המנעות מהרשעה ומגזירת מאסר בפועל על קטין שזרק אבנים בעת מבצע עופרת יצוקה בגין אכיפה סלקטיבית על רקע אידיאולוגי

<#3#>

גמר דין

1.         הנאשם הודה בכתב אישום מתוקן, כלהלן:

העובדות

ביום  27.12.08, בשעות הצהריים פתחה מדינת ישראל במבצע צבאי ברצועת עזה.

החל משעות הערב של אותו היום, נערכו הפגנות ואירועים של הפרות סדר במקומות שונים בארץ, שבמהלכם הובעה מחאה כנגד המבצע הצבאי. עקב אירועים אלו, התפרסה משטרת ישראל בנתיבי תחבורה מרכזיים, על מנת למנוע חסימת כבישים וסיכון חיי אדם.

בתאריך 5.1.09 בשעות הערב המוקדמות, במועד מדויק שאינו ידוע למאשימה, יודו אבנים אל עבר כלי רכב בכביש נצרת - ציפורי (להלן:" הכביש"), במחאה כנגד המבצע הצבאי ברצועת עזה.

בעקבות הדיווחים אודות יידוי האבנים, נערכו צוותים של משטרת נצרת במטרה לאתר את מיידי האבנים.

במהלך ניסיונות האיתור האמורים לעיל, סמוך לשעה 19:00 לערך, נסעה ניידת משטרה בכביש לכיוון ציפורי.

כאשר הגיעה הניידת במהלך נסיעתה, סמוך למגרש מכוניות המצוי לצד הכביש, ידו הנאשם וחבריו, אבנים אל עבר ניידת המשטרה.

לאחר שהנאשם וחבריו ידו את האבנים, נמלטו השלושה מן המקום.

במעשיו האמורים לעיל, סיכן הנאשם חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה וניסה לחבול בזדון ברכב משטרה.

הוראות החיקוק לפיהן מואשם הנאשם :

סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה - עבירה לפי סעיף 332(3)+ סעיף 29 לחוק העונשין התשל"ז - 1977.

2.         בעניינו של הקטין הוגש תסקיר...

3.         הסנגור טען בפניי, כי על בית המשפט להימנע מלהרשיע את הקטין, ובוודאי להימנע מלגזור לנאשם מאסר בפועל, משיקולים של "הגנה מן הצדק", על פי האמור  בסעיף 149 (10) לחסד"פ שזו לשונו.

            "לאחר תחילת המשפט רשאי הנאשם לטעון טענות מקדמיות, ובהן -

            .

            .