אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 32533-11-12 שלמה ואח' נ' דני ואח'

ת"א 32533-11-12 שלמה ואח' נ' דני ואח'

תאריך פרסום : 22/12/2016 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום פתח תקווה
32533-11-12
12/12/2016
בפני השופטת:
ליאת הר ציון

- נגד -
תובעים:
1. גרין שלמה
2. וזינה אורי
3. מידן סוכנות לביטוח (2003) בע"מ

עו"ד קסלר
נתבעים:
פינקלשטיין דני
עו"ד אורן
פסק דין משלים

(בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי מיום 29.11.16)

פתח דבר

  1. בהחלטת בית המשפט המחוזי (כב' השופט שינמן) מיום 29.11.16 בית המשפט החזיר את התיק דנן למותב זה על מנת שישלים בפסק דינו את ההתייחסות לשאלת סבירותו של סכום הפיצוי, בהתאם לסעיף 15 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 (להלן: "חוק החוזים - תרופות").

  2. מצאתי כי די בחומר שבפני לצורך השלמת פסק הדין (ר' בהקשר זה סעיף 7 להחלטת בית המשפט המחוזי).

    רקע עובדתי

  3. סכום פיצוי המוסכם נקבע במסמך, נשוא כתב התביעה מיום 11.7.12. במסמך נכתב:

    במידה ויחזרו בהם מכל סיבה שהיא למימוש הסכם זה, יפצו את דני ב-100,000 שח ללא צורך בהוכחת נזק. ובמקביל במידה ודני ייסוג מהעסקה יפצה את אורי וסולי ב -100,000 שח ללא צורך בהוכחת נזק.

    * הערה: ההפניות לקוחות מתוך הפרוטוקול כפי כתיבתם בפרוטוקול.

  4. לטענת הנתבע, סכום הפיצוי המוסכם הינו בלתי סביר ובלתי מוצדק בנסיבות העניין. הנתבע טען בכתב ההגנה כי על בית המשפט להתערב בגובהו של הפיצוי המוסכם כסמכותו לפי סעיף 15 א לחוק החוזים – תרופות.

    התערבותו של בית המשפט בהתאם לסעיף 15 לחוק החוזים - תרופות 

  5. בית המשפט מוסמך להפחית פיצוי מוסכם על פי סעיף 15(א) לחוק החוזים - תרופות:

    הסכימו הצדדים מראש על שיעור פיצויים (להלן -פיצויים מוסכמים), יהיו הפיצויים כמוסכם, ללא הוכחת נזק; אולם רשאי בית המשפט להפחיתם אם מצא שהפיצויים נקבעו ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה.

  6. בע"א 517/12 יעקב בן דוד אוחיון נ' יאיר גולדפינגר (לא פורסם, פסקה 13 לפסק דינה של כב' השופטת אסתר חיות, 01.09.2013), נקבע על ידי כב' השופטת חיות:

    על מנת להצדיק התערבות בתניה הקובעת פיצוי מוסכם על דרך של הפחתת סכום הפיצוי, על מבקש ההפחתה להראות כי הפיצוי המוסכם אינו מקיים "יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה" (סעיף 15(א) לחוק התרופות), והפסיקה הוסיפה וקבעה כי הפחתת שיעורו של פיצוי מוסכם כאמור היא צעד חריג השמור לנסיבות מיוחדות שבהן "לא נמצא יחס סביר כלשהוולו בדוחקבין שיעור הפיצוי המוסכם ובין הנזק שניתן היה לחזותו בעת כריתת החוזה" (עניין חשל, בעמ' 264; וראו גם: ע"א 3846/98 דהן נ' ביטון, פ"ד נד(6) 566, 575 (2000); דניאל פרידמן ונילי כהן חוזים כרך ד' 695-694 (2011); גבריאלה שלו ויהודה אדר דיני החוזיםהתרופות 493 (2009)). עוד נפסק כי על מבקש ההפחתה לסמוך את טענותיו בעניין זה על תשתית עובדתית מתאימה שאותה עליו "להציג, לפתח ולבסס" (ראו עניין מגדל, פסקה 54)."

    בענייננו, שיעור הריבית ההסכמית לתקופת ההלוואה הועמד על 12% ואליה, כך נקבע, תתווסף במקרה של איחור בתשלום ריבית פיגורים בשיעור של 5%. המערערים לא הראו ולא הוכיחו כי שיעורה של ריבית הפיגורים אינה מקיימת יחס סביר לנזק שניתן היה לצפות כתוצאה מאיחור בפירעון החובכמצוות סעיף 15(א) לחוק התרפותובוודאי שלא עלה בידיהם להוכיח כי מדובר בריבית "רצחנית" או "מופרזת" שיש מקום להפחיתה ... הפרחת טענה בעלמא כי מדובר ב"ריבית שערורייתית" אין די בה בנסיבות העניין, בלא הנחת תשתית עובדתית מתאימה (ההדגשות הוספו)

     

  7. כעולה מההלכה הפסוקה, הפחתת פיצוי מוסכם באמצעות התערבותו של בית המשפט הינה צעד חריג השמור לנסיבות מיוחדות וחריגות. בכדי להיות זכאים להתערבותו של בית המשפט בהפחתת פיצוי מוסכם, על הנתבע לסמוך טענותיו על תשתית עובדתית מתאימה תוך פירוט וביסוס טענותיו.

    דיון 

    הנתבע הוא שניסח את מנגנון הפיצוי המוסכם וקבע את גובהו 

  8. כפי שיפורט להלן, בהינתן סכום העסקה בסך של 425,000 שח עולה כי הפיצוי המוסכם בסך של 100,000 שח הינו לכאורה פיצוי גבוה בנסיבות העניין. יחד עם זאת, בהינתן העובדות שהוכחו בפני בית המשפט ולאור ההלכה הנוהגת, איני סבורה כי יש מקום להתערב בשיעורו של הפיצוי המוסכם.

  9. כפי שיפורט להלן, לא הוכח כי מדובר בנסיבות מיוחדות וחריגות המצדיקות התערבות של בית המשפט. הנתבע לא הוכיח תשתית עובדתית מתאימה ולא ביסס טענותיו.

  10. בענייננו, אין מחלוקת כי הנתבע הוא שכתב ויזם את סכום הפיצוי המוסכם במסמך מיום 11.7.12 באופן המעיד על גמירות דעתו ביחס לסכום הפיצוי.

  11. הנתבע בחקירתו אישר כי הוא שכתב את סכום הפיצוי המוסכם (ר' בעמ' 24 שורה 19). כך העיד הנתבע בחקירתו:

    ש.ציינת שתפצה את סולי ואת אורי אם תחזור בכך מהעסק

    ת.כן. אני רושם את הדברים האלה כדי לתת נופף של הסכמות. אני זוכר את זה.. אורי קם ואמר שהוא רוצה שזה יהיה הפוך, שגם אני אחתום שאם לא אעמוד בעסקה אז שאפצה אותם . קצת גיחכתי כי אמרתי לו שזה עוד לא קרה לי אבל אם זה חשוב לו, אין שום בעיה

    (בעמ' 25 לפרוטוקול, שורות 21-25)

  12. מכאן עולה כי הנתבע הוא:

    א.שיזם את המנגנון של הפיצוי המוסכם.

    ב.שקבע את סכום הפיצוי המוסכם.

    ג.שהסכים להחילו באופן הדדי בין הצדדים.

  13. אני סבורה כי הנתבע מנוע מלהעלות טענות כנגד גובהו של פיצוי זה, וכי יש משום חוסר תום לב בהעלאת הטענה.

    הנתבע לא עמד בנטל המוטל להראות כי הפיצוי אינו סביר בנסיבות העניין

  14. כאמור, ההלכה קבעה כי אין די בעצם העלאת הטענה בדבר פיצוי לא סביר, אלא יש מקום לבססה עובדתית.

  15. בתצהירו, הנתבע התייחס לפיצוי המוסכם אולם לא העלה כל טענה ביחס לגובהו של הפיצוי המוסכם וחוסר סבירותו (ר' סעיפים 7 -9 לתצהיר).

  16. מאידך, בתצהיר התובע (סעיפים 25-30, 40 ו-53) מתייחס התובע לנסיבות קביעתו של סכום הפיצוי המוסכם:

    "במידה ויחזרו בהם מכל סיבה שהיא למימוש סכום זה יפצו (הכוונה אל שלמה ואלי) את דני ב 100,000 שח ללא צורך בהוכחת בהוכחת נזק, ובמקביל ובמידה ודני ייסוג מהעסקה יפצה את אורי וסולי ב 100,000 שח ללא צורך בהוכחת נזק."

    פיסקה זו הוספה על ידי הנתבע לאחר שהנתבע הבהיר לסולי ולי, שהוא מפחד שנתחרט גם לאחר שסיכמנו הכל ושנחתם בינננו הסכם, וזאת בפרט לאור הדרישה שלנו, לקבל 500,000 (חמש מאות אלף) , בעוד שבסוף הוא רשם והוסכם על 425,000 (ארבע מאות עשרים וחמישה אלף ) שח בלבד. מטעם זה התעקש הנתבע על הוספת הפיצוי המוסכם , כאשר הוא מתייחס לצורך זה אלי ואל שלמה בנפרד ... לאחר מכן חתמנו על ההסכם ... לצערי הנתבע חזר בו מהתחייבויותיו הברורות שבהסכם והפר אותןאותו הסכם, שהנתבע עצמו קבע, בכתב , כי הצד אשר הפר את ההסכם, ויחזור בו מהתחייבויותיו כמפורט בהסכם יחוייב בתשלום פיצוי מוסכם של 100,000 שח זאת ללא הוכחת נזק

    ...

    כמובן שהופתענו מאד מהתנהלותו של הנתבע . הנתבע כאמור הוא שלחץ עלינו להתקשר איתו... ומיד לאחר מכן העלה את כל שרצה על הכתב, לרבות הסכום שביקש כי יהיה הסכום לתשלום כלפינו, ודאגו כי כולנו נחתום על המסמך. התובע הוא שגם התעקש על הכללת פיצוי מוסכם בהסכם...

     

    בנספח לתצהיר צורפה הודעת דואר אלקטרוני שנוסחה על ידי התובע (נספח 7) , שם נאמר:

    אתה מצליח להדהים אותי פעם נוספת במכתבך המיתמם ... אנחנו עומדים על קיום עסקה במתווה כפי שכתבת בכתב ידך בפגישתנו מיום 11.7.2012 . לסיכום, אנו מאמינים כי אדם כמוך הטוען שהינו מומחה להסדרים בין סוכני ביטוח, ואשר כתבת במו ידך הסכם, תוך דרישה שיחתם באותו מעמד להזכירך בסעיף של תשלום סכום כה גדול של 100,000 שח על ידי מי שיחזור בו מההסכם הוכתב על ידך כולל העניין שאין צורך להוכיח נזק.

    מה גם, שאתה בעצם גרמת לנו נזק כספי גדול העולה על סכום הפיצוי. אנחנו מוצאים את עצמנו עומדים עם חברה שכבר הודענו לה על רצוננו להפסיק את הקשר איתה. דבר המעמיד אותנו בעמדה חלשה המשפיעה על העמלות שלנו גם ...

     

    כך משיב הנתבע בתגובתו להודעת הדואר האלקטרוני:

    העסקה מגלמת עשרות אלפי שקלים, כפיצוי על המעבר,.. בכל מקרה אשמח אם תשקלו שוב, ברוח חיובית לקדם את עסקה. במידה ותחליטו לסגת מהעסקה, אני משאיר לכם את הדלת פתוחה ומוותר על קנס ההתחרטות שלכם, ... כמי שמאמין שעסקה חייבים לעשות, כאשר שני הצדדים מרוצים"

     

  17. מכאן, בתצהירו מבהיר התובע לנתבע כי הוא זה שיזם וקבע את ההסדר בדבר פיצוי מוסכם. טענה זו לא מוכחשת על ידי הנתבע, שאף לא מעלה כל טענה ביחס לסבירות הפיצוי בנסיבות העניין. היפוכו של דבר : הנתבע מסכים לוותר על פיצוי זה לטובת התובעים.

  18. טענות אלה לא נסתרו בתצהיר הנתבע או בחקירה הנגדית.

  19. יוער כי הנתבע טען בכתב ההגנה כי הפיצוי נועד לחול במסגרת ההסכם הסופי וכי מדובר במסמך כוונות בלבד. טענה זו נדחתה על ידי בפסק הדין.

  20. מעבר לכך, ניתן למצוא אף יסוד לנזק הנטען של התובעים כתוצאה מההפרה. בסעיף 54 לתצהיר התובע, התובע מתייחס לנזק שנגרם לתובעים כתוצאה מהפרת ההסכם. נזק זה מתבטא בטענה לאבדן רווחים ופגיעה במוניטין מאחר שהעסקה בין התובעים לנתבע הביאה לניתוק הקשר שבין התובעים לסוכנות קפלן נעים. התובעים העריכו נזק זה בסכום של 100,000 שח וצרפו דו"חות כספיים לתמיכה בטענה בדבר ירידה במחזורי ההכנסות של התובעים. ירידה זו במחזורי ההכנסות היא פועל יוצא של כישלון העסקה

  21. המבחן לבחינת סבירות הפיצוי בהתאם לפסיקה הינו בבחינת צפיות הצדדים בעת החתימה על ההסכם ולא בדיעבד. יחד עם זאת, אני סבורה כי התייחסות התובעים לנזק שנגרם להם כתוצאה מההפרה נשוא פיצוי המוסכם, אשר לא נסתרה, מחזקת את המסקנה כי לא הועמדה תשתית על ידי הנתבע ביחס לאי סבירות הפיצוי. כאמור תצהיר הנתבע בהקשר זה שותק.

  22. התובע לא נחקר על תצהירו ולפיכך עולה כי טענותיו העובדתיות לא נסתרו.

  23. זאת ועוד, הנתבע מבסס את תביעתו שכנגד על סכום הפיצוי המוסכם (ר' סעיפים 8 ו-9 לתצהירו). כיצד טוען הנתבע כי הפיצוי אינו סביר בעוד הוא מבסס את תביעתו שכנגד על פיצוי זה?

    התנאים להתערבות בגובה הפיצוי המוסכם אינם מתקיימים בענייננו

  24. בע"א 8506/13 זאבי תקשורת אחזקות בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (לא פורסם, 23.08.2015) (להלן: "הלכת זאבי") נתן בית המשפט העליון את דעתו לסוגיית ההתערבות של בית המשפט בסכום פיצוי המוסכם (פסק הדין ניתן ביום 26.8.15).

    באותו ענין בית המשפט התווה את הכללים למידת התערבות בית המשפט בסעיף פיצויים מוסכמים שנקבע בחוזה בין הצדדים:

    א)נקודת המוצא הינה כי הסכמת הצדדים לכלול בחוזה ביניהם סעיף פיצויים מוסכמים ללא הוכחת נזק הינה הסכמה לגיטימית ותקפה מבחינת דיני החוזים. סעיף פיצויים מוסכמים מגשים מספר תכליות: הוא משקף את אומד דעת הצדדים במועד כריתת החוזה בדבר הפיצוי שיגיע להם בגין הפרתו; הוא יוצר ודאות יחסית לגבי תוצאותיה של הפרת החוזה; הוא חוסך משני הצדדים לחוזה את הוצאות ההתדיינות המשפטית; והוא יוצר תמריץ לשני הצדדים לקיים את החוזה ... לפיכך נקבע לא אחת בפסיקה כי בתי המשפט ייטו לכבד את רצון הצדדים ולהורות, ככלל, על אכיפתה של תניית פיצויים מוסכמים ככתבה וכלשונה ...

    (ב) ... הנפגע לא נדרש להוכיח שנגרם לו נזק בשיעור העולה בקנה אחד עם סעיף הפיצויים המוסכמים, ויתרה מכך הוא אף לא נדרש להוכיח כי נגרם לו נזק כלשהו...

    (ג)... בפסיקה הודגש כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכות להפחית פיצוי מוסכם רק במקרים חריגים וכי הפחתה כזו הינה מצומצמת ונדירה. נקבע כי על מנת שבית המשפט יעשה שימוש בסמכותו זו עליו להשתכנע בשלב ראשון כי לא מתקיים כל יחס סביר בין הפיצוי המוסכם לנזק שניתן היה לצפותו מראש כתוצאה מסתברת של ההפרה, ורק אם השתכנע בית המשפט בכך יעבור לשלב השני שבו ישקול אם יש מקום להפחיתו.. .

    (ד)על הצד שהפר את החוזה ושמבקש להפחית בדיעבד את הפיצוי המוסכם מוטל הנטל לשכנע את בית המשפט כי לא מתקיים כל יחס סביר בין הפיצוי המוסכם לבין הנזק שניתן היה לצפותו מראש כתוצאה מסתברת של ההפרה. על צד זה מוטל גם הנטל להביא ראיות להוכחת טענותיו ... כך באופן כללי וכך במיוחד כאשר מבקש ההפחתה טוען כי מדובר בריבית "רצחנית", "מופרזת" או "שערורייתית" ...

    (ה)השאלה שעליה יש להשיב לעניין סבירותו של הפיצוי המוסכם הינה האם מתקיים יחס סביר בין הפיצוי המוסכם לבין הנזק שניתן היה לצפות מראש, ולא האם מתקיים יחס סביר בין הפיצוי המוסכם לבין הנזק שנגרם בפועל....

    (ו)... בבוא בית המשפט לקבוע מהם סוגי הנזק נשוא תניית הפיצוי המוסכם עליו להתחשב "במכלול הנסיבות האופפות את כריתת החוזה ולבחון, אם לאורן ניתן היה לצפות התרחשותו של נזק מסוג מסוים כעניין אובייקטיבי..." בהקשר זה נמנו בספרות המקצועית מספר שיקולים שראוי שבית המשפט ישקול בבואו לבחון את סבירותו של הפיצוי המוסכם: סוג החוזה ואופיו; היקפו הכלכלי; תקופת החוזה; סוג ההפרה שעליה מבקשת הוראת הפיצוי המוסכם לחול, וההשלכות הרגילות שיש להפרה כזו בחוזה מהסוג הנדון; ... מידת היכולת לצפות מראש את סוג הנזק ואת שיעורו ...

    ז)לבסוף יש לציין כי ההפרה שבה עוסק סעיף 15(א) לחוק הינה ההפרה הקונקרטית שהתרחשה, על תוצאותיה, והשאלה שבית המשפט צריך להשיב עליה הינה אלו נזקים יכלו עקרונית הצדדים לצפות במועד כריתת החוזה כפועל יוצא של ההפרה הקונקרטית והאם הפיצויים המוסכמים משקפים יחס סביר לנזקים אלו ...

    (ראה עניין זאבי, פסקה 42 לפסק דינו של כב' השופט יורם דנציגר)

     

  25. להלן אבחן כללים אלה ויישומם במקרה שבפנינו. אקדים ואציין כי יישום שיקולים אלה לענייננו מלמדים כי לדחות את הטענה להתערבות בסכום הפיצוי המוסכם:

    כאמור, נקודת המוצא הינה כי הסכמת הצדדים לכלול בחוזה ביניהם סעיף פיצויים מוסכמים ללא הוכחת נזק הינה הסכמה לגיטימית ותקפה מבחינת דיני החוזים. לא נדרשת הוכחת נזק על ידי הנפגע כאשר כאמור הנפגע הביא ראיות ביחס לנזק בתצהירו אשר לא נסתרו על ידי הנתבע.

    בית המשפט יעשה שימוש בסמכות להפחית פיצוי מוסכם רק במקרים חריגים וכי הפחתה כזו הינה מצומצמת ונדירה.

    בענייננו, לא ניתן לקבוע כי לא מתקיים כל יחס סביר בין הפיצוי המוסכם לנזק וזאת בהינתן כי הנתבע הוא שיזם את סכום פיצוי המוסכם, לאור קביעתי כי סכום התמורה בהסכם הוא סביר ומידתי בנסיבות העניין, ולאור טענות הנתבעים ביחס לנזקים שנגרמו להם בעקבות ההפרה (שלא נסתרו).

    על הנתבע הנטל לשכנע את בית המשפט כי לא מתקיים כל יחס סביר בין הפיצוי המוסכם לבין הנזק שניתן היה לצפות אותו מראש כתוצאה מסתברת של ההפרה. על צד זה מוטל הנטל להביא ראיות להוכחת טענותיו. הנתבע לא עמד בנטל זה. לא הובאו כל ראיות ואף לא נטענה כל טענה ביחס לכך בתצהיר מטעמו, והנתבע אף עתר ליישום סכום פיצוי המוסכם בתביעה שכנגד.

    בבוא בית המשפט לקבוע מהם סוגי הנזק נשוא התניה העוסקת בפיצוי המוסכם, עליו להתחשב במכלול הנסיבות האופפות את כריתת החוזה. כמו כן, על בית המשפט לבחון האם לאורן של נסיבות אלה, ניתן היה לצפות התרחשותו של נזק מסוג מסוים כעניין אובייקטיבי, ובין היתר - סוג החוזה, היקפו הכלכלי וסוג ההפרה שעליה מבקשת ההוראה לחול. בענייננו, ניסוח ההסכם על ידי הנתבע והתנהגות הצדדים מלמדת כי אף המבחן האובייקטיבי מתקיים בנסיבות העניין. זאת, בין היתר, כאשר מדובר בעסקה כלכלית אשר בעקבותיה התובעים עזבו התקשרות ארוכת טווח. יוזם הפיצוי היה הנתבע אשר הסכים להחיל את סכום הפיצוי אשר נקבע על ידיו הדדית.

  26. בעניין זאבי עלתה טענה כי מדובר בהסכם שנכרת בתום משא ומתן ארוך בין צדדים מתוחכמים ומנוסים. לפיכך נטען כי הגם שיש לבית המשפט סמכות עקרונית להתערב בחוזה כזה, מכוח סעיף 15 לחוק התרופות שמסמיך את בית המשפט להפחית פיצויים מוסכמים שנקבעו בחוזה, הרי שהתערבות כזו צריכה להישמר למקרים חריגים שבחריגים.

    בית המשפט הכריע בטענה זו וקבע כי התערבות בית המשפט בחוזה מסחרי, תהיה רק במקרים חריגים בלבד, ולא כדבר שבשגרה. זאת רק לאחר עלה בידי הטוען להתערבות בגובה הפיצוי המוסכם להרים את הנטל הכבד מאד הנדרש בנסיבות אלה :

    "כל עוד מדובר בחוזה שנכרת כדין, שלא מועלות לגביו טענות בדבר פגמים שנפלו בכריתתו או כי מדובר בחוזה למראית עין או בחוזה בלתי חוקי, לא ימהר בית המשפט להטות אוזנו לבקשת אחד הצדדים להתערב בו בדיעבד אף אם מוקנית לו בחוק סמכות להתערבות כזו. כפועל יוצא, על הצד הטוען כי יש הצדקה לפטור אותו באופן מלא או חלקי מחיוב חוזי שנטל על עצמו מרצונו מוטל נטל כבד לשכנע את בית המשפט כי קיימת עילה להתערבותו בדיעבד בחלוקת הסיכונים והסיכויים החוזית שסוכמה מראש בין הצדדים... מקובלת עלי גם טענתם העקרונית הנוספת של הבנקים, לפיה העקרונות האמורים לעיל יפים מכוח קל וחומר במקרה כגון דא, שבו מדובר בחוזה מסחרי שנכרת בין שני צדדים מנוסים ומתוחכמים ושקדם לכריתתו משא ומתן ארוך ומפורט בליווי עורכי דין. אכן, מידת נכונותו של בית המשפט להטות אזנו לטענות של צד לחוזה המבקש להתערב בדיעבד בחלוקת הסיכונים והסיכויים החוזית עשויה להשתנות בהתאם לסוג החוזה שבו מדובר. כך למשל, מובן כי אין דינו של חוזה אחיד, כמשמעותו בחוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982, כדינו של החוזה "הקלאסי", שנכרת בין הצדדים בתום משא ומתן ביניהם, כאשר עילות ההתערבות הקבועות בחוק ביחס לחוזה אחיד הינן רחבות יותר מאלה הקבועות בחוק ביחס לחוזה "הקלאסי"... מקובלת עלי הטענה כי בית המשפט לא יתערב בנקל בחוזים שלכריתתם קדם משא ומתן משמעותי וארוך, שהעסקה ש"נתפרה" במסגרתם הינה ייחודית ובלתי שגרתית ואינה דומה לעסקאות אחרות מסוגה, שהצדדים להם הינם צדדים מנוסים ומתוחכמים, שהמשא ומתן שקדם לכריתתם לווה או נוהל על ידי עורכי דין ואנשי מקצוע מטעם הצדדים, וכיו"ב. כפועל יוצא, הנטל שיוטל על צד לחוזה "מורכב" שכזה, שמבקש בדיעבד לשכנע את בית המשפט להתערב בהוראות החוזה ולפטור אותו באופן חלקי או מלא מחיוב שנטל על עצמו בחוזה, הינו נטל כבד מאד.

    ... סבורני כי ראוי לקבוע שנטל זה יהיה כבד מאד כאשר מדובר בחוזה מסחרי ייחודי כדוגמת החוזה דנן, שנכרת על ידי צדדים מתוחכמים ומנוסים ושקדם לו משא ומתן ארוך ומושכל, שכן ההנחה הינה כי הכללתו של סעיף פיצויים מוסכמים בחוזה כזה נעשתה כחלק ממכלול הסיכויים והסיכונים, וכי הדבר נעשה לאחר מחשבה ושקילה במסגרת המשא ומתן ולא כלאחר יד. עם זאת, הגם שהנטל שיוטל על צד לחוזה כזה יהיה כבד מאד, והתערבות בית המשפט בחוזה כזה תתרחש במקרים חריגים בלבד ולא כדבר שבשגרה, ...

    (ראה עניין זאבי, פסקאות 45 – 47 לפסק דינו של כב' השופט יורם דנציגר) (ההדגשות הוספו)

     

  27. כאמור, ענייננו בהסכם מסחרי בין שני בעלי עסקים ממולחים המעורים בהתקשרויות חוזיות. הנתבע היה מעונין בהתקשרות חוזית עם התובעים (כאמור בשלב מאוחר יותר הצדדים התווכחו על ההסכמות והתנאים). ההסכם מיום 11.7.12 נוסח על ידי הנתבע לאחר שנוהל משא ומתן בין הצדדים ביחס לתנאי העסקה. הנתבע הוא שיזם את ההסדר בדבר פיצוי מוסכם, ובכלל זה את גובה הסכום. הנתבע אף תבע כאמור על יסוד פיצוי זה את התובעים. ומכאן , יש לראות את העסקה כעסקה מסחרית בין צדדים שווים, ובהתאם הדבר משליך לעניין מידת התערבות של בית המשפט בהסדרים החוזים, וכן על מידת הנטל המוטל על המבקש.

  28. לאור האמור לעיל, הנטל המוטל על הנתבע לטעון כנגד סכום הפיצוי הוא נטל כבד והתערבות בית המשפט תתרחש במקרים חריגים. לאור האמור לעיל, מסקנתי כי הנתבע לא עמד בנטל זה.

    סיכומו של דבר

    לאור האמור לעיל, יש לדחות את טענת הנתבע לפיה על בית המשפט להתערב בגובה הפיצוי המוסכם .

    איני קובעת צו להוצאות נוספות, כאשר פסק הדין (המשלים) ניתן על יסוד החומר שעמד בפני בית המשפט.

    ניתן היום, י"ב כסלו תשע"ז, 12 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.

     

    Picture 1

     

    המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ