פלוני נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ ואח'

התובע, יליד 1989, נפגע בתאונת דרכים שארעה בתאריך 28/8/2012 עת רכבו של הנתבע-2 פגע בו שעה שרכב על אופניו. בשל נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה, הגיש התובע תביעה זו לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים").

הנתבעת הייתה מבטחת הרכב במועד התאונה והיא אינה חולקת על חבותה לשאת בפיצוי התובע בגין נזקיו. הצדדים חלוקים בנוגע לנכות שנגרמה לתובע, מצבו התפקודי וגובה הפיצוי המגיע.

לשם בחינת מצבו של התובע מונה מומחה בתחום האורתופדיה אשר בדק את התובע וקבע נכות צמיתה בשיעור של 7.5% בגין פגיעה שנגרמה לתובע בשורש כף היד.

בישיבת ההוכחות שהתקיימה בתיק, נשמעו עדות התובע ואמו. הנתבעים הסתפקו בהגשת תיק מוצגים מטעמם.

בנסיבות שפורטו, אבחן תחילה את מצבו הרפואי של התובע ואת פגיעתו התפקודית ואדון לאחר מכן בשיעור הפיצוי המגיע.

הפגיעות והנכות הרפואית

ממקום התאונה הובל התובע לבית החולים באמבולנס שם תועד, כי התובע נחבל חבלה שטחית באזור המצח ומעל גשר האף, גב, כתף שמאל, CT ראש העלה חשד לדימום תוך מוחי והתובע אושפז לצורך השגחה, למשך 3 ימים. בנוסף, התובע סבל משבר בשורש כף יד ימין, ידו גובסה והוא הוזמן לביקורת במרפאה אורתופדית.

למרבה המזל הסתבר, כי למעט הפגיעה ביד, לא נפגע התובע פגיעה משמעותית באיברים נוספים. התובע היה במעקב רציף אצל רופא הקהילה בגין כאבים שסבל ובשל מצב היד. הגבס הורד לאחר כחודשיים והתובע נדרש לעשות שימוש בסד ובמכשיר לאיחוי עצם, לבצע טיפולי פיזיותרפיה וריפוי ועיסוק ולהמשיך במעקב בנוגע למצב היד במשך פרק זמן ממושך. בכל אותה תקופה, התלונן התובע על הגבלות תנועה, כאבים וקושי בכתיבה.

ד"ר ליאור פז שמונה כמומחה מטעם בית המשפט בתיק, סקר את מצבו של התובע לאחר התאונה וציין כי בבדיקתו הגופנית של התובע עדיין קיימת רגישות במישוש עמוק מעל עצם הספואיד והגבלה בטווח תנועה של 15 מעלות לכיפוף ו- 15 מעלות ליישור. שאר טווחי התנועה תקינים, כולל האצבעות. המומחה פרט, כי בצילום רנטגן שבוצע כ- 3 שנים לאחר השבר, נמצאו ממצאים המעידים על התפתחות דלקת שחיקתית במפרק הרדיו-קרפלי. ממצא זה הוא תוצאה של השבר והחבלה ולא מן הנמנע, כי בעתיד השחיקה תוחמר וטווחי התנועה יפחתו.