פלונית נ' עיריית רמת גן ואח'

עניינה של תביעה זו בנזקי גוף שנגרמו לתובעת, לאחר שנתקלה במבנה בטון שהיה על המדרכה ברחבת עיריית רמת גן.

אקדים ואציין, כי לאחר שבחנתי את מלוא טענות הצדדים ונסיבות העניין, שמעתי את עדותה של התובעת ועדותו של נציג העירייה, באתי לידי מסקנה שדינה של התביעה להתקבל.

תמצית העובדות וטענות הצדדים

1. התובעת, ילידת 1943, עורכת דין במקצועה, נפלה לטענתה בתאריך 13/7/14, בשעות הבוקר, בעת שהלכה על מדרכה בסמוך לביתה, כתוצאה מהתקלות במבנה בטון בגודל של 40X40 ס"מ שהיה מונח על המדרכה, ונפגעה בפניה ובעיקר באפה. באותו אירוע נגרם לתובעת, בין היתר, שבר באף וסטיה של המחיצה.

2. הנתבעת-1 (להלן גם: "העירייה") הינה מי שהציבה את מבנה הבטון ובעלת המקרקעין, מי שאמונה על פי הדין על מיגור מפגעים בשטח העיר. הנתבעת-2, הינה מבטחת העיריה.

   הנתבעות אינן מכחישות שהתובעת אכן נתקלה במבנה הבטון ונפלה, ואולם טוענות, שהמדובר במבנה שהוצב על מנת למנוע חניה ושלא הוכח בשום פנים ואופן שהעירייה התרשלה. כן הועלו טענות לעניין חבלה נוספת בה נפגעה התובעת והשפעתה לעניין שיעור הנזק.

3. התובעת צרפה חוות דעת לפיה נגרמו לה 20% נכות. הנתבעות הגישו חוות דעת מטעמן, לפיה לתובעת 15% אחוזי נכות בתחום אף אוזן גרון ואולם רק 7.5% מהם קשורים לתאונה, שכן לאחר התאונה דנן עברה התובעת תאונה נוספת שגם בה נגרם לה שבר באף. התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. המוסד לביטוח לאומי קבע, כי נותרו לתובעת 10% נכות.

4. לנוכח גדר המחלוקת בין הצדדים, אפתח בדיון בשאלת האחריות ולאחר מכן אדון בשיעור הנזק.

   נסיבות קרות התאונה וקיומה של אחריות

5. בכתב התביעה טענה התובעת, כי בדרכה לאוטובוס שיוביל אותה לעבודה, נתקלה במבנה בטון שהיה מונח על המדרכה ונפלה.

   בכתב ההגנה, השיבו הנתבעות, שעולה חשד שמבני הבטון הותקנו על ידי נציגות הבית הסמוכה והכחישו כל קשר לאותם מבני בטון. כמו כן, נטען, שאין המדובר במפגע, שכן מדובר במבנה הבולט בצבעו, במרקמו ובצורתו מן המדרכה וניתן לראותו.