אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מ. נ' "פיתנס האוס" מכון כושר ובריאות ואח'

מ. נ' "פיתנס האוס" מכון כושר ובריאות ואח'

תאריך פרסום : 16/07/2017 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
40858-04-12
05/02/2017
בפני השופט:
מרדכי בורשטין

- נגד -
תובעת:
מ.מ.
עו"ד ר. מזאל
נתבעים:
1. "פיתנס האוס" מכון כושר ובריאות בע"מ
2. עבד אללה סלימאן

עו"ד ג' שחאדה
פסק דין

 

התביעה

1.תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת בעת שעלתה על מכשיר הליכון ונחבלה בחדר כושר.

הנתבע 2 הוא הבעלים והמנהל של מכון הכושר שאינו מבוטח.

 

2.הנתבעים כפרו באירוע והכחישו את הנזק שנגרם לתובעת.

לפני העידו התובעת והנתבע 2 בלבד.

 

האם התובעת נפגעה במכון הכושר?

3.לאחר ששמעתי את העדים והתרשמתי מהם ולאחר שבחנתי הראיות והטיעונים, הגעתי לכלל מסקנה לפיה יש להעדיף את עדותה של התובעת שהעידה שהיא נפגעה בחדר הכושר שבבעלות הנתבע 2.

 

ראשית, עדות התובעת באשר לאירוע הייתה עקבית ולא נסתרה. התובעת העידה על אופן פגיעתה ועל כך שהיו במקום מדריכה ופקידת קבלה "שצעקו עלי ואמרו לי שלא קרה לי כלום את בסדר קומי" (ע' 9 ש' 15).

הנתבע 2 העיד שכאשר נשים התעמלו בחדר הכושר, הוא לא היה נכנס למקום (ע' 13 ש' 28) וכי בחדר הכושר הוא עסק כמדריך (ע' 12 ש' 21).

עדות מדריכת הכושר שנכחה במקום היא עדות משמעותית והיה בה כדי לסתור את גרסת התובעת. משלא העידו הנתבעים את המדריכה שהייתה במקום בעת הנפילה או מתעמלים אחרים שיכולים היו לסתור את גרסת התובעת, קמה חזקה לרעת הנתבעים לפיה ידעו שעדים אלה לא יתמכו בגרסתם.

 

שנית, תמך נוסף לפגיעתה של התובעת בחדר הכושר, מצוי בתלונתה של התובעת בזמן אמת, בקופת חולים. בתלונה בקופת חולים מיום האירוע נרשם שהתובעת נפלה בחדר כושר , כמפורט בחוות דעת המומחית.

העובדה שהתובעת טופלה בסמוך, אף תומכת בגרסתה, לפיה בתה לקחה אותה מהמקום וכי הלכה בהמשך היום לרופא משפחה שנמצא בסמוך למקום מגוריה (ע' 10 ש' 9-10).

אמנם, הבת לא העידה, אך אין בכך כדי לסייע לנתבעים משום שהבת לא נכחה במקום, בעת האירוע.

 

4.מכאן מתבקשת המסקנה שהתובעת נפגעה בחדר הכושר וממילא יש לאמץ את גרסתה באשר לאופן הנפילה.

 

התרשלות?

5.התובעת העידה שהתאורה בחדר הכושר הייתה חלשה, היא עלתה על מכשיר ההליכון ונפלה.

בתצהירה העידה התובעת "שבדיעבד התברר, כי מכשיר ההליכון היה מופעל והיה מסתובב במהירות רבה, דבר שמנע ממני להבחין שהוא בפעולה. מתברר בדיעבד כי האחראים בחדר הכושר לא מדליקים את כל האורות, בכל זאת כדי לחסוך בחשמל, דבר אשר גרם לתאונה. מה עוד שאין כוח אדם מספיק, כדי שישגיח מה הולך בחדר הכושר".

 

התובעת לא הוכיחה שלא היה מספיק כוח אדם, שכן בנסיבות העניין, מאחר שהייתה מדריכה במקום ומאחר שלא היו במקום מתעמלים רבים אלא כשמונה מתעמלים (ע' 7 ש' 12), די באותה מדריכה כדי לפקח אחר ההתנהלות בחדר הכושר ואין צורך במדריכים נוספים.

 

עם זאת, לא נסתרה טענת התובעת לפיה בעת האירוע התאורה במקום הייתה חלשה וכי התובעת לא יכולה הייתה לראות שההליכון פעל במהירות בטרם עלתה למכשיר. מסקנה זו נתמכת בעדות התובעת באשר לאופן נפילתה: "ביחד עליתי עם הבקבוק והפלאפון ועליתי למכונה ולא הספקתי להניח אותם והמכונה העיפה אותי אחורה" (ע' 8 ש' 2-3).

 

יש להעדיף את גרסת התובעת לעניין התאונה במקום וזאת לנוכח העדפת גרסתה לעצם קרות האירוע כאמור.

 

זאת ועוד, הנתבעים לא העידו עדים במקום ולא הציגו תמונות שהיה בהם כדי לסתור את גרסת התובעת.

בכך לא נסתרה גרסת התובעת לפיה הנתבעים לא הקפידו על הוראות הבטיחות. לא הוצגו הוראות לאופן הפסקת פעולת מכשיר ההליכון, לא הוצגו הוראות בטיחות שניתנו ולא הוכח שהנתבעים פיקחו על הפסקת פעולת מכשירי ההליכון ובכך התרשלו הנתבעים וגרמו לנזק (ראו והשוו: ת"א(רמלה) 1817/05 נחמה בורנשטיין נ' מכבים מרכז חינוכי עולמי בע"מ (27.08.07)).

 

6.רשלנות הנתבעים נובעת גם מכך שהם לא נהגו כבעלי מכון כושר סביר ולא פעלו בהתאם להוראת חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח), התשנ"ד-1994. בעניין זה לא הוכיחו הנתבעים שלמכון הכושר היה רישיון בהתאם להוראת סעיף 2 לחוק האמור. רישיון אף לא יכול היה להינתן, מאחר שמכון הכושר לא בוטח ובהתאם להוראת סעיף 9 לחוק נקבע שלא יינתן רישיון אלא לאחר שנתקיימו תנאים, בכללם ביטוח לקוחות מכון הכושר. לו היו פועלים הנתבעים בהתאם לחוק האמור, כי אז הייתה התובעת זכאית לקבלת פיצוי מהמבטחת ומשחדלו הנתבעים מעשות כן, קמה חובתם לפצות התובעת בגין הנזקים שנגרמו לה.

זאת ועוד, פעילות בהעדר רישיון תומכת אף היא לכשעצמה בהתנהגות רשלנית של הנתבעים ובכך שהנתבעים לא פעלו בהתאם לסטנדרט הזהירות הסביר הנדרש ממפעילי מכון כושר.

 

7.לסיכום, הנתבעים התרשלו אפוא בכך שלא דאגו לתאורה מספקת, לא שמרו על כללי הבטיחות במקום ובכך שלא דאגו לבטח המקום, פעולות שהיה בהן כדי למנוע את הנזק שנגרם לתובעת. לו היו נוקטים הנתבעים באמצעי זהירות ובטיחות אלה כי אז היו יכולים הנתבעים למנוע הנזק שנגרם לתובעת ומשלא עשו כן והתובעת נפגעה קמה אחריותם לפצות את התובעת על הנזקים שנגרמו לה.

 

אשם תורם

8.בנסיבות העניין, מאחר שהתובעת הכירה את המקום ואת תנאי התאורה ובכך יכולה הייתה לנקוט משנה זהירות קודם עלייתה על המכשיר ומאחר שפעולת מכשיר ההליכון אינה שקטה, יש לייחס לתובעת אשם תורם של 25%.

 

הנזק

הנכות הרפואית

9.התובעת כבת 60 כיום.

מומחית רפואית מטעם בית המשפט דר' מיכל עמית כהן קבעה לתובעת נכות בשיעור של 12.5% בשל הגבלת תנועה מותנית ובשל פגיעה בכתף ימין.

המומחית קבעה נכות זמנית בשיעור של 100% למשך שלושה חודשים ובשיעור של 30% למשך שלושה חודשים נוספים.

המומחית הרפואית לא נחקרה וחוות דעתה לא נסתרה.

 

הפסדי שכר והשתכרות

10.התובעת העידה שלפני התאונה היא עבדה כספרית וכקוסמטיקאית וכי עקב התאונה לא עבדה.

התובעת לא העידה כל עד לעניין זה. כך למשל התובעת לא הגישה קבלות, לא העידה לקוחות ולא הגישה דפי הזמנות (ע' 5 ש' 31-ע' 6 ש' 5).

התובעת אף סתרה עדותה בעניין זה, שכן מחד העידה שהיא חזרה לעבוד ומאידך העידה שעבדה רק תקופה קצרה לאחר התאונה והפסיקה לעבוד (ע' 5 ש' 23-29).

יצוין גם כי בדף הקבלה לחדר הכושר נכתב שהתובעת עובדת בחנות וזאת בסתירה לעדותה (ע' 6 ש' 26-27) והדבר מקשה על קבלת גרסתה לעניין הפגיעה בכושר ההשתכרות.

בנסיבות העניין, מאחר שהנטל להוכיח את הנזק ואת יכולת ההשתכרות מוטל על כתפיה של התובעת ומאחר שהתובעת לא הוכיחה שעבדה קודם לתאונה, אין מקום לפצות את התובעת בגין הפסדי שכר והשתכרות.

עזרה וסיעוד

11.התובעת טענה לתקופות אי כושר ממושכות ואולם יש להעדיף בעניין זה את קביעת המומחית לעניין שיעור הנכות הזמנית, זאת משלא נשלחו למומחית שאלות באשר למשך תקופת הנכות הזמנית ומשלא נחקרה המומחית.

בשים לב לכלל נסיבות העניין, בכללם בתקופת הנכות הזמנית הממושכת ובצורך בעזרת קרוב חורגת מהנדרש בתקופה האמורה, פוסק לתובעת פיצוי בסך 10,000 ₪ בגין עזרה וסיעוד בעבר.

12.מאחר שהתובעת לא העידה את עוזרת הבית ומאחר שנקבעה לתובעת נכות צמיתה בשיעור נמוך, אין מקום בנסיבות העניין לפסוק לתובעת פיצוי בגין עזרה וסיעוד לעתיד.

 

הוצאות

13.התובעת נזקקה לשלם סכומים בגין הוצאות וטיפולים.

לנוכח האמור בחוות הדעת ועל יסוד המסמכים שהוגשו, פוסק לתובעת פיצוי בסך 2,500 ₪ בגין הוצאות.

 

נזק לא ממוני

14.בשים לב לשיעור הנכות, בשים לב לגילה של התובעת ובשים לב לתקופת הנכות הזמנית הממושכת, פוסק לתובעת פיצוי בסך 40,000 ₪ בגין הנזק הלא ממוני.

 

לסיכום

15.התובעת זכאית אפוא לפיצוי בסך 52,500 ₪ ובניכוי אשם תורם זכאית התובעת לפיצוי בסך 42,000 ₪.

16.לפיכך מחייב הנתבעים לשלם לתובעת פיצוי בסך 42,000 ₪.

מחייב הנתבעים לשלם לתובעת הוצאות משפט ובנוסף שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪ כולל מע"מ.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום, שאם לא יעשה כן, יישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום המלא בפועל ממש.

ניתן היום, ט' שבט תשע"ז, 05 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.

 

Picture 1


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ