לפניי תביעה לתשלום סך של 153,596 ₪ בגין הוצאות אשפוז אותם הוציאה התובעת לצורך מתן טיפול רפואי לעובד זר- נתין סודן אשר שהה בישראל באותה העת.
מתוך כתבי הטענות עולה כי העובד הזר הועסק ע"י הנתבעת, היא חברת ניקיון. בהתאם להוראות סעיף 1ד לחוק עובדים זרים תשנ"א- 1991 דאגה הנתבעת לבטח את העובד הזר בביטוח רפואי בהתאם לצו עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) ( סל שירותי בריאות לעובד) תשס"א- 2001 (להלן: "הצו") בחברת הביטוח איילון, היא הנתבעת מס' 2.
לצורך כך התקשרה הנתבעת מס' 1 עם הנתבעת מס' 2 בחוזה מיום 9/10/07 במסגרתו הוסכם בסעיף 4 לחוזה כי "השירותים הרפואיים שיינתנו לזכאי השירות יהיו בהתאם לצו ...".
לאחר הגעת העובד לבית החולים, ומתן טיפול ע"י בית החולים, סירבה חברת איילון לשלם את ההוצאות הרפואיות, בהתאם לנימוקים המפורטים בכתב הגנתה. לטענתה, המדובר בעובד אשר ניסה לשים קץ לחייו ומשכך הוא אינו מכוסה על פי החריג לפוליסת הביטוח וכן בהתאם להוראות סעיף 26 לחוק חוזה הביטוח התשמ"א-1981.
בנסיבות הענין, מורה על צירוף משרד הבריאות באמצעות פרקליטות מחוז הדרום- אזרחי,
כצד נוסף ונדרש בתיק בהתאם להוראות תקנה 24 לתקנות סד הדין האזרחי התשמ"ד- 1984.
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.