ת"א 14937-09-16 מורד נ' עיריית רמת גן

לפניי בקשות סותרות, מצד אחד בקשה מטעם הנתבעת לסילוק התביעה על הסף מחמת היעדר עילה ובקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנתה ב-30 יום מההחלטה בבקשה לסילוק על הסף ומצד שני בקשה מטעם התובעת למתן פס"ד בהיעדר הגנה.

לצורך הבנת הדברים ראוי תחילה לסקור את ההליכים העיקריים עד כה.

• ביום 7.9.16 התובעת הגישה נגד הנתבעת "תביעה נפרדת לפיצויים" ע"ס 120,000 ₪, בסדר דין רגיל.

• ביום 6.10.16 הנתבעת הגישה בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה או כל בקשה אחרת עד ליום 15.11.16 (להלן: "בקשת הארכה"). הבקשה לא נתמכה בתצהיר.

• ביום 13.10.16 התובעת הגישה הודעה כי היא מסכימה לבקשת הארכה. באותו היום ניתנה החלטה כמבוקש וכמוסכם.

• ביום 15.11.16 הנתבעת הגישה בקשה לסילוק על הסף מחמת היעדר עילה (להלן: "בקשת הסילוק") ובקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה בתוך 30 יום מיום ההחלטה בבקשת הסילוק. הבקשות לא נתמכו בתצהיר.

  בבקשות נטענו הטענות העיקריות הבאות, בתמצית:

  • יש לסלק את התביעה על הסף מחמת היעדר עילה כתב התביעה לא מפרט עובדות ביחס לנתבעת. לא ברור מכתב התביעה בעבור מה נתבע סכום בסך 120,000 ₪ ומדוע הוא נדרש מהנתבעת.

  • התביעה אינה נתמכת בכל מסמך התומך בטענות התובעת.

  • התביעה היא טורדנית והוגשה בשיהוי כבד.