פסילת ספרים עקב אי רישום שעת הפעולה בסרט הקופה

טענותיו של המערער בערעור זה, מתחלקות לשני ראשים עיקריים.

האחד, כי פסילת הספרים בידי המשיב לשנים 2000-1998, נעשתה שלא כדין ובחוסר סמכות והאחר, לעניין גובה השומה אשר נקבעה לו לשנים 2000-1998.

למען שלמות התמונה אציין, כי טענתו של המשיב בעניין חוסר סמכות המשיב בפסילת הספרים, הועלתה כטענה מקדמית. בהחלטתי מיום 7.6.04, מצאתי לנכון להמתין עם הכרעתי בעניין זה עד לאחר שמיעת העדויות, לאור העובדה שהמערער בחר שלא להיות מיוצג באותה עת, ובקשתו היתה לוקה בחסר.

עוד ראוי לציין, כי במהלך הדיונים המקדמיים חזר בית המשפט ויעץ למערער להיוועץ בעורך דין, וכן אפשר בית המשפט למערער, לאורך כל הדיונים, לרבות בשלב ההוכחות, להיוועץ ולהסתייע ביועץ המס שלו.

המערער, בעצה אחת עם יועצו, הגיע להסדר עם המשיב, לפיו ההחלטות והעקרונות שייפסקו בערעור זה, יחולו עם לגבי שנת המס 2001, אשר בעניינה תלוי ועומד עמ"ה 1132/04 וגם לגבי שנת המס 2002, על אף שטרם יצאו צווים לגביה.

הסכם זה קיבל תוקף של החלטה ביום 15.6.2004.

עם גמר שלב הראיות, שכר המערער שירותי עורך דין.

המערער הינו נהג מונית, בעל מונית ובעל זכות ציבורית אשר בשנות המס הרלוונטיות עבד והיה בעל מניה בתחנת המוניות "ארגמן" ביבנה.

טענות הצדדים

חוסר סמכות של המשיב

המערער טוען, כי המשיב פעל בחוסר סמכות שעה שפסל את ספריו על פי סעיף 145ב(ב) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א- 1961 (להלן: " הפקודה").

לטענת המערער, סעיף 145ב(ב) לפקודה, מעניק למשיב סמכות לפסול את ספריו של נישום אשר לא ניהל כלל סרט קופה רושמת, ולאור העובדה שהוא ניהל סרט קופה רושמת, לא ניתן לפסול את ספריו על פי סעיף זה.

המערער מוצא חיזוק לעמדתו זו, אף מכותרת הסעיף "פסילת ספרים בשל אי רישום תקבולים או אי ניהול קופה רושמת".

מנגד, טוען המשיב, כי סעיף 145ב(ב) מאפשר לו לפסול את ספריו של נישום, שעה שהנישום לא ניהל ספר קופה רושמת אשר עומד בכל הדרישות שנקבעו בהוראות הנציב מכוח סעיף 130 לפקודה.

על פי נספח א' להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) תשל"ג -1973 (להלן: " הוראות ניהול פנקסים"), אחד התנאים הנדרשים בניהול סרט קופה, הינו רישום שעת הפעולה.

בכל התקבולים אשר התקבלו על ידי המערער בשנות המס נשוא ערעור זה, לא נרשמה שעת הפעולה בסרט הקופה ועל כן, לשיטתו של המשיב, לא עמד המערער בתנאים הקבועים בהוראות הנציב בכל הקשור לניהול קופה רושמת. מטעם זה ועל פי סמכותו  הקבועה בסעיף 145ב(ב) לפקודה, פסל המשיב את ספריו של המערער. 

הוצאת הצווים בטרם חלף המועד הקבוע בפקודה

המערער טוען, כי המשיב קבע את המס בצו מכוח סמכותו על פי סעיף 152(ב) לפקודה. לטענת המערער סעיף 130(ו) לפקודה קובע, כי אין להוציא צווים לפי סעיף 152(ב) לפקודה אלא בחלוף 30 יום מיום שהנישום קיבל את ההודעה על פסילת ספריו.

המשיב, טוען מצידו, כי המערער מנסה לקרוא לתוך הסעיף את שאין בתוכו. לטענת המשיב סעיף 152(ב) לפקודה מעניק לו סמכות להוציא צווים, שעה שלא הושג הסכם בין פקיד השומה לנישום.