שמן נ' חזי ואח'

"סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ" (תהילים לד, טו).

מבוא

1.תביעה זו, תחילתה בסכסוך בין שני קהלים של מתפללים, אשר עשו שימוש לצרכי תפילה ולימוד בבית הכנסת "תפארת שלום" ברובע ג' באשדוד. כפי שיובהר בהמשך הדברים, רחק השלום מלשכון בבית הכנסת.

2.בכתב התביעה, שהגיש מר שלום שמן כנגד ה"ה אברהם חזי והלל חצרוני, עותר מר שמן, כי ה"ה חזי וחצרוני, בהיותם מייצגים של ציבור מתפללים, ישלמו לו דמי שימוש ראויים בגין השימוש אותו עושים על-פי הנטען, ה"ה חזי וחצרוני וציבור המתפללים אליו הם משתייכים, במבנה בית הכנסת "תפארת שלום" ברובע ג', אשדוד, וכן בחלק מן הציוד המצוי בו. עוד נטען, כי על ה"ה חזי וחצרוני לשלם למר שמן את שוויים של ספרי קודש ושוויו של ציוד המצוי בבית הכנסת, אותם רכש או קיבל מר שמן, בין בעצמו ובין באמצעות אחרים מטעמו, ואשר על-פי הטענה נוכסו על-ידי ה"ה חזי וחצרוני וציבור המתפללים.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת

3.מר שלום שמן (להלן – "הרב שמן"), משמש כרב, ובתקופה הרלוונטית לתביעה זו הנהיג ציבור מתפללים, אשר נהגו להתפלל וללמוד בבית הכנסת "תפארת שלום" שברובע ג' אשדוד (להלן – "בית הכנסת").

4.בבית הכנסת נהגו להתפלל גם ה"ה אברהם חזי והילל חצרוני (להלן – "חזי וחצרוני", בהתאמה), וציבור מתפללים נוסף.

5.בבית הכנסת מותקנים ארון קודש, שתי ספרית משני צדדי ארון הקודש ובמה לשליח הציבור, אשר נרכשו מכספים שתרמה הגב' אסתר צוברי.

6.בין קהלי המתפללים, היו מחלוקות באשר לאופן ניהול בית הכנסת, וניהול סדרי התפילה והלימוד בו (ראו בסעיפים 7 – 9 לתצהיר הרב שמן, ובסעיפים 29 – 36 לתצהירו של מר חצרוני).

בעקבות מחלוקות אלה, הדירו הרב שמן וציבור המתפללים המונהג על ידו את רגליהם מבית הכנסת, החל מחודש פברואר 2007 (ראו עדות הרב שמן בעמ' 29 לפרוט' ש' 32 – 33).

7.בין הצדדים התנהלה בוררות בבית הדין הרבני, שבסיומה נקבע, כי ציבור המתפללים עליו נמנים ה"ה חזי וחצרוני ישלמו, לציבור המתפללים עליו נמנה הרב שמן, סך של 400,000 ₪, עבור זכויות השימוש בבית הכנסת.

פסק הבורר אושר על ידי בית המשפט המחוזי ביום 11.6.2014 (ראו הפ"ב 36008-06-13).

8.משלא שולם הסכום שנקבע בפסק הבוררות, הגיש הרב שמן תביעה לבית משפט זה (ת"א 27544-01-14), ובגידרה ביקש, כי יינתן לו סעד הצהרתי לפיו חזי וחצרוני לא עמדו בתנאי פסק הבוררות, וכן צו עשה ולפיו תמורת הסך של 400,000 ₪ תינתן לו ולציבור המתפללים מטעמו זכות השימוש בבית הכנסת.

לאחר דיון בנוכחות הצדדים, נתן בית משפט זה תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים, בגידרה נקבעו התנאים למימוש פסק הבוררות, תוך שנותרה על כנה ההסכמה, כי זכות השימוש תינתן לציבור המתפללים עליו נמנים חזי וחצרוני תמורת תשלום הסך של 400,000 ₪.

9.בעקבות הסכמה זו שילם ציבור המתפללים עליו נמנים חזי וחצרוני את הסך של 400,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה עד למועד התשלום בפועל (ראו עדות הרב שמן עמ' 22 לפרוט' ש' 27 – 30).

המחלוקות

10.המחלוקות בין הצדדים, הן לכל אורך ורוחב היריעה. דהיינו, הן בשאלות הנוגעות לזכות התביעה האישית של הרב שמן, הן לשאלה אם קיימת עילה תביעה אישית כנגד חזי וחצרוני, הן בשאלת זכויותיו האישיות של הרב שמן בנכסים ביחס אליהם הוא עותר לתשלום דמי שימוש ראויים, והן ביחס לשווי הנכסים.