אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פלוני נ' המכללה האקדמית אשקלון

פלוני נ' המכללה האקדמית אשקלון

תאריך פרסום : 11/03/2018 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום קריית גת
12041-05-16
22/02/2018
בפני סגן הנשיאה השופט:
אור אדם

- נגד -
תובע:
פלוני
עו"ד רועי אסור ועו"ד דניאל רווח
נתבעת:
המכללה האקדמית אשקלון ע"ר 581361996
עו"ד יריב מדר
פסק דין
 
  1. התובע, יליד 1952, נפגע בכתפו מדלת חשמלית מסתובבת, בכניסה למכללה האקדמית אשקלון ביום 6.9.15. התובע היה אז כבן 63 והוא היום כבן 66 שנים. לטענתו, הדלת הסתובבה במהירות ונסגרה על כתפו, ומכאן נגרם לו הנזק הגופני בכתף. התובע טען כי על הנתבעת האחראית על הדלת, לפצותו בגין נזק הגוף שנגרם לו.

     

    סוגיית החבות 

  2. אופן קרות התאונה אין מחלוקת ממשית בין הצדדים באשר לאופן התרחשות התאונה. המחלוקת נוגעת בעיקר לסוגיית החבות, הנגזרת משאלת הנטל.

  3. מן העדויות עלה כי מדובר בדלת רחבה, בעלת ארבע כנפיים, אשר נעה באופן חשמלי נגד כיוון השעון, כך שהבאים אל הדלת נכנסים בין שתי כנפיים, כאשר מימין נמצאת דופן עגולה שכנפי הדלת נושקות לה במהלך הסיבוב.

  4. התובע תיאר את אירוע התאונה, כי הגיע למכללה באשקלון לרגל "הרמת כוסית" עם ראש העיר. אשתו הלכה לפניו, ועברה כבר בדלת המסתובבת. כאשר ביקש התובע להיכנס בעצמו לדלת החשמלית המסתובבת, ארעה התאונה כפי שהוא מתאר: "בכניסה למכללה מוצבת דלת חשמלית מסתובבת. עת נכנסתי וטרם הספקתי לעבור את סף הכניסה לדלת המסתובבת, החלה הדלת להסתובב במהירות ונסגרה לי בעוצמה על כתף שמאל..." (סעיף 3 לתצהיר).

  5. אשתו של התובע העדה א"ב, לא ראתה את אירוע התאונה, ולכן לא היה בעדותה כדי להוסיף למחלוקת. העדה רק ציינה, כי לאחר שעברה בדלת הכניסה, היא הסתובבה אחורנית וראתה את התובע כשיצא מהדלת, מחזיק את כתף שמאל ומתפתל מכאבים. גם העדה א"ב, כמו בעלה, לא הבחינו כי קיימות דלתות נוספות שאינן חשמליות ליד הדלת המסתובבת.

  6. א"ב העידה שכאשר היא הסתובבה וראתה את התובע יוצא מן הדלת, המרחק שלה ממנו היה קצר, כ- 1.50 מ' – 2.00 מ' (ע' 7 ש' 7 לפרוט'), זאת בסתירה לטענתו של התובע עצמו בעדות, כי אשתו היתה ממנו במרחק של כ- 15 – 16 מ' (ע' 11 ש' 5 לפרוט'). עם זאת, אין בסתירה זו כדי להשליך על נסיבות העניין.

  7. התובע עצמו תיאר בעדותו איך "נלכד" בדלת החשמלית. בחקירתו הנגדית של התובע, ניסה ב"כ הנתבעת להראות, כי לא ייתכן שהתאונה התרחשה בדרך שתיאר אותה התובע, שכן אם כתפו נלחצה אל עבר נקודת המגע של הדלת המסתובבת עם דופן ימין, צריך היה להיות מדובר בפגיעה בצד ימין של התובע. התובע הסביר, כי ברגע שנכנס לתוך הדלת המסתובבת, הוא קיבל מכה בכתף שמאל מהכנף שהיתה אחריו, אשר "גררה" אותו בסיבוב ודחפה לו את הכתף, באופן שהצמידה את כתפו השמאלית אל הדופן הימנית. התובע אף הדגים בפני בית המשפט, איך הכנף שהיתה מאחוריו פגעה בכתפו השמאלית ו"סובבה" אותו, כאשר היא נדחקת אל עבר הדופן הימנית של הדלת החשמלית (ע' 9 לפרוט').

  8. ב"כ הנתבעת הטיח בתובע, כי סביר שניסה "להידחק" בדלת, כאשר הכנף כבר עמדה להיסגר, שכן מדובר בדלת רחבה, והוא לא היה נפגע אם היה נכנס כאשר הדלת פתוחה במלואה. התובע הכחיש כי ניסה להיכנס כשהכנף כבר עמדה להיסגר, ועמד על כך שהדלת היתה פתוחה לחלוטין (ע' 10 ש' 13-23 לפרוט').

  9. התובע טען, עוד באותו יום הלך להתלונן לנציגי המכללה. הנתבעת טענה, כי התובע הגיע רק כעבור כמה ימים. אין לייחס חשיבות מכרעת למחלוקת בעניין זה.

  10. על אף שמדובר בעדות יחידה של בעל דין, נראה כי המחלוקות העובדתיות בעניין הן מעטות. אין מחלוקת כי ביום האירוע נכנס התובע למכללה דרך הדלת החשמלית המסתובבת ונפגע בכתף שמאל.

  11. העדה מטעם הנתבעת, נטע דגן, מסרה בסעיף 11 לתצהירה, כי בדרך קבע ניצב שומר של חברה חיצונית בכניסה לדלת המסתובבת. אין ספק כי התובע דיווח על התאונה, אם לא במועד האירוע עצמו כפי שהוא העיד, אז כעבור ימים ספורים כפי שהעידה העדה דגן. נמצא אפוא, כי דווקא הנתבעת יכולה היתה לאתר, מי היה השומר באותו יום בסמוך לדלת המסתובבת, ולהביא גרסה נגדית, אולם היא נמנעה מלעשות כן.

  12. שני הצדדים הסכימו כי התובע נפגע בכתפו במהלך המעבר בדלת החשמלית המסתובבת. המחלוקת בין הצדדים, נגעה רק לשאלה אם התובע נכנס לדלת המסתובבת בשלב מאוחר, שהכנף כבר החלה להיסגר, כטענת הנתבעת, או שהוא נכנס באופן רגיל כשהדלת פתוחה לחלוטין כטענת התובע.

  13. בעניין זה, יש ממש בטענת הנתבעת, כי עצם העובדה שאנשים רבים חלפו בדלת המסתובבת לפני התובע ולאחריו, בלי שאירע להם דבר, מלמדת כי סביר יותר שהיה דבר חריג כלשהוא בהתנהגותו של התובע, שגרם לפגיעה. כאשר מדובר בעדות יחידה של בעל דין, שומה להזהר בקבלת עדותו. בנסיבות אלה, על פי מאזן ההסתברויות, סביר יותר כי אכן התובע נכנס לדלת המסתובבת בשלב מאוחר יחסית, כאשר הכנף כבר החלה להיסגר כפי שטענה הנתבעת.

     

     

    הדלת החשמלית 

  14. הנתבעת הביאה מטעמה את העדה נטע דגן, מנהלת מרכז הכנסים במכללה. בתצהירה של העדה דגן, היא ציינה כי הדלת החשמלית המסתובבת הותקנה לפני למעלה מעשור שנים, אולם היתה דלת רגילה בסמוך לכך. תקופה ארוכה הדלת החשמלית המסתובבת לא עבדה כלל, אולם במהלך שנת 2013 נעשתה פניה לחב' שלום עבודות אלומיניום, אשר ביצעה תיקונים בדלת, ומאז הדלת פעילה. בעדותה של העדה דגן, עלה כי הדלת לא עבדה עד 2013, עקב תקלה בכרטיס המחשב, אשר הוחלף במסגרת התיקון שנעשה בשנת 2013.

  15. בנוגע למנגנון הבטיחות מסרה העדה דגן בסעיף 10 לתצהירה: "אני רוצה לציין, כי בדפנות הדלת הקבועות והמסתובבות, יש מנגנוני בטיחות אשר מטרתן לעצור את הדלת אם מישהו נמצא בטווח קליטה שלהן, ועל כן לא אמורה להיות תקלה אם מישהו נכנס באופן רגיל דרך הדלת...". בעדותה של דגן, העדה נשאלה לגבי מנגנון הבטיחות המפורט בסעיף 10 לתצהיר. היא הסבירה שאיננה מבינה בדלתות חשמליות, אולם היא יודעת שיש "כפתור אדום", שאם קורה משהו ניתן לעצור את הדלת. הכפתור נמצא בסמוך לדלת (ע' 16 ש' 22-28 לפרוט'). בהמשך ציינה דגן, כי בסעיף 10 לתצהירה, היא לא התייחסה למנגנון בטיחות בתוך הדלת החשמלית עצמה, מנגנון שאמור לעצור את הדלת אוטומטית, אלא לכפתור חיצוני מחוץ לדלת (ע' 17 ש' 9-11 לפרוט').

  16. העדה דגן נחקרה ארוכות, לגבי החשבוניות עבור התיקון משנת 2013, המופיעות בתצהירה, חשבוניות שלא הומצאו, כאשר בפתח הדיון תחת זאת הומצאו ספחי שיקים שסומנו נ/1. לא מצאתי מקום לייחס משקל לעניינים אלה. גם אם החשבוניות לא אותרו, ברור כי הדלת תוקנה והושמשה בשנת 2013. אין בכך כדי ללמד דבר על מצבה של הדלת בשנת 2015 בעת אירוע התאונה.

  17. עם זאת, יש חשיבות מכרעת לעדותה של דגן לגבי תחזוקת הדלת מאז שהושמשה בשנת 2013 ועד לאירוע התאונה. העדה דגן נשאלה, אם יש בידה אישורים על תיקונים, פעולות תחזוקה נוספות או בדיקות שנעשו לדלת מאז שתוקנה בשנת 2013 ועד לתאונה בשנת 2015. דגן לא ידעה להשיב על כך. לדבריה, יש יועץ בטיחות, המגיע אחת לשנה, והוא האחראי לבדוק את התקינות והתחזוקה של כל המתקנים. לשאלה אם נעשו בדיקות שוטפות או פעולות תחזוקה או כיול לדלת החשמלית המסתובבת, השיבה העדה דגן: "זו דלת מסתובבת שנפתחת וסוגרים אותה. למיטב ידיעתי אנו לא מתבקשים לעשות לה בדיקה. היא עובדת..." (ע' 20 ש' 16-17 לפרוט').

  18. הנתבעת לא הביאה את יועץ הבטיחות, ולא המציאה כל מסמך לגבי טיפולים שנעשו בדלת בשנתיים עובר לתאונה. נמצא אפוא, כי מאז שהדלת תוקנה בחזרה לשימוש בספטמבר 2013, ועד לאירוע נשוא ענייננו בספטמבר 2015, הדלת החשמלית לא נבדקה ולא נעשה בה כל טיפול שהוא.

     

    סוגיית הנטל

  19. התובע טען כי הנטל על הנתבעת להוכיח כי לא היה דבר מסוכן שגרם לתאונה, וזאת בהתאם לכללים בדבר העברת נטל ההוכחה.

  20. הנתבעת טענה מנגד, כי נטל ההוכחה לא עבר אליה, והעובדה שהתובע לא הגיש חוות דעת בטיחותית לגבי הדלת, שהיה בה להוכיח כי היתה תקלה כלשהיא בדלת החשמלית המסתובבת, מלמדת כי התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו.

  21. סעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע כדלקמן: "בתובענה שהוגשה על נזק, והוכח בה כי לתובע לא היתה ידיעה, או לא היתה לו יכולת לדעת, מה היו למעשה הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביאו לידי הנזק, וכי הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע היתה שליטה מלאה עליו, ונראה שלבית המשפט אירוע המקרה שגרם לנזק, מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה, מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה - על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי המקרה שהביא לידי הנזק, התרשלות שיחוב עליה". הכלל לפיו חובת הראיה כשהדבר מעיד על עצמו תוטל על הנתבע, מותנה איפוא בשלושה תנאים: העדר ידיעה ויכולת מידע לניזוק, נכס שלנתבע שליטה מלאה עליו וסבירות יתר להתרשלות הנתבע מאשר להעדר התרשלות.

  22. סקירה מקפת בעניין תחולתו של הכלל, נערכה לאחרונה בעניין מ"צ (ע"א 6332/15 מ"צ נ' מוסלח מטייר עדוי, (23/11/2017)). בית המשפט העליון הדגיש, כי כל תנאי משלושת התנאים הללו, בוחן את המקרה מנקודת מבט אחרת: הראשון עוסק בנקודת מבטו של התובע, השני מתמקד בנקודת המבט של הנתבע, והשלישי מפנה לנקודת מבטו של בית המשפט. התנאי הראשון דורש חוסר ידיעה של התובע או חוסר יכולת לדעת מה היו נסיבות שהובילו לנזק. במסגרת התנאי השני יש לבחון האם הייתה לנתבע שליטה מלאה על הנכס שגרם לנזק. הפסיקה קבעה פרשנות מקלה, יחסית, ביחס לשני התנאים הראשונים, באופן המיטיב בדרך כלל עם התובע-הניזוק. המחלוקת היא אפוא ביחס לתנאי השלישי, במסגרתו נדרש בית המשפט לבחון, אם האירוע הנזיקי מתיישב עם המסקנה שהנתבע התרשל, יותר מאשר עם המסקנה שנקט זהירות סבירה. התנאי מהווה חריג לדרישת ההוכחה האינדיבידואלית, בכך שהוא מאפשר לתובע להוכיח את תביעתו באמצעות ראיות סטטיסטיות המלמדות כי במרבית המקרים, נזק מן הסוג שארע נגרם בשל התרשלות כלשהיא. אין מדובר בהכרח בבדיקה סטטיסטית מדויקת או אפילו מספרית. הדרישה היא לבחון את הראיות הכלליות, ובהתאם לתוצאות הבחינה – האם האירוע "שייך לקטגוריה" של חוסר זהירות או לקטגוריה של זהירות סבירה. רק אם בסיכום הכולל הראיות מלמדות כי משקל האפשרות שלא ננקטה זהירות סבירה רב יותר, יש להעביר את הנטל על שכם התובע. סעיף 41 לפקודה נותן אפוא לבית המשפט כלי עזר לפתרון מצבים מסוימים של אי-ודאות עובדתית לגבי נסיבות המקרה. בהתקיים שלושת התנאים הנזכרים בסעיף, דחיית התביעה רק בגלל חוסר וודאות עובדתית לא נראית צודקת. כאן ניצב הקשר בין התנאי השלישי לשני התנאים הראשונים: הוא משקלל את הנתון שהתובע אינו יודע מה קרה ואילו הנתבע שולט בנכס. במובן זה, העברת הנטל לא נועדה להביא לקבלת התביעה, אלא לסייע להכרעה צודקת. כאשר מתקיימים כל תנאי סעיף 41 לפקודת הנזיקין, ההנחה היא שהטלת נטל ההוכחה דווקא על שכמו של הנתבע מובילה לתוצאה ראויה יותר. עוד הדגיש בית המשפט, כי סעיף 41 נועד להכריע במחלוקות העובדתיות, ולא לקבוע נורמות התנהגות. תכלית סעיף 41 היא לסייע בקביעת העובדות, מקום שחסר מידע עובדתי אודות פרטי אירוע הנזק. מטרתו אינה לקבוע קביעות נורמטיביות במקום שהעובדות ידועות (עניין מ"צ, שם, פסקאות 6-7 לפסה"ד, והפסיקה הרבה המאוזכרת שם).

     

  23. מן הכלל אל הפרט בענייננו, לא היתה למעשה מחלוקת על התקיימותם של שני התנאים הראשונים: התובע תיאר את התאונה לפי תומו, וברור כי הוא איננו יודע, מדוע הדלת מחצה את כתפו אל עבר הדופן הימנית. הדלת נמצאת בשליטת הנתבעת ובאחזקתה.

  24. הנתבעת בסיכומיה טענה, כי למרות זאת, התנאי השלישי איננו מתקיים, שכן אין יתר סבירות למסקנה של התרשלות הנתבעת, מאשר למסקנה של נקיטת זהירות סבירה. טענתה המרכזית של הנתבעת היתה, כי התובע הוא זה שגרם לתאונה, בכך שכאשר הדלת החשמלית המסתובבת כבר כמעט נסגרה, "ניסה להידחק" ברגע האחרון ולכן נפגע בכתפו. הנתבעת הסתמכה על כך שאנשים רבים חלפו בדלת לפני התובע ולאחריו, ודבר לא אירע להם, על מנת לשכנע כי סביר יותר שלא היתה כל תקלה בדלת, ומכאן שאירוע המקרה מתיישב יותר עם המסקנה שלא היתה התרשלות והתנאי השלישי לתחולת הכלל "הדבר מדבר בעדו" לא התקיים.

  25. דלת חשמלית המסתובבת באופן אוטומטי, היא מעצם טבעה מסוכנת, שכן אם לא יהיו בה מנגנוני בטיחות, למקרים בהם המשתמשים בדלת נכנסים אליה מוקדם מדי, מאוחר מדי או בכמות גדולה מדי – הרי שהדלת תמחץ אותם. אין צורך בחוות דעת מומחה בטיחות, על מנת להבין כי סביר יותר שדלת חשמלית אשר מסתובבת באופן אוטומטי, תכיל מנגנון בטיחות כזה, שימנע פגיעה במשתמשי הדלת ע"י עצירתה המיידית במקרים אלה, מאשר האפשרות כי דלת חשמלית מסתובבת לא תכיל מנגנון בטיחות כזה.

  26. אכן, בית המשפט קבע עובדתית כי סביר שהתובע נכנס לדלת, כאשר הכנף כבר החלה להיסגר. ואולם, גם כשאלה היו פני הדברים, בלתי סביר כי דלת חשמלית מסתובבת תיוצר בלי שיהא בה מנגנון בטיחות למקרים כאלה, שכן אחרת היא עלולה "למחוץ" כל מי שנכנס ברגע האחרון. הסבר זה גם מבהיר, מדוע אנשים אחרים עברו בדלת החשמלית לפני התאונה ולאחריה, מבלי שאירע להם דבר, ואילו התובע נמחץ אל הדופן הימנית ונפגע כפי שתיאר.

  27. בענייננו, העדה דגן מטעם הנתבעת, תיארה בתצהיר שלה מנגנון בטיחות אשר עשוי למנוע מקרים מעין אלה באופן אוטומטי. דא עקא, בעדותה של דגן היא הסבירה, כי היא התכוונה לא למנגנון בטיחות אוטומטי, שברור לכול שחייב להיות בדלת כזו, אלא לכפתור הנמצא מחוץ לדלת, המאפשר לעצור אותה ידנית. שימוש במנגנון כזה מחייב שאדם יצפה בכל העת בדלת המסתובבת, על מנת להבטיח שהעוברים בדלת לא ימחצו, ותמיד תיוותר סכנה שאדם ייפגע, זאת בניגוד לאמור בתצהיר של דגן בנוגע למנגנון אוטומטי בדלת עצמה, ובניגוד להגיון ולשכל הישר.

  28. אשר על כן, למרות העדר חוות דעת של מומחה בטיחות, עצם העובדה שהתובע נפגע בכתפו בעוברו בדלת המסתובבת, מסתברת אפוא יותר עם ההנחה שמנגנון הבטיחות שהיה אמור לעצור את הדלת אוטומטית במצב כזה, לא פעל כסדרו, ומכאן שקיימת סבירות רבה יותר, כי היתה התרשלות של הנתבעת שהובילה לפגיעה.

  29. נמצא אפוא, כי בהתאם להוראות סעיף 41 לפקודת הנזיקין, עבר הנטל עבר לכתפי הנתבעת, להוכיח כי לא היתה התרשלות מטעמה שגרמה לנזק.

     

    הרמת הנטלהתרשלות הנתבעת

  30. אין למעשה מחלוקת בדבר חובת הזהירות המושגית והקונקרטית של בעל מתקן כגון דלת חשמלית מסתובבת, כלפי הבאים בשערי הבניין העוברים דרך הדלת המסתובבת, אף אם קיימת דלת חלופית בסמוך. אין גם מחלוקת בדבר הקשר הסיבתי בין המעבר בדלת החשמלית לבין הנזק שנגרם לתובע. המחלוקת היא רק בסוגיית ההתרשלות.

  31. לאחר שנקבע כי הנטל מוטל על כתפי הנתבעת, לשכנע כי לא היתה התרשלות מטעמה שגרמה לנזק, נותר לבחון אם הנתבעת הרימה את הנטל האמור.

  32. מנגנון בטיחות שימנע פגיעה באדם העובר בדלת החשמלית המסתובבת, גם אם הוא מנסה להיכנס ברגע האחרון כשהכנף עומדת להיסגר, מנגנון בטיחות כזה חייב בדיקות של תחזוקה מידי פעם ופעם. גם לעניין זה אין צורך בחוות דעת, שכן הדבר מתיישב עם השכל הישר, לפיו מנגנוני בטיחות שאמורים למנוע נזק גוף, ייבדקו אחת לתקופה כלשהיא, לוודא כי הם פועלים כסדרם.

  33. בעניין שוורץ (ת"א (של' חי') 20164/04 חווה שוורץ נ' בי"ח גליל מערבי (8/7/2008)), נקבע כי כאשר מדובר בדלת חשמלית הפועלת באמצעות חיישנים, המנגנון מחייב בדיקה תקופתית לבחינת אותם חיישנים ותקינות פעולתם. אי ביצוע ביקורת תקופתית לדלת מסוג זה, מונעת איתור תקלות במועד, לרבות איתור פגם בתקינות החיישנים או "בעין" האלקטרונית המותקנת בדלת (שם, פסקה 26 לפסה"ד). גם בעניין פוסטולוב (ת"א (של' קריות) 32517-12-11 מריאם פוסטולוב נ' ניו-פארם דראגסטורס בע"מ (24/5/2015)), נקבע כי עצם העובדה שהדלת פעלה באופן תקין במשך תקופה לפני התאונה ולאחריה, אין בה להעיד כי לא נפל פגם במנגנון פעולתה בעת שהיא נסגרה על התובעת, והיה על הנתבעת להביא ראיות לתמוך בטענתה כי הדלת תקינה, ולתת הסבר אחר לפגיעת הדלת בתובעת, או לכל הפחות כי קיימה שגרת בדיקה של הדלת על מנגנוניה (שם, פסקה 15 לפסה"ד).

  34. אכן, בעניין שוורץ ובעניין פוסטולוב, מדובר היה בדלת הזזה נפתחת, שנסגרה על התובעות שם, אולם הראציונאל נכון לטעמי גם לדלת חשמלית מסתובבת. כשם שסביר שיהיה מנגנון בטיחות העוצר את הדלת המסתובבת אם העובר בה נמחץ אל הדופן, כך סביר שמנגנון כזה יעבור בדיקות אחת לתקופה.

  35. בענייננו, העדה דגן מטעם הנתבעת העידה, כי לא ידוע לה על כל בדיקה שנעשתה מאז שהדלת הושמשה בשנת 2013 ועד לתאונה בשנת 2015. היא ציינה אמנם שיש לנתבעת ממונה לבטיחות, אולם הוא לא הובא למתן עדות, ואי הבאת עד רלוונטי, פועלת לחובת בעל הדין שנמנע מלהביאו.

  36. מכל האמור לעיל עולה, כי הנתבעת לא הוכיחה כי ביצעה בדיקות תחזוקה נדרשות, אחת לפרק זמן, כפי שמתחייב במנגנוני בטיחות, אשר אמורים למנוע נזק גוף לעוברים בדלת החשמלית המסתובבת (גם אם הם נדחפים כשכנף עומדת להיסגר).

  37. מכאן שיש לחייב את הנתבעת בפיצוי בגין הנזק שנגרם לתובע מהתרשלותה.

     

    אשם תורם

  38. עם זאת כעולה מהתמונות מדובר בדלת רחבה. אנשים עברו בדלת לפני התובע ואחריו. כפי שציינתי לעיל, במסגרת ההכרעה העובדתית, סביר יותר שהתובע נכנס לתא בדלת החשמלית המסתובבת בשלב מאוחר, שעה שכנף הדלת כבר החלה להיסגר, מאשר גרסתו כי נכנס באופן רגיל כשהכנף היתה פתוחה לחלוטין.

  39. אדם הניצב לפני דלת מסתובבת, חייב לחשב את צעדיו בזהירות ולהבין, כי יש להיכנס רק כאשר הכנף פתוחה במלואה, שכן אחרת הוא עלול להפגע מדופן הדלת המסתובבת. בנסיבות אלה, נראה כי גם לתובע ניתן לייחס אשם תורם בנוגע להתרחשות התאונה.

  40. כאשר אני מאזן בין התרשלותה של הנתבעת, בנוגע למנגנוני בטיחות בדלת החשמלית המסתובבת והעדר תחזוקה נדרשת, לבין אשמו של התובע שנכנס כשהכנף החלה להיסגר, נראה לי נכון לייחס לתובע אשם תורם בשיעור של 15% בלבד.

     

    הנזק 

    נכות רפואית

  41. התובע הגיש את חוות דעתו של דר' רון בשוראי, לפיה נמצא דלדול כללי בשרירי כתף שמאל וירידה ניכרת בכוח שרירי השרוול. דר' בשוראי קבע תקופת אי כושר מוחלט לשלושה חודשים, ולאחר מכן נכות צמיתה בשיעור של 25% בגין מגבלת תנועה בכתף, ובשיעור של 20% בגין פציעת השריר, ובסה"כ 40% נכות לצמיתות, בהתאם לפריטים 41 (4)(ג) ו- 42 (1)(ד)(3) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז – 1956.

  42. הנתבעת הגישה את חוות דעתו של דר' מיכאל ליבני. דר' ליבני מסכים כי אובחן קרע בגיד הסופרפינטוס, אולם לטענתו כיום קיימת רק הגבלה בינונית בטווח תנועות הכתף. מומחה הנתבעת קבע אפוא תקופת אי כושר מלא של ששה שבועות, נכות זמנית לששה שבועות נוספים בשיעור של 50%, ונכות צמיתה בשיעור של 20% בלבד, בגין ההגבלה בתנועה, בהתאם לפריט 41(4)(ב-ג) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז – 1956.

  43. דר' ליבני התייחס בחוות הדעת מטעם הנתבעת לחוו"ד של דר' בשרואי, וציין כי מאז בדיקתו של דר' בשוראי, חל שיפור בטווח תנועות הכתף. עוד הודגש בחוות הדעת, כי לא מקובל לקבוע נכות גם בגין הקרע וגם בגין הגבלה בתנועה, שכן שני הסעיפים מתייחסים לאותה פגיעה, והגבלת התנועה בשיעור של 20% נכות, נגרמה כתוצאה מהקרע בשיעור של 10% נכות, הנכלל בתוך הנכות בגין המגבלה בתנועה. דר' ליבני הוסיף וציין, כי התובע נמנע מלבצע טפול ניתוחי בכתף או טיפול פיזיותראפי כפי שהומלץ לו, שכן טיפולים אלה יכולים היו להביא להפחתת הנכות עד כדי 10%.

  44. יצוין כי בעת הכנת תחשיבי הנזק הסכימו הצדדים לנכות בשיעור 20%.

  45. רק מסיבה זו לא מינה בימ"ש מומחה מטעמו.

  46. לאחר שהצדדים הודיעו כי לא הגיעו להסכמות בהתאם להצעת הפשרה, מחמת תקלה בית המשפט לא היה ער לכך שלא נתמנה מומחה מטעם בית המשפט, שראוי היה למנות לנוכח הפער הגדול בין חוות דעת הצדדים.

  47. שני הצדדים נמנעו מלזמן את המומחה של הצד שכנגד לחקירה נגדית. לפיכך לא נותר לבית המשפט אלא להכריע בסוגיית הנכות הרפואית, על יסוד חוות הדעת כשלעצמן.

     

    הכרעה בעניין הנכות הרפואית

  48. חוות דעתו של דר' ליבני נראית מקיפה וממצה יותר, היא נערכה חודשים ארוכים לאחר חוות דעתו של דר' בשוראי, והפער מוסבר בשיפור במצבו של התובע. יתרה מכך, חוו"ד של דר' ליבני מתייחסת בהרחבה לפגמים בחוות דעתו של דר' בשוראי, אשר לא ניתן להם כל הסבר או הבהרה נוספת.

  49. הנטל מוטל על התובע להוכיח את כל טענותיו. התובע נמנע מהגשת חוות דעת משלימה לאחר מכן, ונמנע מלבקש לחקור את דר' ליבני, ובכך למעשה הסכים במשתמע לכך שהיה שיפור במצב ולהערות של דר' ליבני בנוגע לקביעותיו המקצועיות של דר' בשוראי.

  50. יתרה מכך, חיזוק לטענתו של דר' ליבני' באשר לטענת החפיפה בין הנכויות שקבע דר' בשוראי, נמצא במסגרת תקנה 11 (ד) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956' הקובעת כי בקביעת דרגת נכות של נפגע שנפגם בהגבלת תנועה של פרק, לא יבוא בחשבון נזק שנגרם לשרירים הפועלים באותו פרק.

  51. אני קובע אפוא, כי נכותו הרפואית של התובע עומדת על 20% כפי שקבע דר' ליבני.

     

    הפגיעה התיפקודית

  52. התובע טען, כי מאז האירוע התאונתי, הוא סובל מקושי בתפקוד ידו השמאלית ומוגבל בהרמת משאות. אשתו העידה כי הוא לא עזר בבישול, אבל מדי פעם היה מסייע בנקיון הבית. התובע עצמו העיד בהגינותו כי מעולם לא עזר לשטוף את הבית (ע' 12 ש' 6 לפרוט'). הקושי המרכזי, לדבריו, הוא לסחוב את הקניות, ולשם כך עליו להעזר בבני משפחה, או לשלם לאדם שיסחוב את השקיות (ע' 12 ש' 14-16 לפרוט').

  53. התובע איננו עובד, ולכן אין חשיבות של ממש למחלוקת בין הצדדים בנוגע למידת הפגיעה התיפקודית של הנכות הרפואית. נראה אפוא כי לא מדובר בפגיעה זניחה, אלא במגבלה ממשית בכתף. עם זאת, לנוכח העובדה שמדובר בגמלאי, הפגיעה איננה מגבילה אותו באופן ממשי.

     

    ראשי הנזק

  54. נזק שאיננו נזק ממון מדובר בנזק לכתף בשיעור של 20%, שאיננו מינורי.

  55. קשה לכמת כאב וסבל של אדם שנפגע בנזק גוף. שום פיצוי לא ישיב את הניזוק למצבו לפני התאונה. ניתן אפוא רק לנסות ולהעריך בכלים המצומצמים שבידי בית המשפט, את הפיצוי הכספי שווה הערך לנזק שאיננו ממוני כתוצאה מהתאונה. להלן פסיקות בנכויות דומות: בגין נכות של 12.5% בכתף, נפסק פיצוי בגין נזק לא ממוני של 45,000 ₪ (ת"א (אשדוד) 22535-10-13 ר. ש. נ' בוטיק הפיתות (אשדוד) בע"מ, (29/05/2017)). בגין נכות של 20% בכתף כמו בענייננו, נפסקו 70,000 ₪ בגין כאב וסבל (ת"א (קריות) 513-07-16 פלוני נ' וילות בנופר חברה לבניה בנהריה בע"מ (27/12/2016)). במקרה נוסף של נכות בשיעור 20% בכתף, נפסק פיצוי של 75,000 ₪ (ת"א (נתניה) 35053-06-11 ו"י נ' שופרסל-פיננסים וניהול בע"מ (06/12/2015)). במקרה אחר של 20% נכות בכתף, נפסק פיצוי של 100,000 ₪ (ת"א (תל אביב) 37864-04-13 מח"ה נ' עיריית בני ברק (26/06/2016)).

  56. במכלול הנסיבות, לנוכח הנכות שנגרמה לתובע, כאשר מביאים בחשבון את גילו המבוגר יחסית ואת תיאורו את המגבלות מהן הוא סובל, נראה לי נכון לפסוק בגין נזק שאיננו נזק ממון סכום של 65,000 ₪ ליום התאונה, אשר עומדים נכון להיום על כ- 66,000 ₪.

     

  57. הפסדי שכר התובע היה כבן 63 בעת האירוע, והיום הוא כבן 66. התובע יצא לפנסיה מוקדמת בשנת 2014, והוא לא טען להפסדי שכר בתצהירו. לפיכך יש לדחות את נסיונו של ב"כ התובע לטעון לכך בסיכומים, ללא כל ראיה או עדות תומכת.

     

  58. עזרה והוצאות התובע טען בתצהיר, כי נגרמו לו הוצאות רפואיות ניכרות, לרבות טיפולים רפואיים, נסיעות, משככי כאבים, אביזרים וכיו"ב. עוד נטען כי גם בעתיד צפויות לו הוצאות רבות בגין טיפולים רפואיים (ס' 14-15 לתצהיר). התובע לא פירט, מעבר לתיאור הכללי, ולא צירף קבלות. עם זאת, לנוכח התיעוד הרפואי בעבר, ניתן להניח כי התובע נזקק להוצאות מסויימות לגביהן לא שמר קבלות, וודאי שהיו גם נסיעות לטיפולים רפואיים. לגבי העתיד, לא נטען בחוות הדעת כי התובע יזדקק לטיפולים כלשהם, אולם לנוכח הנכות, שאיננה מינורית, אפשר כי מדי פעם בפעם יגיע לטיפולים בגין הנכות שנגרמה לו. באשר לעזרה, מדובר בנכות משמעותית. התובע ציין בתצהיר, כי בסמוך לפציעה נזקק לעזרה מרובה, כ- 600 ₪ לחודש, ולגבי העתיד יזדקק לסיוע מדי פעם שניתן לאמוד אותו גלובאלית. בעדותו של התובע עלה, כי הוא נעזר בדרך כלל בבני משפחה, אולם לעיתים נדרשת עזרה בשכר לסחוב את סלי הקניות שאיננו יכול לקחתם כמו בעבר. אני נכון אפוא לפסוק לתובע סכום גלובאלי בגין עזרה והוצאות לעבר ולעתיד, בשיעור של 26,000 ₪ (בערך 250 ₪ לחודש לעבר, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מאמצע התקופה וכ- 120 ₪ לחודש לעתיד לכל תוחלת חייו, בהיוון היום).

     

  59. בס"ה מדובר אפוא בסכום של 92,000 ₪, כאשר קבעתי לעיל, כי אשמו התורם של התובע, עקב כך שנכנס לתא הדלת המסתובבת כאשר כנראה הכנף כבר עמדה להיסגר, עומד על 15%.

     

  60. אני מחייב אפוא את הנתבעות לשלם לתובע סכום כולל של 78,200 , בצירוף סכום גלובאלי בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 23,400 .

     

  61. הסכום האמור ישולם בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

     

    המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

    זכות ערעור בתוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

     

    ניתנה היום, ז' אדר תשע"ח, 22 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.

     

    Picture 1


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ