לעומתו טוענת הנתבעת בסיכומיה כי הוצאותיו של התובע בהקשר זה לא הוכחו, ובכל מקרה היה עליו לפנות לסיוע למל"ל.
"הפיצויים בשל עזרה לא יפסקו בכל מקרה של הגבלה בתפקידו הגופני של הנתבע, והדבר יהיה תלוי בראיות שיובאו לפני ביהמ"ש, והעזרה תלויה ביכולתו התפקודית של הנפגע, והדבר ייקבע בכל מקרה לגופו". (קציר פיצויים בשל נזקי גוף עמ' 792).
56. במקרה דנן מדובר בנכות רפואית אורטופדית של 30%. נכות זו הינה כאמור בעלת משמעות גבוהה מבחינה תפקודית.
57. אין ספק כי במיוחד בתקופה הסמוכה לאחר התאונה נזקק התובע לסיוע מוגבר מסוים, במיוחד לאור טיב הפגיעה והניתוח. גם בקביעת המל"ל כי לתובע נכויות זמניות, לרבות בשיעור נכות זמנית בשיעור 100% למשך 5 חודשים וחצי ו-60% למשך שנה, יש כדי להעיד כי התובע נזקק לעזרה מוגברת כלשהי.
עזרה כזו היא עזרה מוכרת ע"י הדין בתור ברת פיצוי, אפילו לא הוציא בגינן הניזוק הוצאות, ואפילו הקרוב המסייע לו לא נפגע בהכנסתו שלו כתוצאה מהושטת הסיוע. (ר' קציר בספרו בעמ' 820, ע"א 5774/95 שכטר נ' כץ (פורסם בנבו 19.11.97), הנזכר שם בעמ' 829.
ההלכה היא כי המזיק אינו זכאי ליהנות מן העובדה שנפגע נעזר בבני משפחתו העושים מלאכתם ללא שכר (ע"א 1164/02 קרנית נ' בן חיון (פורסם בנבו 4.8.05), ע"א 8380/03 קרנית נ' עבדאלולי (פורסם בנבו 8.12.05)
58. אני מוצא לנכון לפסוק פיצוי לעבר בגין ראש נזק זה בסכום גלובאלי של 20,000 ₪.
59. באשר לעתיד, לאור נכותו הרפואית הרפואית של התובע שלא נסתרה, ויתכן שיזדקק התובע לעזרת צד ג' עם התקדמות גילו, מוכן אני לפסוק לתובע פיצוי גלובאלי בסך 10,000 ₪.
כאב וסבל:
60. בהתאם לתקנה 2(א) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בגין נזק שאינו נזק ממון) התשל"ח 1976, ובהתאם ל-30% נכות רפואית בגיל התובע ו-25 ימי אשפוז), זכאי התובע לפיצוי בסך 64,213 ₪.
ניכויים
61. לתובע שולמו תשלומים ע"י המוסד לביטוח לאומי בסך 672,221 ₪
סה"כ נזקו של התובע 105,000 ₪ (הנזק פחות תשלומי המל"ל ובמעוגל).
הודעת צד ג'
62. צד ג' 1 הודה כי נהג ללא ביטוח ועל כך אין חולק (ראה נ/6). צד ג' 2 אף לא ניסה להתכחש לטענותיו אלו במסגרת הליך זה.
צד ג' 2 טען כי הרכב נרשם על שמו באופן פורמלי בלבד, והוא לא היה בעל כל שליטה על הרכב. עם זאת לא עלה בידי צד ג' 2 להוכיח טענתו זו.
63. ראשית, צד ג' 2 מנסה להיבנות מהסכם זיכרון הדברים (נספח לתצהיר צד ג' 2) בין הצדדים לפיהם צד ג1 הוא הקונה.
עם זאת, הסכם המכר בין הצדדים נושא תאריך שמעיד על חוסר האותנטיות של ההסכם שכן הרכב נרשם במשרד הרישום על שם צד ג 2 ביום 8.4.2014 טרם מועד החתימה על ההסכם ביום 12.4.2014 (ראה נ/3, נ/12).
64. צד ג'1 ניסה לטעון בבית המשפט כי המסמך נושא תאריך שגוי, אולם עם זאת הודה כי אין לו כל מושג מה נאמר בהסכם, והוא רק הגיע וחתם לבקשת שאר הצדדים. הוא אף לא זיהה את חתימתו עם חתימת הקונה, אלא באופן תמוה עם חתימת המוכר (ראה עמ' 44 ש' 9-31, עמ' 45 ש' 1-17, עמ' 46 ש' 23). יתרה מזאת העד הודה שלמעשה אינו קורא כלל בעברית עת החוזה כתוב בשפה העברית ולא הערבית (עמ' 46 ש' 12-16). כל אלו מכרסמים קשות באותנטיות ההסכם שהוצג ע"י צדדי ג'.
מוכר הרכב אף לא הובא לעדות ע"י צדדי ג' באופן אשר היה תומך בטענה כי צד ג'1 הוא אשר קנה את הרכב והיחיד שהיה מעורב בקנייתו.
מי שנמנע מלהביא עד חזקה שדברי העד לא יהיו לטובתו. כבר נקבע כי:
"אי הבאת עד רלוונטי מעוררת מדרך הטבע את החשד כי יש דברים בגו וכי בעל דין שנמנע מהבאתו חושש מעדותו ומחקירתו שכנגד.... ככלל אי העדת עד רלבנטי יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו..." (ע"א 641/87 קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים וציוד בע"מ פ"ד מד (1) 239 עמ' 245 8.1.90 וראה גם ת.א. (ראשון לציון) 4712/01 ב.ג. את א.לוינשטיין בע"מ נ. צ'רבוס ניהול סחר וייעוץ בע"מ (פורסם בנבו) 30.5.02.
מטעמו של צד ג'2 הוגש תצהירו של מר מאהר כליל אשר טען כי ידוע לו כי צד ג'1 התעתד לקנות רכב והוא עצמו היה עד לחתימת ההסכם. אך נוכח החלטת ביהמ"ש ויתר התובע על עדותו (עמ' 91 ש' 12 לפרוטוקול).
65. זאת ועוד, צד ג' 2 אף נתפס לסתירה בעניין שאלת רישום רכבים על שמו לאורך השנים עת טען כי להוציא הרכב מושא תביעה זו מעולם לא נרשם רכב על שמו (עמ' 62 ש' 13-29), וזאת לעומת מסמך רשמי של משרד התחבורה המראה כי דבריו אינם נכונים (ראה נ/12). כך נתפס אף לסתירות בעניין רכבים הרשומים על שם אחיו צד ג' 1 (עמ' 63 ש' 15-25, עמ' 64 ש' 1-6) למול כאמור נ/12.
66. אומנם אביהם של צדדי ג' מר ג'מאל רג'בי טען בתצהירו כי הרכב נרשם על שם צד ג2 באופן פורמאלי בלבד, וצדדי ג' הסכימו כי צד ג' 1 נוטל את מלוא האחריות על הרכב, אולם רצונו של העד לסייע לבניו ניכר היטב בעדותו עת טען כי ביום התאונה נסע צד ג'1 ברכב של התובע, וכי מעולם לא ראה את הרכב מושא תביעה זו (עמ' 80 ש' 16-26). עם זאת העד לא ידע הסביר כיצד קרה כי התאונה אירעה ברכב מושא תביעה זו והודה כי למעשה אינו יודע את שאירע (עמ' 80 ש' 24-25).
67. גם טענות האב כי צד ג'2 אינו כשיר במאה אחוזים ואינו אדם רגיל מבחינה שכלית (עמ' 77 ש' 23-27) לא הוכחו שכן לא הוצג בדל ראיה כי צד ג' 1 אינו כשיר או לוקה בשכלו. למעשה האב הודה כי מטרתו היא להגן על צד ג'1 (עמ' 77 ש' 31, עמ' 78 ש' 1). למעשה דבריו אלו כי צד ג' אינו כשיר במלואו לא נזכרו בתצהירו. הדעת נותנת שאם כך היה הדבר היה מציין מפורשות בתצהיר.
68. משכך ועת לא הוכח כי צד ג' 2 היה חסר שליטה ברכב, הרי אין מנוס מהקביעה כי הוא בבחינת בעל רכב שהתיר את השימוש לצד ג' 1. למצער היה עליו לדעת כי נסיעת אחיו נעדרת כיסוי ביטוחי.
לפיכך יש לקבל את הודעת צד ג' כנגד שני צדדי ג.
סוף דבר
69. אני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד (הנתבע 1 לא התגונן בפני התביעה) לשלם לתובע את הסך של 105,000 ₪ .
70. הנתבעים ביחד ולחוד, יישאו בתשלום האגרה ובנוסף בשכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 16,000 ₪.
71. צדדי ג' יישאו ביחד ולחוד במלוא החיובים בהם חויבה הנתבעת ובנוסף בשכ"ט ב"כ הנתבעת בסכום כולל של 16,000 ₪.
72.ניתן להגיש בקשה לשומת הוצאות בתוך 20 ימים מיום קבלת פסה"ד.
73.התשלום ישולם תוך 30 ימים מיום שב"כ הנתבעת תקבל את פסק הדין, שאם לא כן יישא הפרשי ריבית והצמדה כדין מהמועד שנועד לתשלום ועד לתשלום המלא בפועל.
ניתן להגיש ערעור בזכות בתוך 45 ימים מיום קבלת פסק הדין.
המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ הצדדים.
ניתן היום, ט"ז אדר א' תשע"ט, 21 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.
