פלוני נ' שירות בתי הסוהר ואח'

בתקופה הרלבנטית לענייננו התובע ריצה עונש מאסר בכלא גלבוע בשל עבירות רכוש שעבר. ככזה, התובע היה נתון במשמורת שירות בתי הסוהר ובאחריותו. עניינה של תביעה זו בטענת התובע בדבר האופן הרשלני, לטענתו, שבו טופלה בעיה רפואית שהתגלתה אצלו תוך כדי המאסר. טענת התובע בתמצית היא, שבשל הטיפול הרשלני הנטען אבד זמן יקר שבמהלכו מצבו הבריאותי החמיר, וכתוצאה מאובדן הזמן נגרמה לו נכות שניתן היה למנוע אילו היה מטופל בזמן.

התובע הגיש את תביעתו נגד מדינת ישראל/שירות בתי הסוהר, שבמשמורתה ובאחריותה הוא היה נתון (להלן: "הנתבעת"). בנוסף, התובע הגיש את התביעה נגד שירותי בריאות כללית, נתבעת 2, שמכוח הסכם שנכרת בינה לבין הנתבעת, רופא אורתופד מטעם שירותי בריאות כללית היה בודק ומעניק טיפול לאסירים במרפאה הקיימת בבית סוהר קישון, ובמסגרת זו הוא בדק גם את התובע.

בסמוך לפני ישיבת ההוכחות הראשונה התובע ונתבעת 2 הגיעו להסכם גישור, ובית המשפט נתן להסכם זה תוקף של פסק דין. התביעה המשיכה אפוא להתברר רק נגד הנתבעת, ופסק דין זה ניתן ביחס אליה בלבד.

יש לציין, שעד כה התובע לא הודיע לנתבעת ולבית המשפט מהו סכום הפשרה שאליו הוא הגיע עם נתבעת 2. לאחר חילופי דברים שהתקיימו בפתח ישיבת ההוכחות הראשונה, התובע והנתבעת הגיעו להסכמה בעניין זה, שתוכנה יובא בהמשך.

במסגרת בירור התביעה העידו מטעם התובע, התובע עצמו וכן מומחה מטעם התובע, פרופ' דניאל רייס. מטעם הנתבעת העידה ד"ר ורה ברסקוב, שהיא רופאה בשירות בתי הסוהר אשר עבדה בתקופה הרלבנטית במרפאת בית הסוהר קישון. בנוסף העיד מומחה מטעם הנתבעת, ד"ר מיכאל לבני.

העובדות

התובע, יליד X.X.62, תושב יהודה ושומרון, ריצה בתקופה הרלבנטית לענייננו עונש מאסר בכלא גלבוע. היה זה מאסרו השישי במספר. באותה עת הוא היה כבן 48-47.

לדברי התובע, בחודש ספטמבר 2009, בהיותו במאסר, הוא החל לסבול מחולשה ברגליים ומזרמים בגפיים העליונות (סעיף 2 לסיכומי התובע).

ממסמכי הנתבעת עולה, כי ביום 8.10.09 התובע נבדק במרפאת בית סוהר קישון על ידי רופאת שב"ס, ד"ר ברסקוב. ד"ר ברסקוב כתבה ברשומה הרפואית הנוגעת לביקור, שהתובע "מתלונן על הרגשת רגל ימין רדומה לפי דבריו כשבועיים". היא הפנתה את התובע לרופא אורתופד המגיע לבית הסוהר, בהתאם להסכם הקיים בין שירות בתי הסוהר לבין נתבעת 2.