הרשעת סוהר שב"ס ברצח בתו על רקע רצונה להנשא לבחיר לבה - ולתפישתו "כבוד המשפחה"

השופט יוסף אלרון [אב"ד]:

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירת רצח לפי סעיף 300(א)(2) +301 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

א          פתח דבר:

ביום ה- 23/05/09, בשעה 21:00, הגיע הנאשם ברכבו לחניון תחנת המשטרה בכרמיאל.

על פי תיאורו של רס"מ וואל שחאדה, ששהה באותה עת במקום, ירד הנאשם מרכבו, זרק אקדח לידיו ואמר לו:

"יריתי בבת שלי והיא מתה והיא נמצאת איתי ברכב" (ת/20, דו"ח פעולה מיום 23.05.09).

לשאלת רס"מ שחאדה, הובילו הנאשם למושב הקדמי של רכבו, שם נמצאה גופת אישה שכובה כשראשה פונה לרצפת הרכב וסימנים רבים של דם נמצאו על המושב ועל דלת הרכב (נ/2 ו-ת/20).

השוטר אזק את הנאשם והובילו לחקירה. 

בחקירתו, הנאשם הודה כי ירה במנוחה על רקע מה שמכונה "כבוד המשפחה". לדבריו, המנוחה "יצאה" עם בחור בשם ו' שביקש להינשא לה, והנאשם סירב, משום עברו הפלילי. במהלך נסיעתם  פרץ "ויכוח" בינו לבין המנוחה, "על העניין של הבחור", כלשונו.

או אז,  לדבריו:

 "אני במצב הזה איבדתי את העשתונות ולא הרגשתי עד שזה קרה ויריתי אפילו ירייה או שתיים לא יודע כמה..." (ת/1 עמ' 2 שור' 29-30).

בתום חקירת האירוע,  הוגש כתב האישום נשוא הכרעת דין זו,  המייחס לו את רצח המנוחה.

ב.         עובדות כתב האישום:

כרקע לאמור בכתב האישום, צוין כי המנוחה הינה בתו של הנאשם והתגוררה עובר למותה יחד עם הוריה בביתם שבבית ג'אן (להלן: "הבית").

מספר חודשים עובר לאירוע, הייתה המנוחה בקשר עם בחור לו רצתה להינשא, למורת רוחו של הנאשם. על רקע זה, נוצרה מתיחות בין הנאשם למנוחה, שבגינה ברחה המנוחה מן הבית בלילה שבין ה- 22.5.09 ל- 23.05.09. בלחץ משפחתה, הוחזרה המנוחה לבית הוריה.

עוד נטען בכתב האישום כי ביום ה-23.05.09, לאחר שגמלה בלב הנאשם החלטה להמית את המנוחה על רקע המתיחות בין השניים, הורה הנאשם למנוחה לצאת עימו מהבית. השניים יצאו מהבית, כשהנאשם נושא עימו את אקדחו, ונסעו ברכב כשהמנוחה ישובה לצד הנאשם.

במהלך הנסיעה, התווכחו הנאשם והמנוחה על רצון המנוחה להינשא לבחיר ליבה.

בשלב זה, נטען בכתב האישום:

"שלף הנאשם את האקדח, ומתוך כוונה להמית את המנוחה, כיוון אותו לעברה וירה בה, מטווח קצר, שבעה כדורים, אשר ארבעה מתוכם פגעו בראשה של המנוחה ושלושה בבית החזה, וגרמו למותה".