ערעור על הרשעה בעבירת מהירות הדן בנטל ההוכחה המוטל על התביעה במשפטי תעבורה המבוססים על שימוש במד מהירות אלקטרוני, לאור חילוקי דעות מסוימים שנתגלו בפסיקת בתי המשפט קמא בנושא – הערעור התקבל
|
ע"פ בית המשפט העליון |
5345-90
13.9.1992 |
|
בפני : 1. מ' אלון 2. ג' בך 3. י' מלץ |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: אברהם בראונשטיין |
: מדינת ישראל |
השופט י' מלץ: 1. זו הפעם הרביעית שעניין זה בא לפני בית משפט. ביום
18.1.88, סמוך לצהרי היום, נהג המערער את רכבו בכביש המוביל לאלונים. מולו
באה מכונית משטרה, שהפעילה ממא"ל מסוג 11ת כדי למדוד את מהירותו. המכשיר
הראה, כי המהירות בה נסע המערער הייתה 107 קמ"ש, בעוד המהירות המירבית
המותרת באותו קטע כביש היא 90 קמ"ש. השוטר שנהג ברכב המשטרתי אותת למערער
לעצור ורשם לו דו"ח. הוא עמד לדין לפני שופט שלום בנצרת והורשע. בפעם
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|