לפניי תביעה לסילוק ידם של הנתבעים מדירת מגורים בקומה שנייה בבניין ברח' מלצ'ט 6 בחיפה גו"ח 10861/25 תת חלקה 6 (להלן: "המושכר") ותשלום דמי שכירות ראויים בסך 252,000 ₪.
התובעים הם הבעלים של המושכר.
הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") היא אמם של נתבעים 2,3.
ביום 10/1/1988 נערך בין מרים שרון ונעה בנדרלי בעלי המושכר, לבין הנתבעת ומר ד' ו. (בעלה דאז) מצד שני, הסכם שכירות מוגנת, למטרת מגוריהם של האחרונים.
לטענת התובעים, הנתבעת, שהייתה דיירת מוגנת, הפרה את הסכם השכירות ואת חוק הגנת הדייר [נוסח משולב],תשל"ב-1972 (להלן: "החוק"), בכך שנטשה את הדירה ועברה להתגורר בדירה אחרת ברח' חיים הזז 1/19 בחיפה, בעוד שבמושכר מתגורר, ללא אישור התובעים, הנתבע 2 בנה וככל הנראה, הנתבע 3, בן נוסף.
התובעים טוענים כי הנתבעת עברה לגור בדירה האחרת שרכשה לפני כ-10 שנים, יחד עם בן זוגה (שנפטר מאז) מבלי שידעה אותם בכך, והיא גרה שם עד היום. עזיבת הדירה על ידה מהווה עילת פינוי בהתאם לסעיפים 8א ו-12 להסכם השכירות המוגנת, ובהתאם לחוק הגנת הדייר. מגורי הנתבעים 2-3 במושכר מתקיימים ללא אישורם. כמו כן, הנתבעת הפרה את הסכם השכירות מאחר והשתלטה על מרפסת הגג כולה כאשר בהסכם ניתנה לה חזקה ייחודית רק בחלק קטן מסוים הצמוד למושכר.
לטענת הנתבעים, הם דיירים מוגנים בדירה, בהתאם להסכם משנת 1998 שנערך בין מרים שרון ונעה בנדרלי לבין הנתבעת 1 וד' ו. (בעלה דאז) למטרת מגוריהם ומגורי ילדיהם. מטרת השכירות היתה להקנות זכויות של דייר מוגן לשוכרים ואף לילדיהם. הסכם השכירות לא הופר על ידם מעולם.
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.