ת"פ 54376-12-14 מדינת ישראל נ' לורי שם טוב

בראשית הכרעת הדין אני מודיע על זיכויה של הנאשמת מביצוע עבירת איומים והחזקת נכס החשוד כגנוב, ועל הרשעתה בביצוע עבירה של פגיעה בפרטיות.

כתב האישום והכפירה

1. נגד הנאשמת הוגש כתב אישום המייחס לה עבירות של החזקת נכס החשוד כגנוב, עבירה לפי סעיף 413 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), פגיעה בפרטיות, עבירה לפי סעיף 2(5) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 ועבירה של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

2. על פי כתב האישום, הנאשמת, הגברת לורי שם טוב (להלן: "שם טוב") החזיקה וניהלה אתר אינטרנט המכונה www.lory-shemtov.com ( להלן: "אתר האינטרנט").

בשנים 2010 עד 2014 התנהלו הליכים משפטיים בין שם טוב לבין מדינת ישראל - משרד העבודה והרווחה ועובדיו, כך כתב האישום, וזאת על רקע החלטת פקידת הסעד ועובדות המשרד להוציא את ילדיה של שם טוב ממשמורתה.

כתב האישום מספר כי ביום 4.5.2014 או בסמוך לכך נפגשה שם טוב עם מנכ"ל משרד העבודה והרווחה, מר י. ס., המתלונן (להלן: "ס."), ועם פקידת הסעד שמטפלת בעניינה, וזאת מתוך כוונתה לגרום לס.ולפקידת הסעד להחזיר את המשמורת בחזרה לידיה; הפגישה לא נשאה פרי.

3. במועד שאינו ידוע למאשימה, בסמוך לפני 16.5.2014, מתאר כתב האישום כי נגנבו מכתבים פרטיים שנשלחו בדואר והיו מיועדים לס.(להלן: "המכתבים הגנובים").

כתב האישום טוען כי שם טוב החזיקה במכתבים הגנובים, שיש עליהם חשד סביר שהם גנובים ואין בידה להניח את הדעת כי רכשה את החזקה בהם כדין. מכאן, האשמתה של שם טוב בהחזקת נכס החשוד כגנוב.

4. ביום 16.5.2014 או בסמוך לכך, פירסמה שם טוב, בעצמה ובאמצעות אחר, באתר האינטרנט שלה, צילום דפי חשבון ותוכן מכתב המתייחס לדוחות חניה של ס., שלא נועדו לפרסום, כך גורס כתב האישום, והשימוש בתוכנם נעשה בלי רשות מאת ס.או מאת כותב המכתב, מתוך כוונה לגרום לס.לשנות את החלטת המשמורת.