קלוג נ' מן

1. לפניי תביעה על סך 130,713 ש"ח שהגישה משכירה נגד שוכרת.

2.התובעת, גב' מימי קלוג, השכירה דירה לנתבעת, גב' נטלי מן. בהתאם לחוזה השכירות תקופת השכירות היא למשך 24 חודשים, החל מיום 15.10.2014 ועד יום 14.10.2016. דמי השכירות החודשיים הם 7,000 ש"ח. על-פי הנטען בכתב התביעה, הנתבעת לא שילמה את דמי השכירות באורח סדיר אלא על-פי גחמותיה, וזאת תוך שהיא מנצלת את היות התובעת עסוקה בטיפול בבעלה שהיה מאושפז בבית החולים במצב סיעודי. לפי הנטען יתרת דמי השכירות שלא שולמה היא בסך 92,500 ש"ח. לדברי התובעת, הנתבעת טענה שאי-תשלום דמי השכירות נובע מקיזוז סכומים שהוציאה לתיקונים בדירה וממצב הדירה. התובעת מודה בכתב התביעה כי בדירה הייתה בעיה של נזילת מים, וכפי שנראה בהמשך מדובר בטענה מרכזית שבעטיה טוענת הנתבעת שלא שילמה את דמי השכירות. אולם התובעת מוסיפה כי פעלה לתיקון הנזילה וכי הנושא הוסדר תוך 30 ימים ולשביעות רצון הנתבעת. בנוסף נטען בכתב התביעה כי ביום 17.8.2016 (כלומר, טרם סיום תקופת השכירות לפי חוזה השכירות) הנתבעת פינתה את הדירה ללא ידיעת התובעת וללא הסכמתה. בנוסף, לאחר פינוי הדירה גילתה התובעת לטענתה כי הנתבעת השחיתה את הדירה והותירה בה נזקים רבים שעלות תיקונם היא כ-36,000 ש"ח.

3.הנתבעת טוענת מנגד כי לא הפרה את חוזה השכירות. לדברי הנתבעת, בדירה הייתה בעיה קשה של נזילת מים, שכתוצאה ממנה ומהמהלכים לתקנה, במשך כחצי שנה לא הייתה בדירה רצפה תקינה. בנוסף, לדברי הנתבעת במשך שבועיים לא היו בדירה מים. כן נטען על-ידי הנתבעת כי דלת הדירה נתקעה פעם אחר פעם. לגרסת הנתבעת, לאור העובדה שלמעשה הדירה לא הייתה ראויה למגורים, סוכם בין התובעת לבין הנתבעת כי לא ישולמו דמי שכירות למשך תקופה בת ששה חודשים החל מחודש פברואר 2015 ועד חודש יולי 2015. בנוסף טוענת הנתבעת כי מימנה על חשבונה תיקונים שונים שנדרשו בדירה וזאת בסך 20,065 ש"ח. אשר לפינוי הדירה טרם המועד, הנתבעת טוענת כי הדבר נעשה בהסכמת התובעת. בפי הנתבעת גם גירסה שונה לגבי הסכומים ששולמו על חשבון דמי השכירות. כן מכחישה הנתבעת את הטענות בדבר גרימת נזקים לדירה.

דיון והכרעה

4.זה יהיה סדר הדיון: בחלק הראשון של פסק-הדין נדון במחלוקות בין בעלות הדין העוסקות בחוב תשלום דמי השכירות. בכלל זאת, ראשית, תידון המחלוקת בין בעלות הדין לגבי הסכומים ששולמו בפועל לתובעת על חשבון דמי השכירות. שנית, תידון טענת הנתבעת להסכמה בינה לבין התובעת לאי-תשלום דמי השכירות למשך ששה חודשים. שלישית, תידון השאלה האם יש מקום לערוך הפחתה בחוב דמי השכירות בשל נזילת המים והתיקונים שנערכו בעקבות זאת בדירה. רביעית, נדון בקיזוזים שערכה הנתבעת בחוב דמי השכירות. חמישית, נדון בטענת הנתבעת כי הוסכם בינה לבין התובעת על סיום השכירות מוקדם מן הקבוע בחוזה השכירות. בחלק השני של פסק-הדין נדון בטענות התובעת לנזקים שגרמה הנתבעת למושכר.

אומר בקצרה כבר עתה כי מסקנתי היא שיש לקבל את עמדת התובעת כמעט במלואה בכל הנוגע לחוב דמי השכירות. מנגד, כפי שיפורט להלן מצאתי שיש לדחות את טענות התובעת לגבי נזקים שנגרמו למושכר.

א.דמי השכירות

א(1)המחלוקת לגבי שיעור דמי השכירות ששולמו

5.מחלוקת ראשונה שיש להידרש אליה נוגעת לשאלה, מהו סכום דמי שכירות ששילמה הנתבעת לתובעת לאורך תקופת השכירות. לטענת התובעת, הסכום הכולל ששולם על-ידי הנתבעת הוא 67,000 ש"ח (סעיף 9 לכתב התביעה וסעיף 11 לתצהירה). הנתבעת חולקת על כך, וטוענת כי שילמה לתובעת דמי שכירות בסכום כולל של 80,975 ש"ח (סעיף 29 ונספח ז' לתצהירה).