אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ורסולקר ואח' נ' פסגות נדל"ן כדאי בע"מ ואח'

ורסולקר ואח' נ' פסגות נדל"ן כדאי בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 10/05/2017 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום באר שבע
10112-07-14
28/04/2017
בפני השופטת:
רחלי טיקטין עדולם

- נגד -
תובעים:
1. יגאל ורסולקר
2. ליאורה ורסולקר

עו"ד ינון הדאיה
נתבעת:
פסגות נדל"ן כדאי בע"מ
עו"ד אהוד ערב
עו"ד דניאל ארונוב
פסק דין

 

טענות התובעים:

  1. התובעים הינם בעלי בית פרטי צמוד קרקע בן קומה אחת, 5 חדרים, עם גינה, חצר וחניה צמודות ברחוב שעריים 1 בדימונה (להלן: "הנכס"), אותו רכשו מהנתבעת. משקיבלו את החזקה בנכס לידם בחודש נובמבר 2011, גילו התובעים ליקויים ניכרים בנכס.
  2. התובעים פנו לנתבעת בדרישה לתיקון הליקויים.
    נציגי הנתבעת ביקרו בנכס ולאחר מכן הכינו מכתב ובו התייחסות לחוות הדעת שהציגו התובעים. הנתבעת דרשה כי התובעים יחתמו כי אלו הליקויים בנכס, בעוד שהתובעים סרבו לחתום על מה שביקשה הנתבעת, וביקשו את תיקון הליקויים שאינם שנויים במחלוקת.
  3. פניות רבות שביצעו התובעים לנתבעת לא הועילו שכן הנתבעת התחמקה מהשלמת התיקונים בטענה כי התובעים אינם משתפים עמה פעולה.     
    נציג התובעת, דני כודדי, לא הצליח להצביע על מועד בו התובעים מנעו מהנתבעת לתקן הליקויים בנכס. יתר על כן, הנתבעת לא הציגה יומני עבודה או עדים, המוכיחים את טענתה בדבר חוסר שיתוף הפעולה.
  4. לבסוף תואם מועד לתיקון הליקויים והתובע לקח יום חופש לשם כך. הנתבעת תיקנה ליקויים בודדים בנכס וגם אלה תוקנו באופן רשלני. התובעים ביקשו מהנתבעת להגיע ולתקן את יתרת הליקויים.
  5. לאחר ביצוע התיקונים המועטים והרשלניים הזמינו התובעים חוות דעת ממומחה נוסף על מנת שיחווה דעתו בקשר לליקויים בנכס. המומחה אמד הליקויים כמעט באופן זהה לאומדנו של המומחה הראשון.
  6. רק לאחר שנתיים ממשלוח מכתבם הראשון ולאור כישלונם להגיע להסדר, הגישו התובעים תביעתם זו. הנתבעת אינה זכאית לתקן הליקויים בדירת התובעים, וזאת לאור ההזדמנויות הרבות שקיבלה – הזדמנויות שלא השכילה לנצל.
  7. הנתבעת לא עמדה בתנאי החוזים והמפרט המצורף, בהוראות החוק והוראות ועדות התכנון והבניה. הנתבעת אחראית לפצות את התובעים בגין נזקיהם, עקב הפרת התחייבויותיה החוזיות כלפי התובעים, ו/או בשל רשלנותה ו/או עקב הפרת חובה חקוקה. הנתבעת לא מלאה אחר הנחיות הרשויות השונות, בנתה את הנכס בניגוד להתחייבויותיה, בניגוד להוראות הדין ולא כפי שמצופה מקבלן סביר. הנתבעת  בנתה ומכרה דירות שבהן מתקיימות אי התאמות כמשמעותן בחוק המכר, התשכ"ח-1968 ובחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973. הנתבעת כשלה לבצע את תיקון הליקויים בנכס.
  8. מר רוסלן, נציג הנתבעת, הבטיח לתובעים שער חניה והדבר נרשם בכתב ידו על גבי טופס השינויים בנכס. הנתבעת מנועה מלהתכחש להסכמה של מר רוסלן. אין מדובר בהרחבת חזית כפי שטוענת הנתבעת. התובעים ציינו עניין זה בכתב התביעה כאשר הפנו לחוות הדעת מטעמם וכן התייחסו לכך במספר סעיפים בכתב התביעה.  כמו כן הנתבעת התדיינה בנושא זה במהלך המשפט ולא טענה להרחבת חזית עד להגשת הסיכומים מטעמה.
  9. הנתבעת לא הביאה עדים רלוונטיים ועובדה זו פועלת לחובתה.
  10. על פי הערכתו של המומחה מטעם בית המשפט יש להורות לנתבעת לפצות את התובעים, בגין תיקון ליקויי הבניה עבור קבלן מזדמן + פיקוח קבלן מזדמן, בסך של 70,676 ש"ח (מוצמד למדד תשומות הבנייה נכון ליום 11.8.16). בנוסף, נקבע על ידי המומחה שיש להוסיף לתובעים סך 1,770 ₪ בגין  רכיב ניקיון הנכס לאחר השיפוצים. יש להצמיד הסכומים הנ"ל למדד תשומות הבנייה.  
    מומחה בית המשפט לא נחקר על חוות דעתו ולפיכך יש לקבל את חוות דעתו כמות שהיא.
  11. מומחה בית המשפט קבע שאין צורך בדיור חלופי. עם זאת, בית המשפט מתבקש לפסוק לתובעים פיצוי גלובלי בראש נזק זה, לאור סמכותו ולאור חוסר הנוחות ועוגמת הנפש שתגרם לתובעים בעת ביצוע התיקונים.

בעת ביצוע התיקונים הנדרשים, יאלצו התובעים להיעדר מעבודתם. התובעים דורשים פיצוי בגין הפסד השתכרות בסך של 5,400 ₪.

  1. במעמד החתימה על חוזה המכר, שילמו התובעים לנתבעת סך של 15,000 ₪, בעבור ההוצאות המשפטיות של הנתבעת. התובעים זכאים להחזר בגין הוצאות אלה שכן, התובעים צריכים לשלם רק עבור הוצאות הכרוכות ברישום הנכס בלשכת רישום המקרקעין, ואינם צרכים לשלם עבור הוצאות ניסוח הסכם המכר, לאור העובדה שלא היו מיוצגים על ידי עורכי דינה של הנתבעת. בסעיף 20 לנספח התשלומים רשום כי סך של 3,000 ₪ ישולם לנתבעת בגין הוצאות הרישום עצמן.
  2. הליקויים ויחסה של הנתבעת גרמו לתובעים ויגרמו להם בעתיד, טרחה, טרדה, עוגמת נפש וסבל ומנעו מהם הנאה מביתם. התובעים מעמידים תביעתם בראש נזק זה, על סך 10,000 ₪.
  3. התביעה מתנהלת במשך 5 שנים. לפיכך, התובעים מבקשים לפסוק לטובתם שכר טרחת עו"ד בסך של 20% בתוספת מע"מ, לנוכח היקף הטיפול בתיק. בנוסף, מבקשים החזר הוצאות בעבור שתי חוות דעת הנדסיות: 1,246 ₪ בגין חוות הדעת הראשונה וכן, 1,734 ₪ בגין חוות הדעת השנייה; תשלום למומחה מטעם בית המשפט, על סך 3,594 ₪; אגרות – מחצית ראשונה על סך 2,271 ₪ וכן,  מחצית שניה על סך 2,272 ₪; (כל הסכומים הרשומים לעיל הינם לאחר תוספת ריבית והצמדה). כמו כן יש לפסוק לטובת התובעים תשלום לשני התובעים עבור שני ימי דיונים – 2,000 ₪; נסיעות לדיונים, הדפסות, פקסים, טלפונים ודואר – 1,500 ₪.

 

טענות הנתבעת:

  1. הנתבעת הינה יזמית בתחום הנדל"ן, אשר מכרה את זכויותיה בנכס לתובעים.
  2. הנתבעת מכחישה את כל טענות התובעים שכן הנתבעת עמדה בכל התחייבויותיה כלפי התובעים. הנכס נבנה לפי כל תקן מחייב ולפי כל דין, בהתאם לחוזה המכר והמפרט, לחוק המכר וחוק החוזים. הנכס נבנה במקצועיות, תוך מעקב וללא התרשלות, בהתאם לחוקי ותקני התכנון והבנייה. הנתבעת נהגה כפי שכל קבלן סביר אחר היה נוהג.
  3. במועד קבלת הנכס על ידי התובעים נערך פרוטוקול מסירה ראשוני, שבהתאם אליו תוקנו הליקויים בבית התובעים. ישנם ליקויים שהתגלו לאחר מועד זה ולא ניתן היה לזהותם בעת עריכת פרוטוקול המסירה הראשוני.
  4. מספר ימים בלבד לאחר מסירת החזקה, הזמינו התובעים מומחה מטעמם לצורך בדיקת הליקויים וזאת מבלי ליתן לנתבעת את זכותה לתיקון הליקויים.     
  5. התובעים לא הצליחו להוכיח כי פנו אל הנתבעת מיום מסירת החזקה בנכס ועד ליום בו שלחו מכתבם הראשון בצירוף חוות הדעת. עוד עולה, כי מספר ימים לאחר שליחת מכתבם זה, הגיעו דני כודדי ורוסלן (המהנדס דאז), לבדוק את הליקויים בנכס. דו"ח הליקויים נשלח לתובעים ואלה הגיבו כי הינם עומדים על התיקונים בהתאם לחוות הדעת המומחה מטעמם. התובעים לא אפשרו לנתבעת לתקן את הליקויים שאינם במחלוקת, בהתאם לדו"ח הליקויים. הנתבעת מכחישה כי התחמקה מתיקון הליקויים. התובעים הם אלו שמנעו מהנתבעת להגיע ולתקן את תיקוני הבדק כפי שהיא מחויבת. אין לקבל לפיכך את טענת התובעים כי הנתבעת מיצתה את זכות התיקון.
  6. הנתבעת תיאמה עם התובעים מספר מועדים לביקור של אנשי מקצוע מטעמה, אך התובעים לא שהו בנכס בעת הביקור.

התובע אישר בעצמו כי הנתבעת הגיע לתקן ליקויים במספר מועדים.

  1. לנתבעת זכות ראשונים לתיקון בעין את הדרוש תיקון וזהו הסעד היחיד לו זכאים התובעים וזאת, לפי הוראת  סעיף 4ב לחוק המכר דירות, תשל"ג - 1973. על התובעים לאפשר לנתבעת לתקן את הליקויים שכן, טרם בוצעו תיקוני בדק בדירתם ובפרט שטרם חלף "זמן סביר".            
    לנתבעת יש זכות לתקן הליקויים בהתאם לסעיף 4ב לחוק המכר (דירות) והדבר אינו נתון לשיקול דעתם של התובעים.
  2. במקרה דנן, לא ניתנה לנתבעת הזדמנות לתקן הליקויים ועל כן, יש לשלול את הסעד הכספי.          
    לחלופין, במידה ובית המשפט הנכבד לא ימצא לנכון לדחות את התביעה הכספית אזי יש לפסוק לתובעים רק את עלויות חוות הדעת מטעם המומחה של בית המשפט, ללא תוספת עלות קבלנית חיצונית וללא כל תוספת בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.
  3. התובעים דורשים בחוסר תום לב פיצוי בגין דיור חלופי. בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט אין קביעה שיש צורך בדיור חלופי. גם בחוות הדעת מטעם התובעים הדבר כלל לא נרשם. ביצוע התיקונים שקבע המומחה אמור לקחת מספר שעות בלבד.
  4. הטענה כי הנתבעת הבטיחה להתקין שער חניה הועלתה לראשונה במסגרת תצהיר התובע ולא במסגרת כתב התביעה. הנתבעת מתנגדת להרחבת חזית מסוג זה. לגופו של עניין, התובעים מבססים טענתם על הבטחתו של רוסלן, נציג הנתבעת, על גבי טופס השינויים בנכס. נציג הנתבעת, דני כודדי, העיד כי הובטח לתובעים כי יותקן שער חניה, במקרה בו יותקנו שערים לשאר דיירי הפרויקט, דבר אשר לא התרחש בסופו של דבר. יתר על כן, שער החניה לא הוזכר בהסכם המכר, אינו מופיע בתוכנית "פריסת גדרות" שהוגשה להיתר בניה על ידי הנתבעת, ולא התקבלה כל תמורה בגינו מאת התובעים.
  5. הסכום אותו מבקשים התובעים בגין עוגמת נפש, סך של 10,000 ש"ח, אינו פרופורציונלי ביחס לליקוים בנכס שנקבעו על ידי מומחה מטעם בית המשפט. ניתן לדחות דרישה לפיצוי מופרז בגין עוגמת נפש במקרה של ליקויים שאינם חמורים ואינם מפריעים למגורים בנכס, אלא אסתטיים במרביתם.           
    כמו כן, במקרים בהם קיים פער ניכר בין סכום התביעה לסכום שנפסק לבסוף, נמנעו בתי המשפט מפסיקת פיצויים בגין עוגמת נפש.                   
    בענייננו, לאחר קבלת חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, התברר כי דרישות התובעים היו מופרזות שכן, כמחצית מחוות הדעת של המומחה מטעמם נדחתה על ידי מומחה בית המשפט.
  6. יש לדחות את טענת התובעים לעניין תשלומים שנגבו שלא כדין שכן, ההוראות עליהן מבססים התובעים את טענותיהם, נכנסו לתוקפן רק לאחר החתימה על הסכם המכר, והן אינן חלות רטרואקטיבית. הסכומים ששולמו ע"י התובעים, הינם בעבור שכר טרחת עו"ד וטיפול ברישום זכויות החכירה של התובעים, במנהל מקרקעי ישראל ובלשכת רישום המקרקעין. סכומים אלה מהווים חלקם של התובעים בביצוע הרישום בלשכת רישום המקרקעין. עד לתיקון החוק נהגו חברות קבלניות לגבות מהקונה גם את תשלום שכ"ט עורך דין המייצג למעשה את הקבלן
  7. על כל צד לשאת בהוצאותיו. במידה וטענה זו תידחה, יש להפחית ההוצאות שיפסקו לתובעים בשל ההפרש בין הסכום שנתבע לסכום שנפסק בפועל. לחילופין הרף העליון לפסיקת הוצאות צריך להיות לכל היותר בהתאם לתעריף המינימלי המומלץ לפי כללי לשכת עורכי הדין. כך שיש לפסוק, לכל היותר, סך של 10% מסך נזקי התובעים.

 

חוות הדעת בתיק:

  1. התובעים הגישו שתי חוות דעת של מומחים מטעמם. הראשונה, ערוכה ע"י מהנדס אזרחי, מר פנחס פיכמן, מיום 6.11.11 (להלן: "חוות הדעת הראשונה") והשנייה, ערוכה ע"י המהנדס סטניסלב גולוד מיום 3.2.14 (להלן: "חוות הדעת השנייה").
  2. בחוות הדעת הראשונה מטעם התובעים, מצא המומחה ליקויים שונים בנכס: ליקויי רטיבות; ליקויים בממ"ד; ליקויים בציפוי החזיתות; ליקויים בקירות התומכים; בדלת הכניסה; במעקה במרצפת; בגג המבינה; בחדר המדרגות; במעקה בחוץ; בתריס חשמלי; בגג; בחצר; בשירותים, בחיפויי קירות תוך הבית; דלת חדר הורים; תריס טרקלין; ריצוף בטרקלין.         
    המומחה אמד את עלות ביצוע התיקונים ב - 74,923 ₪ (לא כולל מע"מ) ובסך של 82,415.30 ₪ בתוספת פיקוח הנדסי (לא כולל מע”מ).
  3. בחוות הדעת השנייה מטעם התובעים, מצא המומחה ליקויים שונים בנכס וביניהם: ליקויים בגג המבנה; ליקויים בעבודות חוץ ופיתוח; ליקויי אלומיניום וליקוים נלווים; ליקויי ריצוף/חיפוי קרמי; ליקויי רטיבות; ליקויים שונים נוספים.                        
    חלק מהליקויים חופפים לליקויים שנקבעו בחוות הדעת הראשונה וחלקם נוספים (ראה גם פירוט להלן). .
    המומחה  אמד עלות התיקונים על סך 75,600 ₪ (לא כולל מע"מ). ובסך של 83,160 ₪  בתוספת פיקוח הנדסי (לא כולל מע"מ).
  4. הנתבעת הגישה חוות דעת מגיבה מטעמה, ערוכה על ידי המהנדס רוסלן, נושאת תאריך 3.9.14. חוות דעתו מתייחסת לחוות הדעת השנייה מטעם התובעים. חוות הדעת מכחישה קיומם של חלק מהליקויים ומאשרת חלק מהם, וקובעת כי עלות ביצוע כל התיקונים הינה בסך של 2,700 ₪ (לא כולל מע"מ). 
  5. לאור הפערים הגבוהים בין חוות הדעת שהגישו הצדדים, מונה המהנדס מר מרדכי בס כמומחה מטעם בית המשפט (להלן: "המומחה מטעם בית המשפט").
    ביום 17.6.15 ביקר המומחה מטעם בית המשפט בנכס נשוא התביעה וביום 12.7.15 הוצאה חוות דעתו.                                             
    המומחה מטעם בית המשפט בחן בחוות דעתו את הליקויים שצוינו בשתי חוות הדעת של המומחים מטעם התובעים. המומחה מצא ליקויים רבים בבית וקבע כי עלות תיקון הליקויים לקבלן עומדת על סך של 49,440 (לא כולל מע"מ).              
    עלות תיקון הליקויים על ידי קבלן מזדמן מטעם התובעים גבוהה ב –20%, כלומר מדובר בסך של 59,328 ₪ (לא כולל מע"מ).                                     
    בתשובות לשאלות הבהרה שנשלחו למומחה על ידי ב"כ התובעים ציין המומחה כי עלות הניקיון ופינוי הפסולת לאחר תיקון כל הליקויים והתקנת השער הינה בסך של 1,500 ₪ (לא כולל מע"מ).             
    המומחה קבע גם כי נדרשים כ-10 ימים לתיקון הליקויים .          
    אין צורך בדיור חלופי.                          
    אין צורך בפיקוח הנדסי.                       
    כלומר סה"כ עלות לקבלן – 50,940 ₪ (לא כולל מע"מ). סה"כ עלות לקבלן מזדמן 60,828 ₪ (לא כולל מע"מ).
  6. הצדדים לא ביקשו לזמן את המומחה מטעם בית המשפט לחקירה על חוות דעתו.

 

מהלך ודיון:

  1. הנתבעת הגישה הודעת צד ג' נגד - חברת י.א. הנדסה חברה לעבודות בניה ופיתוח בע"מ, אשר ביצעה את הבניה לטענתה, ונגד מי שערבו לחובותיה של החברה על פי הטענה, מר ארקדי סחנוביץ וגב' יוליה שמעוני. צד ג' לא הגישה כתב הגנה. בשלב מסוים עתרה הנתבעת למתן פסק דין בהעדר הגנה נגד צד ג', אולם הבקשה נדחתה בהעדר מסירה כדין. בהמשך, הוגשה בקשה נוספת אולם הנתבעת לא עמדה עליה.            
    גם בסיכומים שהגישה הנתבעת, לא עמדה הנתבעת על מתן פסק דין נגד צדדי ג'. 
  2. מטעם התובעים העידו שני התובעים ומטעם הנתבעת העיד מר דני כודדי.
  3. לאחר שניסיון להביא הצדדים לפשרה לא צלח, הוריתי על הגשת סיכומי הצדדים ואלו מונחים בפני.

 

דיון והכרעה

  1. אין מחלוקת כי התובעים הודיעו לנתבעת על הליקויים הקיימים בנכס, וכי האחרונה הייתה מודעת לקיום הליקויים בנכס.   
    בפסיקה נקבע כי לבימ"ש נתון שיקול הדעת לקבוע אם ראוי בנסיבות המקרה ליתן סעד של תיקון הליקויים או סעד של פיצויים. על בית המשפט לבחון בין היתר האם הקבלן חלק אם לאו על עצם אחריותו לתיקון; האם ניתנה לו זכות התיקון והוא לא תיקן הליקויים תוך זמן סביר; האם ביצע תיקונים קודמים באופן כושל; טיב היחסים בין הצדדים, האם בין הצדדים שוררים יחסים עכורים אם לאו, מהי מידת הפיקוח שיאלץ בית המשפט להפעיל ככל ויורה על תיקון הליקויים, וכיוצ"ב.                   
    כעת אבחן מה הוכח על ידי הצדדים בנוגע לפרמטרים לעיל.
  2. התובעים קיבלו הנכס לחזקתם בחודש נובמבר 2011.                   
    שני הצדדים מסכימים כי במעמד קבלת החזקה בנכס נערך פרוטוקול מסירה ראשוני, על ידי נציג הנתבעת, ובו פורטו הליקויים שנתגלו על ידי התובעים. פרוטוקול זה לא נמצא בידי מי מהצדדים. 
  3. אין אני רואה פסול בכך שהתובעים הזמינו מומחה מטעמם בסמוך למסירת החזקה בנכס. נושא של ליקויי בנייה הינו עניין מקצועי ולפיכך העזרות במומחה על מנת לבחון ליקויים בנכס, הינה לגיטימית. מה שבית משפט בוחן הוא האם התובעים שלחו לנתבעת את הדו"ח מטעמם טרם הגשת התביעה והזמינו אותה לתקן את הליקויים, ולא את פרק הזמן שחלף בין קבלת החזקה בנכס לבין הזמנת מומחה. בענייננו אין כל מחלוקת כי שתי חוות דעת המומחים מטעם התובעים  נשלחו לנתבעת פרק זמן ארוך טרם הגשת התביעה.      
    התובע הסביר בעדותו כי הבחין בליקויים ורצה לבדוק זאת עם מהנדס כיוון שהוא עצמו אינו איש מקצוע (פרו' עמ' 3 שורות 16 – הסוף, עמ' 4 למעלה). נכון שהוכח כי התובע הזמין מומחה שלא עקב פניות לנתבעת שלא נענו, אלא בשל רצונו לבדוק את הנכס שקנה, לאחר שראה בעיין מספר ליקויים לטענתו. יחד עם זאת הוכח שלאחר משלוח חוות דעת המומחה לנתבעת, פנו התובעים לנתבעת פעמים רבות בדרישה לתיקון הליקויים, אך פניות אלו לא נענו ו/או נענו באופן חלקי, והכל יפורט להלן.      
  4. הוכח כי התובעים שלחו לנתבעת מכתב ראשון ביום 12.12.11 (המכתב צורף במסגרת נספח ו' לתצהיר התובעים. ויובהר כי כל התכתובות בין הצדדים צורפו על ידי התובעים במסגרת נספח ו').    
    מהתכתובות בין הצדדים שצורפו כנספחים לתצהירים עולה כי התובעים נאלצו לתזכר את הנתבעת מספר פעמים עד אשר זכו לתגובה למכתבם וזאת רק ביום 16.1.12 (ראו מכתבי התזכורת ותגובת הנתבעת על גבי מכתב תזכורת מיום 16.1.12).                       
    הצדדים שניהם מסכימים כי נציגי הנתבעת ביקרו לראשונה בנכס ביום 29.3.12.                
    מכאן כי ביקור הנתבעת בנכס לא אירע מספר ימים ממועד שליחת מכתבם הראשון של התובעים כפי שטוענת הנתבעת, אולם אין מדובר בשנתיים ימים כפי שטוענים התובעים, והתובע אף הודה בכך במהלך חקירתו הנגדית.                  
    אוסיף ואציין כי דומה שפרק זמן של כארבעה חודשים בין הפנייה הראשונה של התובעים לבין ביקור בנכס הינו פרק זמן ממושך ולא סביר.

       

  1. הנתבעת טענה כי התובעים לא אפשרו לה לבצע התיקונים בנכס, לא שיתפו עמה פעולה ובכך,
    מנעו ממנה למצות את זכות התיקון הקבועה בסעיף 4ב' לחוק המכר (דירות).
    מר דני כודדי, שהובא מטעם הנתבעת להעיד, לא הצליח להצביע על מועד אחד בו התובעים מנעו מהנתבעת לבצע תיקונים בנכס.               
    הנתבעת לא הציגה מסמכים/אסמכתאות מזמן אמת מהם עולה כי התובעים מנעו מהנתבעת לבצע תיקונים בנכס (וראו נושא העדר האסמכתאות גם בהמשך).                              
    כל שהוצג על ידי הנתבעת, כאסמכתא מזמן אמת בעניין זה הינו מכתביה של הנתבעת מתאריכים שונים בה נטען כלפי התובעים לחוסר שיתוף פעולה.               
    כך למשל כותבת הנתבעת לב"כ התובעים ביום 22.3.12 כי נעשו פניות חוזרות לתיאום ביקור מסודר בנכס ואולם הדבר לא הסתייע.      
    (בסעיף 3 למכתב נרשם כי מי שביצע את הפניות הינו מהנדס החברה, וראו התייחסות לעניין זה להלן).                          
    עיון בתכתובת מזמן אמת מעלה כי מיד באותו יום חזר ב"כ התובעים לנתבעת וציין כי לא היו כל פניות חוזרות מצד הנתבעת לתאם ביקור בנכס. באותו מכתב הציע ב"כ התובעים כי מהיום כל דבר יעבור דרכו, והזמין את הנתבעת לשלוח אליו מועדים המתאימים לביקור בדירת התובעים.          
    הכיצד מתיישבת טענת חוסר שיתוף פעולה לגבי ביקור בנכס, עם העובדה שמיד כאשר הנתבעת מעלה את הטענה בעניין זה, חוזר אליה ב"כ התובעים עוד באותו יום ומציע את עזרתו בתיאום ביקור, ובהמשך עוד באותו יום אף נשלח מועד מוצע לביצוע הביקור?
    לא זו אף זו, אותו מכתב בה מאשימה הנתבעת את התובעים בחוסר שיתוף פעולה, נכתב רק לאחר תזכורת נוספת ששלח ב"כ התובעים לנתבעת – חמישית במספר!!! – מאז שנשלח המכתב הראשון של התובעים....                 
    מקום נוסף בו מלינה הנתבעת על חוסר שיתוף פעולה של התובעים, ישנו בכתב ידו של נציג הנתבעת על גבי מכתב ב"כ התובעים מיום 27.1.13. שם שוב טוענת הנתבעת כי התובעים לא משתפים עמה פעולה. לא ברור מדוע הנתבעת לא פנתה לב"כ התובעים כפי שהלה הציע עוד במכתבו מיום 22.3.12 ותיאמה מולו מלכתחילה את מועד ביצוע התיקונים– והרי בפעם הקודמת לקח יום מאז הפנייה לב"כ התובעים עד שתואם מועד לביקור הנתבעת בנכס.          
    לכך אוסיף כי גם הפעם, הטענות בדבר חוסר שיתוף פעולה מגיעות רק לאחר ארבעה מכתבים במועדים שונים, ששלח ב"כ התובעים לנתבעת בדרישה שתבצע את תיקון הליקויים  (מכתב מיום 27.11.12; מכתב מיום 61212; מכתב מיום 26.12.12.; מכתב מיום 27.1.13).        
    גם הפעם כאשר הנתבעת טורחת לידע את בא כח התובעים בדבר העדר שיתוף הפעולה של התובעים, "הפלא ופלא" תוך ימים ספורים, מתואם ביקור לביצוע הליקויים (ראה מכתב ב"כ התובעים מיום 4.2.13. בו נרשם כי תואם שהעבודות יבוצעו ביום 6.2.13).  
    (גם מאותו מכתב מיום 4.2.13 עולה כי הגורם אצל הנתבעת עימו בוצעו התיאומים הינו מר רוסלן).   
    בהמשך שוב פונה ב"כ התובעים לנתבעת בטענה שלא בוצעו תיקונים והנתבעת שוב "מאשימה" בחוסר שיתוף פעולה. שוב, לא מצאנו כל פנייה לב"כ התובעים לסייע בעניין זה, על אף שכל פעם שהנתבעת מעלה טענה בעניין אי שיתוף פעולה, עוד באותו יום או תוך ימים ספורים, מתואם מועד לכניסת הנתבעת לנכס (ראה הדוגמאות לעיל וראה גם מכתב ב"כ התובעים לנתבעת מיום 18.6.12).                        
    (מהמכתב מיום 18.6.13 שוב עולה כי הגורם שביצע את התיאומים היה מהנדס מטעם הנתבעת (ראה סעיף 3)).                                        
    התובע העיד במהלך חקירתו הנגדית כי שיתף פעולה עם הנתבעת ולא מנע כניסה לנכס. התובע העיד כי היה מועד אחד שסירב לביקור בנכס כאשר היה מועד ספציפי שניסתה הנתבעת לתאם "מהיום למחר", דבר שלא היה אפשרי מבחינתו. וראו עדותו:      
    ...בכל מקרה כל הזמן שרצה לבוא ולתקן הכנסתי אותו ולא סילקתי אף אחד. הדבר היחיד שלא הסכמתי שיבואו זה היה הבחור של הדוד, אני הייתי אחרי משמרת לילה והוא התקשר אלי ואמר שהוא אצלי בבית ואמרתי לו שאני לא מוכן מעכשיו לעכשיו אני אחרי משמרת לילה וצריך בכל מקרה לתת לי התראה מראש. גם אם זה על הגג, זה שטח שלי ואני רוצה לראות בדיוק מה הוא עושה ומה לא עושה.." (פרו' עמ' 7 שורות 18 – 22).      
    בהמשך "שוב חוזר לו הניגון". ב"כ התובעים מבקש תיקון הליקויים שטרם תוקנו ואילו הנתבעת טוענת לחוסר שיתוף פעולה וב"כ התובעים מכחיש...              
  2. במכתב הנתבעת מיום 14.1.14 נטען כי שלוש פעמים תיאמו קבלנים ביקור בנכס עם משפחת ורסולקר, אך הופתעו לגלות שהם לא בבית ואינם עונים לטלפונים ניידים. פעמיים נוספות משפחת ורסולקר סילקה את הקבלנים במהלך ביצוע העבודות.          
    וראו עדות התובע במהלך חקירות הנגדית בעניין הטענה לחוסר שיתוף פעולה:       
    "ש. מציג בפניך את המכתב מיום 11.06.13 של החברה אליך שכאן שוב החברה מבקשת את עזרת עוה"ד שלך לתאם אתך מועד כי היא לא מצליחה, אתה מכיר את המכתב?    
    ת. כן. לשאלת ביהמ"ש האם היה דבר כזה אני משיב שזה לא נכון. אני כל הזמן זמין ועובד בדימונה. לשאלת ביהמ"ש מה אני אומר על האמור בפסקאות 3 – 4 במכתב הנתבעת מיום 11.06.2013 אני אומר שאין לי סיבה לא לתת להם להכנס. אם הם כבר בחוץ למה שלא אתן להם להכנס. אני לא זוכר כזה דבר. הוא היה בא יושב, קונה אוכל ואוכל אצלי בבית..."
    (פרו' עמ' 8 שורות 12 – 16).                           
    ובהמשך: "...הקבלן תיקן ונכנס אבל לא תיקן כמו שצריך. אין מצב שסילקתי. ההורים שלי חינכו אותי מאוד טוב. מי שהוא אורח אני לא מסלק אותו.." (פרו' עמ' 9 שורות 4 – 5).         
  3. למול עדותו הברורה והמשכנעת של התובע, לא הובא אף עד מטעם הנתבעת שיודע מידיעה אישית את העובדות הנטענות על ידי הנתבעת, בעניין חוסר שיתוף פעולה של התובעים.                       
    המהנדס רוסלן לא הובא לעדות.
    גם אם מר רוסלן אינו עובד כבר אצל הנתבעת (ראה פרו' עמ' 6 שורה 15),  היה על הנתבעת להביאו לעדות וניתן וצריך היה לזמנו דרך בית המשפט.                  
    כן לא הובא הקבלן או הקבלנים אותם סילקו התובעים לפי הטענה. ראה פרו' עמ' 8 שורה 19 – 20 שם מציין ב"כ הנתבעת את שמו של הקבלן – מר וקנין. כלומר, מדובר בקבלן שזהותו ידועה לנתבעת, ולפיכך לא ברור מדוע הקבלן לא הובא לעדות בתיק זה מטעם הנתבעת.   
    מר כודדי הצהיר כי הגיע פעם לבית עם הקבלן כאשר התובע לא היה בבית אולם הודה כי לא הוא זה שביצע את התיאום. ראה פרו' עמ' 14 שורות 6 – 11 "..שבאחת הפעמים שתואם מראש הגעתי לדירת התובעים והם לא היו שם. וקנין הקבלן היה שם ואני עליתי אתו לגג. הוא תיאם איתם לעבוד בתוך הבית אבל ברגע שלא היו, עלה על הגג. לשאלת ביהמ"ש הוא עשה את התיאום...". וראו בהמשך חקירתו הנגדית של מר כודדי:                            
    "ש. מי ניסה להתקשר לתובעים?                    
    ת. רוסלן המהנדס ווקנין הקבלן".
    (פרו' עמ' 14 שורות 16 – 17).                 
    למול עדותו הברורה של התובע (ויצוין להשלמת התמונה כי עדותה של התובעת לא הוסיפה ולא גרעה, שכן התברר כי מי שהיה דומיננטי בטיפול בליקויי הבנייה היה התובע), הובאה עדותו של מר כודדי, אשר לא יכול היה להעיד מידיעה אישית על הטענה העיקרית של הנתבעת בתיק זה – הטענה לחוסר שיתוף פעולה והכשלת תיקון הליקויים. 

 

 

 

וראו גם עדות התובע לפיה התיאומים בוצעו רק מול מר רוסלן ובוצעו בטלפון (פרו' עמ' 4 שורות 24 – 26). וכלל לא מול מר דני כודדי (פרו' עמ' 6 שורות 8 -12).                                       

 

  1. במכתב ב"כ הנתבעת מיום 5.2.14 נרשם כי: "חברת פסגות נדל"ן ניהלה רישום מלא ומדויק של כל הפעילות מול מר ורסולקר ובמידת הצורך תתבע ממנו את כל הנזקים שגרם לחברה הן הישירים והן העקיפים" (הדגשה שלי – הח"מ), רישום כזה מעולם לא הוצג.       
    כאשר נשאל מר כודדי מדוע רישום זה לא הוצג ענה כי זה קיים והוא יכול להביא את זה, וכי זה טרם הובא עקב חוסר תשומת לב (פרו' עמ' 18 שורות 3 – 4). למותר לציין כי רישום זה לא הוצג עד עצם היום הזה
  2. עיון במסמכים מעלה כי ב"כ התובעים פונה פעמים רבות לנתבעת על מנת שתבצע תיקונים. עובדה זו אינה מתיישבת עם חוסר שיתוף פעולה מצד התובעים.         
    כמו כן התביעה הוגשה בחלוף מספר שנים מאז משלוח המכתב הראשון לנתבעת, שבין לבין כאמור יש פניות מרובות של ב"כ התובעים לנתבעת לביצוע התיקונים. גם עובדה זו אינה מתיישבת עם טענת הנתבעת לחוסר שיתוף פעולה של התובעים, שכן אחרת מדוע לא הוגשה התביעה וקדם לכן, ומדוע ב"כ התובעים טרח שוב ושוב להזמין את נציגי הנתבעת לבצע את תיקון הליקויים?         
  3. לכך אוסיף כי אין מחלוקת בין הצדדים כי בשנת 2013 ביצעה הנתבעת תיקונים בנכס. עובדה זו לעצמה תומכת בטענות התובעים כי שיתפו פעולה עם ביצוע התיקונים.   
    וראו גם מכתב הנתבעת מיום 14.1.14 לב"כ התובעים בו נרשם: "יש להדגיש כי חרף התנהלותה של משפחת ורסולקר מרבית התיקונים בוצעו".                       
    הכיצד בוצעו מרבית התיקונים אם התובעים לא אפשרו כניסה לנכס?                   
    וראו גם עדות התובע: "ש. יש לך הסבר לכך שאם החברה הגיעה כבר ומתקנת בחוץ וכותבת שהיא מעוניינת להיכנס ולתקן, יש סיבה שלא תעשו את התיקונים גם בפנים?                  
    ת. כשרצו להיכנס הם נכנסו. לא אמרתי לא בחיים. אם לא הייתי רוצה שיעשו את התיקון לא הייתי נותן לו לעשות בחוץ. בכל מקרה הוא עבד אצלי בבית. לשאלת ביהמ"ש הוא היה אצלי בתוך הבית למעלה מפעמיים..."
    (פרו' עמ' 8 שורות 23 – 28) (הדגשה שלי – הח"מ).
  4. אותם תיקונים שבוצעו כאמור בשנת 2013 בוצעו בטווחי זמן בלתי סבירים מאז ביקרו נציגי הנתבעת בנכס – 29.3.12.            
    מהתכתובות שצרפו התובעים עולה כי ביצוע התיקונים התעכב, שכן הנתבעת התנתה ביצוע התיקונים בנכס בכך שהתובעים יחתמו שאלו הליקויים היחידים בנכס.                           
    הנתבעת טוענת כי מצב הדברים היה הפוך  - כלומר שהתובעים התנו את ביצוע התיקונים בכך שהנתבעת תתקן את כל הליקויים שקבע המהנדס מטעמם, אולם המכתבים מזמן אמת מעידים כי ההפך הוא הנכון.                                   
    ראו למשל האמור במכתב ב"כ התובעים יום 11.6.12: "...מרשי לא יחתום על מסמך המאשר את ממצאי המהנדס מחברכם, אך ישמח כי תתקנו את התיקונים שאינם שנויים במחלוקת וזאת בהקדם האפשרי. אודה לתיאום מועד לתיקון הליקויים בדרישת מרשי..." (סעיפים 3 ו – 4 למכתב). (הדגשה שלי – הח"מ).                                            
    באותו מכתב של ב"כ הנתבעת מיום 27.11.12 נרשם: "רצ"ב פרוטוקול שנערך עם מרשך בביתו. נא חתימת הלקוח בכדי שנוכל לקדם את הטיפול". וראו תגובתו של ב"כ התובעים מאותו יום: "..פרוטוקול זה הובא על ידכם לידי מרשי עוד בחודש מרץ 2012 ושם נרשם כי אלו הם כל הליקויים המצויים בנכס. מיותר לציין, כי עד עצם היום הזה (כשנה) טרם תוקן ולו ליקוי אחד בדירת מרשי. מרשי הבהיר זה מכבר, כי ישנם ליקויים נוספים כפי האמור בחוות הדעת והוא אינו צריך לחתום על מסמך מטעמכם שקובע כי אלו הם כל הליקויים המצויים בנכס.... מרשי מזמין את חברתכם לביתו לתקן את הליקויים (גם את אלו שאינם שנויים במחלוקת), אך בוודאי, ואין כל סיבה לכך, כי הוא צריך לחתום על מסמך שמודיע כי אלו הם כל הליקויים..".        
    אותו פרוטוקול שצרפה הנתבעת למכתבה לא צורף על ידי אף אחד מהצדדים. אולם מהעובדה שהנתבעת מבקשת ש"הלקוח" היינו התובע, יחתום על הפרוטוקול, טרם תחילת ביצוע הליקויים, עולה כי הנתבעת רצתה - מה שממנו חשש ב"כ התובעים ובצדק - כי התובעים יחתמו כי הליקויים שמצאו נציגי הנתבעת אלו הליקויים בנכס.            
    התנהלות זו של הנתבעת איננה ראויה. הנתבעת הייתה צריכה לבצע את התיקונים מבלי להתנות את תחילת ביצוע העבודות בחתימת התובע על רשימת הליקויים מטעמה.                 
    בעניין זה ראה גם הודאתו של מר כודדי לפיה רצה שהתובע יחתום על הפרוטוקול של הליקויים, על מנת שידעו לגדר את סכום העבודות ועל מנת שידעו מה צריך לעשות שם (פרו' עמ' 18 שורות 13 – 16).                
  5. כמפורט לעיל אין מחלוקת שבוצעו תיקונים בנכס.   
    הנתבעת אולם לא הציגה ראיות המעידות על התיקונים הספציפיים שבוצעו.          
    נציג הנתבעת, דני כודדי, העיד כי ראיות אלה נשכחו בתום לב. לטענתו ולמיטב ידיעתו, הנתבעת ביצעה תיקונים רבים וביניהם: החלפת ריצוף בסלון, בפרוזדור ובממ"ד; החלפת קרמיקה בחדר רחצה; תיקוני צבע; תיקוני סדקים; עבודות השלמת איטום בגג; תיקון מרזבים וקופינג; ביצוע פתחי ניקוז בגדר אחורית; עבודות שיוף אבן חיצונית ומילוי חורים (פרו' עמ' 18 שורות 21 – 24).                              
    הנתבעת לא הציגה כל דו"ח מסודר ו/או רישום אחר לגבי הליקויים שתוקנו.                     
    מחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט עולה כי הנתבעת אמנם ביצעה תיקונים מסוימים, אך מדובר בתיקונים מועטים. עיון בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט מעלה כי ליקויים משמעותיים לא תוקנו. כן עולה כי ליקוי משמעותי שתוקן, תוקן בצורה לקויה ויצר ליקוי אחר.  ואפרט.     
    הנתבעת ביצעה תיקונים בנכס לאחר הוצאת חוות הדעת הראשונה מטעם התובעים וטרם הוצאת חוות הדעת השנייה מטעם התובעים. על אף האמור, עיון בחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, מעלה כי 4 ליקויים בלבד מתוך כל  הליקויים שצוינו בחוות הדעת הראשונה מטעם התובעים תוקנו (ראה סעיפים 8, 9, 10 בעמוד 32 לחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט וראה גם סעיף 18 בעמוד 38 לחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט).      
    כן עולה כי תיקון הליקוי באבן הציפוי בוצע בצורה לא תקינה ויצר ליקוי אסתטי חמור (ראו סעיף 2.12 עמוד 19 לחוות דעתו וכן סעיף 3 עמוד 29 לחוות דעתו):              
    "הטענה 2.12 על פי הממצאים שהם קיום דיבלים וברגים ברוב המכריע של אריחי השיש, חיפוי קירות חיצונים בוצע בצורה לא תקינה. יתכן שאריחי החיפוי חוזקו וכך נפתרה הבעיה של חיזוק החיפוי, אך במקום ליקוי אחד המתואר קודם נוצר ליקוי אסתטי חמור.

ממצאים.

  • טענה שבדקתי ומצאתי אותה נכונה הן ברמת הביצוע והן ברמה האסתטית הירודה.     
  • בוצע כיסוי לראשי ברגיי החיזוק לאבן החיפוי בחזית לרחוב ובחזית מערבית עד דלת כניסה ראשית לדירה עם דבק שיש בגוון חריג (צהוב חום) בהשוואה לאבן החיפוי הבהירה (לבנה).
  • אני מקבל את טענת מהנדס סטניסלב גולוד (מטעם התובעים), כי מדובר בתיקון אשר יצר ליקוי אסתטי בולט לעין".

עלות תיקון הליקוי – 16,880 ₪.
גם הליקוי שנקוב בסעיף 4 לחוות הדעת הראשונה מטעם התובעים "קירות תומכים בלי ניקוז" , תוקן באופן לקוי.   
המומחה מטעם בית המשפט מתייחס לליקוי זה בסעיף 2.4 לחוות דעתו עמ' 12: "הטענה 2.4 פתחי הניקוז בקירות הגדר בוצעו בצורה לא תקינה, מאולתרת וחסרת כל תועלת. ממצאים  א. הבחנתי כי הקבלן ביצע 2 קדחים לאורך גדר בנויה שפונה לרחוב (באורך 16.0 מ' ). ב. הגדר תומכת קרקע בהפרש גובה של 30-86 ס"מ בלבד. נדרש  א. להגדיל קוטר פתחי ניקוז מ – 30 מ"מ ל – 100 מ"מ. ב. לחפור בגב 2 פתחי ניקוז שבוצעו ולהניח סלים עם חלוקי נחל שטופים עטופים בבד גיאוטכני". עלות תיקון הליקוי הוערכה בסך של 600 ש"ח
וראו גם עדות התובע בעניין זה: "..אני עדיין רואה את התיקונים שהם עשו כי הכל חזר...בחזית היה צריך לעשות פתחי ניקוז, הקבלן קדח חורים ואפילו לא עשה את הניקוז כמו שצריך כי צריך לחפור. בזמן הזה הייתי בבית בכל עבודה שעשה הייתי והוא קדח שני חורים ולא יותר..." (פרו' עמ' 7 שרות 10 – 13).                 

  1. הנתבעת טוענת כי חוות הדעת מטעם התובעים הינה מנופחת ולכן יש לקבוע שהנתבעת איבדה את זכות התיקון, אולם בחינת היחס בין הסכומים שקבע מומחה בית המשפט לבין הסכומים שנקב המומחה מטעם התובעים, מעלה כי המומחה מטעם התובעים נקב בסכום הגבוה רק חמישית מהסכום שקבע מומחה בית המשפט (העלות שקבע מומחה התובעים בחוות הדעת השנייה והעדכנית מטעם התובעים לקבלן מזדמן (מטעם התובעים (ללא פיקוח הנדסי)), הינה בסך של 75,600 ₪ ואילו מומחה בית המשפט קבע עלות בסך של 60,828 ש"ח לקבלן מזדמן מטעם התובעים).
    מומחה הנתבעת לעומת זאת, נקב בסכום הנמוך בערך פי 19 (!!!) מהסכום שנקב המומחה מטעם בית המשפט. (העלות שקבע מומחה בית המשפט לקבלן הינה 50,940 ₪ בעוד שמהנדס הנתבעת קבע עלות לקבלן בסך של 2,700 ₪).                
    מכאן עולה כי חוות דעת התובעים היא שקרובה יותר לסכומים שקבע מומחה בית המשפט ולא הפוך.         
  2. אוסיף ואציין כי ליקויים משמעותיים (מבחינת עלות התיקון), שמצא מומחה בית המשפט הוכחשו על ידי מומחה הנתבעת.           
    כך למשל קבע מומחה בית המשפט כי יש ליקוי בחיפוי אבן בקירות הגדר וקבע שיש לבצע חיזוק מכאני לאבני החיפוי בגדרות מעל גובה 1.2 מטר בעלות שלי 2,640 ₪ (ראה סעיף 2.2 בעמוד 11 לחוות דעתו). המומחה מטעם הנתבעת הכחיש קיומו של ליקוי זה (ראה סעיף 2.2 עמוד 6 לחוות דעתו).               
    המומחה מטעם בית המשפט גם מצא ליקוי של חדירת מים משני החלונות בסלון ומשני חלונות נוספים בחדר שינה הורים. עלות תיקון הליקויים הנ"ל הוערכה על ידו בסך של 2,400 ₪ + 2,400 ₪ ובסה"כ סך של 4,800 ₪ לא כולל מע"מ (ראה סעיף 3.7 עמוד 22 בחוות דעתו). המומחה מטעם הנתבעת הסכים לקיומו של ליקוי זה רק לגבי החלונות בסלון אולם העריך את עלות התיקון בסך של 100 שקל בלבד (ראה סעיף 3.7 עמ' 14 בחוות דעתו).                     
    המומחה מטעם בית המשפט מצא כי לא בוצע קופינג ובו אף מים בהגבהה בגג וקבע כי יש להתקין אף מים מפרופיל מפח מגלוון, בעלות של 2,500 ₪ לא כולל מע"מ (ראה סעיף 12 עמוד 33 לחוות דעתו). מומחה הנתבעת הכחיש ליקוי זה (ראה התייחסותו לליקוי זה בדו"ח ליקויי בנייה שהוציאה הנתבעת ביום 16.04.12).           
    המומחה מטעם בית המשפט מצא כי תיקון שביצעה הנתבעת בחיפוי קירות חיצוניים היה תיקון לקוי, שיצר ליקוי אחר, והעריך את תיקון אותו הליקוי בסך של 16,880 ₪ (ראה סעיף 2.12 בעמוד 19 לחוות דעתו). המומחה מטעם הנתבעת הכחיש בחוות דעתן טענה זו (ראה סעיפים 2.12 ו – 2.13 בעמוד 12 לחוות דעתו).    
    מומחה בית המשפט מצא כי עלות התקנת שער לחנייה הינה בסך של 10,000 ₪. (ראה סעיף 2.10 עמוד 17 לחוות דעתו). המומחה מטעם הנתבעת הכחיש קיומו של ליקוי זה (ראה סעיף 2.10 עמוד 11 לחוות דעתו). נכון שבתשובותיו לשאלות ההבהרה הותיר המומחה הקביעה העובדתית האם הנתבעת התחייבה אם לאו לספק שער לחניה, בידי בית המשפט, אולם כפי שיפורט להלן, לאחר שבחנתי הראיות בתיק זה אני קובע כי הנתבעת אכן הבטיחה לתובעים לבצע להם שער לחנייה. לפיכך הרי שגם ליקוי משמעותי נוסף זה הוכחש על ידי הנתבעת. 
  3. סיבה נוספת שלא לאשר לנתבעת לתקן את הליקויים הינה שבין הצדדים לא שורר אמון הדדי. התובעים איבדו אמונם בנתבעת לאור כישלונה של הנתבעת לתקן הליקויים, לאור ההזדמנויות הרבות שניתנו לנתבעת לאורך זמן רב.
  4. אני מקבלת את טענת התובעים לפיה הנתבעת הבטיחה להם שער לחניה. עדות התובע באשר לאותה הבטחה מגובה בטופס השינויים בנכס.              
    התובע הצהיר בסעיף 9.1.2.8 בתצהירו כי הובטח לו על ידי הנתבעת, - כאשר המהנדס רוסלן התקשר לידו למר דני כודדי – כי יבוצע לו שער לחניה.          
    האמור בתצהירו לא נסתר במהלך חקירתו הנגדית.          
    מר כודדי מצדו לא טרח להגיב על עניין זה בתצהיר העדות הראשית שהגיש.         
    טענה זו של התובע כאמור מוצאת ביטויה בטופס השינויים, בו נרשם: "שער לחניה לפי הנחיות של דני.".  
    בטופס לא נרשם, כי ביצוע השער מותנה בכך שהוא יבוצע לשאר דיירי הפרויקט. אם אכן בכך הותנה הדבר, הייתי מצפה שזה ירשם בטופס.                                
    על אף עדות התובע ומה שנרשם בטופס בכתב ידו של רוסלן התומך בעדות התובע (ראו פרו' עמ' 9 שורות 23 – 24). "ש. אתה מאשר שעשית את זה יחד עם רוסלן? ת. הוא רשם בכתב יד ואני חתמתי.."). בחרה הנתבעת שלא להביא את מר רוסלן לעדות, לסתור את עדות התובע ואת מה שרשום בטופס האמור.       
    בנסיבות אלו ובהתאם לחזקה הידועה, אני קובעת כי אם היה מעיד, הייתה עדותו זו פועלת לחובת הנתבעת.  
    הטענה בעניין השער אינה מהווה הרחבת חזית כפי שטוענת הנתבעת, שכן בסעיף 2.10 לחוות הדעת השנייה מטעם התובעים העניין מוזכר. חוות דעת זו הינה חלק מכתבי הטענות (הדבר מוזכר גם בחוות הדעת הראשונה, אולם בחוות הדעת הראשונה לא מציין המומחה מטעם התובעים פיצוי בגין רכיב זה). לא זו אף זו, חוות הדעת מטעם הנתבעת מתייחסת לליקוי זה לגופו (ראה סעיף 11 לחוות הדעת מטעם הנתבעת).
  5. התובעים טענו כי יגרמו להם הפסדי השתכרות ונקבו בסכום ההפסדים.
    בענייננו הוכח בפני כי הן התובעת והן התובע עובדים (ראה עדות התובעת, פרו' עמ' 12 למעלה). לפיכך אכן צפויים להיגרם לאחד מהם הפסדי הכנסה.         
    לפי תלושי השכר שצורפו התובע מרוויח סך של כ – 300 ₪ לחודש. הימים בהם שהה בביתו בעבר לצורך תיקונים אינם ימים שמגיע לו פיצוי בגינם, שכן חובותו לתת לנתבעת הזדמנות לתקן את הליקויים. אולם ככל שתיקון הליקויים היה מבוצע במלואו לא היה צורך באותם ימים נוספים שקבע המומחה – 10 ימים. אני פוסקת בגין הצורך לשהות בבית בזמן התיקונים סך של 2,000 ₪ (המומחה קבע כי התיקונים יארכו 10 ימים וההנחה היא כי בחלק מהימים תשהה אשתו של התובע בבית).
  6. התובעים מבקשים שאפסוק להם פיצוי בגין עוגמת נפש. לאור טיב הליקויים, לאור הזמן הממושך שחלף מאז שהתגלו הליקויים עד אשר נושא הליקויים בה על סיומו עם מתן פסק דין זה, לאור העובדה שתיקון הליקויים ייקח 10 ימים, בהם ודאי יסבלו התובעים רעש ולכלוך, אני פוסקת לתובעים פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 6,000 ₪.  
  7. לא מצאתי לנכון לפסוק דיור חלופי בשעה שמומחה בית המשפט קבע שאין צורך בדיור חלופי. אוסיף ואציין כי מומחה בית המשפט קבע גם כי אין כל צורך בפיקוח הנדסי על ביצוע תיקון הליקויים.
  8. לגבי הטענה לגביית שכר טרחה שלא כדין - שכר הטרחה של עורכי הדין המייצגים הן את הקבלן והן את הרוכש הוגבל בתיקון מס' 7 לחוק המכר (דירות) תשל"ג – 1973, שמכוחו הותקנו תקנות המכר דירות (הגבלת גובה ההוצאות המשפטיות) תשע"ה- 2014 הוגבל שכר הטרחה של בא כוח הקבלן לתקרה של 5,000. התיקון לחוק אינו חל על החוזה נשוא התביעה, אשר נחתם קודם לתיקון ולכן דין התביעה ברכיב זה להידחות.

 

לסיכום

  1. אני מורה כי הנתבעת תפצה את התובעים בסך של 60,828 ₪ בצירוף מע"מ ובסה"כ בסך של 71,168 ₪. סכום זה הינו נכון למועד הוצאת חוות הדעת – 12.07.15. לסכום זה יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הוצאת חוות הדעת ועד לתשלום בפועל.
  2. אני מורה על מחיקת הודעת צד ג'.

 

 

 

 

 

  1. לתובעים מגיע בנוסף לסכום הרשום לעיל, פיצוי בגין הפסד שכר בסך של 2,000 ₪ ועוגמת נפש בסך של 6,000 ₪.
  2. בכל הנוגע להוצאות שהוציאו התובעים אני קובעת כדלקמן:
    1. על הנתבעת להשיב לתובעים את הסך ששילמו עבור מחצית מחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום ביצוע התשלום למומחה ועד התשלום בפועל של הנתבעת לתובעים.
    2. על הנתבעות להשיב לתובעים את הסכום ששילמו למומחה מטעמם לפי קבלות, עבור שתי חוות הדעת. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום ביצוע תשלום התובעים למומחה ועד התשלום בפועל של הנתבעת לתובעים.
    3. על הנתבעות להשיב לתובעים את הסכומים ששילמו עבור אגרת בית המשפט, מחצית ראשונה ומחצית שנייה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום ביצוע התשלום לבית המשפט ועד התשלום בפועל של הנתבעת לתובעים.
  3. בנוסף אני פוסקת לתובעים שכ"ט עו"ד בשיעור של 15% שכן תיק זה נוהל עד תומו, ובסה"כ סך של 13,900 ש"ח (15% מהסכום שנפסק לעיל, לא כולל ההוצאות).
  4. הודע לצדדים זכות ערעור כדין.
  5. המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

 

 

 

ניתן היום,  ב' אייר תשע"ז, 28 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.

                                                                                                 

 

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ