החלטה המורה על ביצוע בדיקת רקמות

ההליך

לאחר עיון נוסף בחוות דעת נשיא בית הדין הרבני הגדול מיום 4.9.19, הגעתי למסקנה כי יש מקום לבטל ההחלטה מיום 12.12.19 בדבר קביעת התיק להוכחות תוך הימנעות מביצוע בדיקת רקמות, וכי בנסיבותיו המיוחדות של המקרה יש להורות לאלתר על הפניית הצדדים לבדיקת רקמות.

להלן אפרט נימוקיי.

ההליך והעובדות בתמצית

1. במסגרת תביעת האבהות שהגיש האב התובע, נטען כי בעוד שהצדדים התחתנו ביום xxx, הרי שיום הקרע ביניהם היה שבועיים לערך לאחר מכן. בפועל כבר ביום xxx הוא הגיש את תביעת הגירושין מטעמו, כאשר בשל עיכוב נוכח תביעת שלום הבית אותה הגישה האם, הצדדים התגרשו רק ביום xxx.

    

2. בנוסף מציין התובע כי אומנם הקטין נולד ביום xxx. אפס, מאחר והוא והאם מעולם לא קיימו יחסי אישות משמע שהקטין אינו בנו, והדעת נותנת כי האם התעברה זמן קצר עובר לחתונה.

    

3. לדברי התובע, כבר בתחילת החיים המשותפים לאחר החתונה טענה בפניו האם כי היא בהריון, ומאחר שבהעדר קיום יחסים היה ברור לו שלא מדובר בבנו, הרי שהדבר הוביל לפרידה המהירה כאמור לעיל.

    

4. עוד טוען התובע כי האם הנתבעת מעולם לא עדכנה אותו כי רשמה את הקטין על שמו במשרד הפנים, ולמעשה רק ביום xxx היא טרחה להגיש כנגדו תביעת למזונותיו של הקטין. לשיטתו, הדבר אך מחזק את גרסתו לפיה האם הנתבעת בכבודה ובעצמה לא טרחה לקדם את בירור אבהותו ויחסיו עם הקטין מספר שנים קודם לכן, באשר ידעה אל נכון שלא מדובר בבנו.

    

5. מנגד טוענת האם הנתבעת כי כבר כארבעה חודשים לפני החתונה הצדדים התגוררו ביחידת דיור בסמוך לבית הוריו של התובע ובבעלותם. מכאן שגם לשיטתה היא נקלטה להריון מהתובע בסמוך למועד הנישואין. בנוסף, תאריך הוסת האחרון שלה היה xxx ומכאן שהיא היתה בהריון עם הקטין 39.7 שבועות. הנתבעת צירפה מסמך רפואי לאשש גרסתה לעניין מועד הוסת האחרון (נספח א'). יוצא אפוא לענייננו, שגם לשיטתה של האם ייתכן מאוד שהיא נקלטה להריון ימים ספורים לפני מועד הנישואין.

    

   חוות דעת בית הדין נשיא בית הדין הרבני הגדול

    

6. בהתאם להוראות ס' 28ה(א) (1) לחוק מידע גנטי, תשס"א – 2001 (להלן: "החוק") בוצעה פניה לנשיא בית הדין הרבני הגדול.

    

7. בחוות דעת נשיא בית הדין הרבני הגדול מיום 4.9.19 צוין, בין השאר, כי הסרת שם האב מהקטין מעלה את השאלה על כשרותו וגורמת לו "חשש יוחסין". לדבריו, בדיקה שתוכיח כי הקטין אינו בנו של האב "תחמיר את המצב בכל שתשאיר אותנו רק עם האפשרות הרחוקה להכשר והיא שהאם נתעברה לפני הנישואין וישנו ספק לזהות אותו אדם".

    

8. יחד עם זאת, גם בסיטואציה אותה מעלה כב' נשיא בית הדין הגדול, אין כל מניעה ומנוס מהאפשרות המאוד ריאלית כי בית הדין האמון על נושא היוחסין יכשיר את ייחוסו של הקטין גם אם נולד לפני הנישואין, ככל שיידרש לשאלה שכזו. לדבריו, ככל שבית הדין לענייני יוחסין אכן יגיע לאותה המסקנה, או אז ניתן יהיה לאפשר בדיקת רקמות ללא חשש.

    

9. למעשה לשיטתו של נשיא בית הדין הרבני הגדול, אבן הנגף בביצוע הבדיקה כבר בשלב זה היא בכך שהיא "מפילה את גרסת האם הסבירה ומשאירה את גרסת האב עם זהות אב שאינה ידועה". מנגד, לשיטתו, הכרעה של בית המשפט ללא ביצוע בדיקה "אינה פוגמת בכשרותו של הקטין יותר ממה שכבר נאמר על ידי האב".

    

    

   דיון

    

10. בעוד שאינני כדאי להעלות הרהור של ערעור על מסקנותיו של נשיא בית הדין הגדול בפן ההלכתי, פשיטא שלא כל העובדות הרלוונטיות הנוגעות לטובת הקטין הובאו בפניו, אלא רק אותן עובדות שנדרשו להכרעה בחוות הדעת אותה נתן, בהתאם להוראות ס' 28ה(א) לחוק מידע גנטי, תשס"א- 2000. (להלן: "החוק").

     

11. בנוסף, עיון דק בחוות דעת נשיא בית הדין הגדול מעלה אומנם כי הוא מתייחס בחוות הדעת לפגיעה ביוחסין של הקטין. אפס, ולא בכדי, גם במסגרת חוות הדעת לא עולה כי יש גם בבדיקת רקמות שתקבע חד וחלק כי הקטין דנן אינו בנו של התובע כדי לגרום להטיל על קטין חלילה וחס כתם של ממזרות.

     

12. רוצה לומר, חוות הדעת אומנם קובעת כי ככל שמתברר שהתובע אינו אביו של הקטין הרי שמדובר בפגיעה ביוחסין של הקטין באשר הוא לא נולד כאמור מהאב. ברם, אין הדבר מוציא מכלל אפשרות שהקטין נולד מאב כשר אחר עובר (בסמוך לפני) לנישואין בין הצדדים.

     

13. מכאן שאין שום סיבה לסבור שהדבר מחזק באופן כלשהו מסקנה בדבר הטלת כתם ממזרות חלילה וחס בהקטין. אדרבה, גם האם הנתבעת בכבודה ובעצמה טוענת כי התעברה מהתובע עובר למועד הנישואין והיא כאמור אף מציגה לכך אסמכתא של ממש.

     

14. יוצא אפוא שהמסקנה כי הקטין נולד מאב אחר לאחר נישואי הנתבעת לתובע אינה על הפרק, ומכאן שאין חשש ממזרות לקטין בעצם ביצוע הבדיקה.

     

15. זאת ואף יותר מזאת, כפי שמציין פרופ' אלימלך וסטרייך "רפואה ומדעי הטבע בפסיקת בתי הדין הרבניים", משפטים כו(תשנ"ו), עמ' 425 (הערה 111 שם.), דווקא מאחר ועניין ממזרות נחשב כעניין של דני נפשות, קיימת "חתירה נמרצת בקרב החכמים לצמצמו".

     

16. דוגמא ומופת לאותה "חתירה נמרצת" בפסיקת בתי הדין הרבניים מופיעה לדוגמא בתחילת שנות השמונים שם דן בית הדין הרבני באשדוד (תיק 866/ מ"א, פד"ר י"א עמ' 51 ואילך) בעניינם של זוג שהתגרש וילדיו נמסרו לאימוץ, תוך חיוב האב בתשלום המזונות. ברם, האב הגרוש ביקש לערוך דיון חוזר לאחר שהעלה חשד שהילדים אינם ילדיו.

     

17. הדיינים הפנו את הצדדים לבדיקת דם, ואחר כך לבדיקת רקמות. תוצאות הבדיקה העלו כי בעוד שהבן הינו ילדיו של האב, הרי שלבת יש מאפיינים גנטיים רק מהאם. ברם, הרב דייכובסקי שיש על המדוכה דרש מספר פעמים לקבל הבהרות מהרופאים בדבר מידת הדיוק של הבדיקות. לאחר מכן הוא אף חזר וחקר את הרופא שערך את הבדיקות כדי לברר שמא יש לרופא שמץ של ספק בהכרעתו. לרופא (ד"ר אפרים גזית מביה"ח שיבא בתל-השומר) לא היה כל ספקות באשר לאמינותם של הבדיקות, שאותם הוא טרח לחזור ולערוך מספר פעמים, תוך קבלת אותם התוצאות.

     

18. לפיכך הרב דיכובסקי קבע כי לאור הנסיבות לא ניתן היה לחייב את האב בתשלום מזונות הילדה. ואולם, הרב דיכובסקי מוסיף וקובע בפסק דינו כי אין מקום להטיל על הילדה כתם ממזרות, וזאת תוך שהוא מסתמך, בין השאר, על הגמרא במסכת יבמות (פ, ב) שם קבעו חז"ל שגם אם ישנה מציאות רחוקה – כגון אישה שילדה עד שנים-עשר חודש אחרי שהלך בעלה למדינת הים – אין חוששים לממזרות, וגם לאחר י"ב חודש נחשב הולד לספק ממזר בלבד.

     

19. יוער כי בהתאם למחקרים שבוצעו המובאים באנציקלופדיה ההלכתית רפואית של פרופ' אברהם שטיינברג, עולה כי הסיכוי להריון של 324 יום (ארבעים וששה שבועות) הינו 1:3,400,000, ומכאן שהריון של 12 חודשי ירח מלאים אינו מוכר לרפואה המודרנית.

     

20. מכל מקום, הרב דיכובסקי מתמקד על כך שמידת הדיוק של הבדיקות היא רק 99.6 אחוז כדי לקבוע כהאי לישנא:

     

    "על כן, למרות קביעתו של ד"ר גזית כי יש לשלול באופן מוחלט את אבהותו של המבקש כלפי הילדה, ניתן להניח שאין זו שלילה מוחלטת, וכי ישנם פרומילים בודדים המאפשרים את האבהות. על כן לא נקבע ממזרות. אולם לגבי מזונות, לא נוכל להוציא ממון מן המבקש על סמך פרומילים בודדים אלו".

     

21. זאת ועוד, סעיף 28ה(א) (4) לחוק קובע לענייננו:

     

    "28ה (א)(4)נוכח בית המשפט, לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו הביא לפניו את עמדתו לעניין עריכת בדיקה כאמור בפסקה (2), כי ממצאי הבדיקה עלולים לפגוע בכשרותו של קטין, חסוי, לרבות חסוי שהוא עובר, או פסול דין, כאמור בפסקה (1), וכי אין דרך לערוך את הבדיקה באופן שימנע את הפגיעה, לא יורה על עריכת הבדיקה, אלא אם כן מצא יש צורך בעריכת הבדיקה לשם מניעת סכנה לחיי אדם או נכות חמורה בלתי הפיכה לאדם." (ההדגשה שלי א.ק.)

     

22. יצוין כי בטרם מצאתי לנכון להפנות הצדדים במקרה דנן לבדיקת הרקמות, נבדקה האפשרות לבצע הבדיקה גם באופן שאינו מגיע לכדי דיוק של 99.99% כנהוג בבדיקות נכון להיום וזאת בשים לב לפסיקות בית הדין הרבני בעבר בעת שהדיוק בבדיקות עמד על 99.6% "בלבד".

     

23. דא עקא כי בירור עם המכון לסיווג רקמות בביה"ח רמב"ם בחיפה עולה כי רמת דיוק זו היתה נחלת שנות ה- 80 של המאה שעברה, ובימינו לא ניתן לבצע הבדיקות מבלי להגיע לרמות דיוק גבוהות הרבה יותר.

     

24. זאת ועוד, השיקולים להעדפת בירור האמת ובירור האבהות על ילד בכלל, ככל שלא חלים החריגים, אמורים להיקבע בהתאם לפרמטרים של שיקולי "טובת הילד".

     

25. מכאן שכל מקרה שבפני בית המשפט, שבו נתבקשה בדיקה גנטית שלתוצאותיה השלכות על הילד, יש לבדוק את טובת הילד הספציפי ולבחון האם באמת ובתמים בירור התביעה וביצוע הבדיקה המבוקשים מתיישבים עם עיקרון "טובת הקטין".

     

    הזכות לבירור האבהות

     

26. מפסיקת בתי המשפט וזאת גם בטרם חוקק חוק מידע גנטי, עולה כי זכותו של כל אדם לדעת מיהו אביו-מולידו, כוללת זכויות רבות שניתן המתפצלות למספר מישורים:

     

27. ראשית, במישור האינדיווידואלי, ומכח זכותו של כל אדם להכיר או לדעת מוצאו המשפחתי ושורשיו;

     

    שנית, במישור הציבורי, לצורך קביעת סטאטוס והשלכותיה על חובות וזכויות של הורים, ירושה, חיוב המדינה לרבות באמצעות הביטוח הלאומי;

     

    בנוסף, לאבהות השלכות גם זכויות מבחינה רפואי-בריאותית לעניין הייחוס הגנטי המועבר, לרבות מידע באשר למחלות ידועות במשפחה וכן הזכות להימנע מקשרי חיתון פסולים.

     

28. לבסוף, כפי שנקבע ע"י כבוד השופט שמגר:

     

    "לקטין גם כן הזכות לכבוד האדם... בין היתר רשאי הוא לשם שמירת כבודו האישי והאנושי ולשם הבטחת זכויותיו על פי הדין האישי ועל פי דיני הקניין שלא לרצות להיחשב לבן בלי אב ידוע, אלא לדרוש לדעת מיהו אביו."

     

    ראה:דברי הנשיא שמגר בע"א 5942/92 פלוני נ' אלמוני פ"ד מח(3) 837, 844- 843 (1994)

     

29. זאת ועוד, כפי שקבע לענייננו כבוד השופט חשין:

     

    "כבודו של אדם משמיע מעצמו רצון בחירה ... ואדם כי יבקש לדעת מי אביו, מי אמו, מניין בא – 'מי אני', יזעק – כבודו יחייב אותנו, את כולנו, להושיט יד לעזרו. אכן, זכות-יסוד כבוד האדם כוללת את "רצונו של הקטין כילוד אנוש לדעת מוצאו, כדי לשמור על זכויותיו הקנייניות, המשפחתיות והאנושיות" . . . מצווה הוא אדם שיידע מניין בא – דע מאין באת – וציווי זה משמיע מעצמו זכותו של אדם: זכותו שידע מניין בא. זה כבודו של אדם באשר הוא אדם: עימו נולד, ובאשר יילך יילך אף הוא. . . . לו אמרנו לנעול שערי בית–משפט בפניה של הילדה – ולהותירה שתוקית כל ימי חייה – כי אז הורינו הלכה הנוגדת את חוש ההגינות וההוגנות הטבוע בנו. קשה – קשה מאוד – להשלים הלכה מעין זו....".

     

30. כללם של דברים: למצער מאז חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וכפי שנראה להלן, גם לפני היותו- זכאי הוא אדם לדעת מי הוא אביו מולידו. זכותו זו של אדם נגזרת היא מכבודו, וממשפט הטבע שקומם כבודו של אדם"

     

    ראה: ע"א 3077/90 פלונית נ' פלוני פ"ד מט(2) 578, 593- 592 (1995)

     

31. כמו כן, כאמור לעיל, גם במישור הרפואי, הבריאותי והגנטי קיימת חשיבות רבה לקביעת האבהות:

     

    "... נודעה חשיבות רבה ואינטרס ציבורי גם מהטעם של מניעת נישואין בין קרובים... בנוסף המידע אודות אביו הביולוגי של הקטין הינו מידע חיוני בדבר מוצאו ושורשיו הגנטיים של הקטין, וכן ההיסטוריה הרפואית ומחלות תורשתיות-גנטיות של משפחת אביו. הידיעה מי אביו אם כן משרתת גם את טובתו של הקטין לבריאות הפיזית-גופנית שלו ושל צאצאיו."

     

    ראה: בע"מ (י-ם) 707/05 היועמ"ש נ' אב לא ידוע [פורסם בנבו] (עמ' 14)

     

32. ואחרון אחרון חשוב, ישנו גם האינטרס הכללי מאבני הדרך, היסוד והמסד של ההליכים המשפטים שהוא כמובן גילוי האמת.

     

    לפיכך, יש להעדיף את אינטרס בירור זהות האב על פני אינטרסים אחרים.

     

    טובת "הילד" במקרה דנן

     

33. במקרה דנן אין חולקים כי הקטין אינו בקשר עם התובע מאז ומעולם ולמעשה אין לו כל קשר מעשי עימו קל וחומר קשר יציב, קבוע ואיתן.

     

34. יתרה מזאת, כפי שהוברר מתוך סקירת המקרה הנתון לעיל, כל שיתברר כי התובע אינו אביו של הקטין הרי שלא צפוי לקטין להיות נתון ל- "כתם" חברתי כלשהו וגם לא צפוי קשר כלשהו בין התובע לנתבעת, וגם לא בעיה הלכתית מבחינת היוחסין.

     

35. מכאן שבעוד שאין להקל ראש בכך שככל שיוברר כי הקטין אינו צאצא של הנתבע, עדיין אין כל מניעה כי הקטין יקבל את הטיפול המתאים, ובפרט כאשר הובהר כי מצבו הנפשי איתן, כאשר במקביל האם תוכל לנקוט בהליכים הדרושים כדי לבצע הבדיקה ביחס לאב נטען אחר, ככל שהדבר יידרש.

     

36. זאת ועוד, וזה העיקר: סבורני כי על בית המשפט לעשות ככל אשר לאל ידו לא רק כדי למנוע מקטין כתם יוחסין מבחינה "הלכתית", אלא גם את מבחינה חברתית.

     

37. כך לדוגמא בתמ"ש (ת"א) 87841/00 (פורסם במאגרים) מדובר היא בהורים שהתחתנו באחת ממדינות חבר העמים בנישואין אזרחיים. כפי שמציין על אתר כב' השופט (בדימוס) גוטזגן, קשה מאוד למנוע לזות שפתיים בחברה פתוחה ורכלנית, ומכאן שלעתים דווקא בניסיון להעלים ולהסיר ממצאים יש בו כדי לחזק גל שמעות עכור ופוגעני שעלול להטיל בקטינים אות קיין של ממש, ושלא כדין, ואפילו שהדבר לא נובע כלל משיקולים הלכתיים.

     

38. יושם לב לכך שביהדות לא קיימת כלל אותה הבחנה שתפסה מקום של כבוד בחוק הרומאי בין ילד שמשתייך למסגרת משפחתית לבין ילד כביכול "לא לגיטימי" שנולד מחוץ למסגרת המשפחתית. (על המשמעות וההשלכות לעניין זה ראו ש' אייזנשטדט, המשפט הרומי – תולדותיו ותורתו (המשפט, 1953) בעמ' 205-209).

     

39. בנדון דידן, עצם העובדה שייתכן והקטין נולד עובר לנישואי הצדדים, לא מקנה לו מעמד נחות משל כל ילד לדוגמא שנולד מהזרעה מלאכותית (ראו לעניין זכותו של ילד שנולד מהזרעה מלאכותית להתחקות אחר זהות אביו הביולוגי במאמר "סודות ושקרים" על שאלת זכותו של צאצא תרומת זרע להתחקות אחר זהות אביו הביולוגי, משפטים לה (2008) בעמ' 519).

     

40. לבסוף, לא ניתן להתעלם מכך שגילוי אבהות הינו עניין פסיכולוגי עמוק גם של זהות האב, ומכאן שעצם ההימנעות מביצוע הבדיקה עלול חלילה וחס לסתום את הגולל על האפשרות של הקטין לזכות בזהות של אב אוהב ומחבק.

     

    סוף דבר

     

    לאחר שבחנתי שוב את טענות הצדדים, ואף שמעתי הצדדים בדיון שהתקיים בנוכחותם ביום 8.12.14 נחה דעתי כי למעשה טובת הקטין במקרה זה מחייבת גילוי האמת, וכי לא זו בלבד שאין בה כדי להטיל כתם ממזרות על הקטין, אלא שיש בה כדי לקדם הרבה אינטרסים החוסים תחת עיקרון "טובת הקטין".

     

    מכאן שיש לערוך את בדיקת הרקמות עבור הקטין ולבטל את מועד דיון ההוכחות שנקבע לצדדים ליום xxx, כאשר הוראה לעניין זה תינתן במקביל להחלטה זו.

     

    המזכירות תשגר עותק החלטה זו לב"כ הצדדים.

     

    ניתנה היום, כ"ד אייר תשפ"ו, 11 מאי 2026, בהעדר הצדדים.