אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תיק הוצל"פ 16-00126-12-9 ט.ו נ' ג.ו

תיק הוצל"פ 16-00126-12-9 ט.ו נ' ג.ו

תאריך פרסום : 22/06/2015 | גרסת הדפסה

לשכת ההוצאה לפועל נתניה
16-00126-12-9
07/06/2015
בפני הרשמת:
גילה גדות

- נגד -
המבקש:
ט.ו. (זוכה 1)
המשיב:
ג.ו. (חייב 1)
פסק דין

 

החלטה

 

לפני בקשת הזוכה להגדיל חוב בתיק אשר הוגשה ביום 16.2.2015 בתהליך מס' 7.

מהות המחלוקת

  1. סך ההגדלה לה עותרת הזוכה - 101,128 ₪ - בגין החזרי משכנתא ביחס למועדים 1.11.2010 - 1.2.2015, וזאת ע"פ סעיף 7א. לפסק הדין המבוצע בתיק (תמ"ש 19455-01-12 מיום 26.2.2012). הסעיף פורש ע"י מותב קודם כמדור (מזונות), עניין שהצדדים לא חלקו עליו.

טיעוני הצדדים

  1. החייב בתגובתו מיום 16.2.2015 התנגד לבקשת ההגדלה מטעמים שונים, בין היתר טען כי בחלק מהתקופה גרו הצדדים יחד, והמשכנתא שולמה במשותף; כן טען כי יש לדחות את הבקשה עקב השיהוי הרב, בפרט שאין המדובר בגביית מזונות שוטפים, ולאור שנתבעו הוצאות חריגות עובר לשנתיים ממועד הגשת הבקשה; כן טען כי טענות בגין משכנתא הועלו במסגרת הדיון בטענת פרעתי מיום 15.5.2014, ואין להעלותן בשנית.
  2. נוכח השיהוי בבקשת הזוכה הוריתי בהחלטתי מיום 14.3.2015 לזוכה להבהיר טעמיו, ולהתייחס לשאלה - האם לא הוכרעו הטענות במסגרת דיון בטענת פרעתי שנערכה לפני מותב קודם מיום 15.5.2014.
  3. בתגובתה מיום 30.4.2015 הזוכה אינה סותרת טענת החייב כי עד לחודש מרץ 2012 נשאו בתשלומי המשכנתא יחדיו עת חיו תחת קורת גג אחת.
  4. הזוכה נימקה השיהוי בבקשתה להליכי פירוק שיתוף ומכירת הדירה. הזוכה טענה כי לא העלתה בדעתה כי החייב יטען לפירוק שיתוף בשעה שלא תרם מאומה לתשלומי המשכנתא משך 5 השנים האחרונות (טענה שאינה עומדת - ולו בחלקה - עם הטענה בדבר תשלום המשכנתא יחד בעת המגורים המשותפים).
  5. ולעניין התנגדות החייב האחרונה, שלשיטתי הינה מרכזית לענייננו, טענה הזוכה כי בדיון שהתקיים ביום 15.5.2015 בטענת "פרעתי" (להלן: "הדיון"), לא עסק בענייני המשכנתא על אי הבנה בין הזוכה לבא-כוחה, וכי לא ידעה כי ב"כ הזוכה לא פועל לגביית המשכנתא בה נשאה הזוכה בתיק.
  6. יוער כי תוצאת דיון הייתה מתן תוקף להסכמות הצדדים בענין טענת ה"פרעתי", ע"י כב' הרשמת (כתוארה דאז), השופטת ל. הר ציון, עניין לו אידרש בהמשך.

דיון

  1. עיינתי בטענות הצדדים, בכתבי הטענות ובהחלטות בתיק.
  2. כבר בראשית החלטתי אומר כי דין בקשת הזוכה לביצוע ההגדלה דינה להדחות מהטעם העיקרי, שהמחלוקת בה עסקינן הוכרעה במסגרת הליך בקשת ה"פרעתי".
  3. לא שוכנעתי כי יש ממש בטענת הזוכה שעניין המשכנתא לא עמד נגד עיני כבוד הרשמת ל' הר ציון, ונגד עיני הצדדים, עת הגיעו הצדדים להסכמות בתיק זה במהלך הדיון בטענת פרעתי מיום 15.5.2014, ולאחריו, במסגרת ההחלטה מיום 1.6.14, מס' בקשה (נומרטור) 145, אשר חתמה המחלוקת בין הצדדים, בהורות כב' הרשמת להעמיד יתרת החוב בתיק ע"ש של 11,500 ₪.
  4. ובלא לקבוע מסמרות בדבר יוער, כי אף אם לא הייתי מגיעה למסקנה זו, לנוכח השיהוי הרב בבקשת הזוכה, ולאור סעיף 11 ב' לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), תשי"ט-1959, והעובדה שהזוכה עותרת להחזר הוצאות מדור עוד משנת 2010, היה מקום לשקול הפניית הזוכה לבחינת בקשתה בית המשפט, ולעתור לרשותו לפעול ביחס להוצאות אלו (ולו בחלקן - אלו שמועדן פג שנתיים אחור מהיום).
  5. ממילא איני נדרשת לדיון בסוגיית נפקודת סעיף 11 ב' לחוק תיקון דיני משפחה, מהטעם שלשיטתי אין בסמכותי "לפרום" ההסכמות/ההחלטות בטענת פרעתי משקיבלו תוקף ע"י מותב קודם, החלטה שהזוכה לא ערערה עליה במועד, בין היתר, נוכח עיקרון סופיות הדיון, נוכח עקרונות יסוד בדיני החוזים, ונוכח נימוקי הסתמכות ותום-הלב, ברובם ככולם אפרט בהמשך.

 

פירוט

  1. תיק זה נפתח ביום 7.8.2012 על סכום של 14,515 ₪.
  2. עיינתי במסמכי פתיחת התיק. הזוכה ביקשה לפתוח התיק על רקע פסק הדין המבוצע בתיק בגין תשלומים שלא שולמו לה, והיא צירפה למסמכי פתיחת התיק טבלה המפרטת פירוט רב באותם תשלומים בגינם נפתח תיק זה. בראש הטבלה, שכללה חיובי מעון, תשלומי הורים לגן ולבית ספר, הוצאות רפואיות, ספרים, רכיבה טיפולית, שיעורי שחייה, תוכנית בת מצווה ועוד ועוד ועוד... התנוססה התביעה לחיוב החייב בתשלומי המשכנתא. קרי, אין חולק כי עם פתיחת התיק פעלה הזוכה לגביית חיובים בגין המשכנתא. משכך, אין ממש בטענתה כי לא עשתה כן, ואין ממש בטענתה כי לא ידעה שב"כ לא עשה כן, שכן ב"כ כלל מפורשות התביעה בגין משכנתא עם פתיחת התיק.
  3. זאת ועוד, כבר ביום 4.12.2012 (נומרטור 102), צינה כבוד הרשמת ל' הר ציון שחיוב המשכנתא אליו מתייחס החייב בטענתו בטענת "פרעתי", אינו בגדר חיוב הוני בחיוב מזונות ויש לפרשו כחיוב מדור. החלטה לה הייתה מודעת הזוכה, הן מתוקף החזקה של ניהולה את התיק, הן מהטעם שהגיבה להחלטה בתגותה לטענת "פרעתי".
  4. בנוסף, ביחס לתחשיב שהגישה הזוכה ביום 15.7.2013 בתגובה לבקשת ה"פרעתי" של החייב, קבעה כב' הרשמת ל' הר ציון בהחלטתה מיום 21.7.2013, כי התחשיב כולל את יתרת החוב בתיק, לרבות מסמכי פתיחת תיק, קרי, לרבות תשלומי משכנתא.
  5. וכן, בבקשת הזוכה מיום 12.3.2014 בה הגישה תחשיבה בו לטענתה החייב חב לה 60,485 ₪, שעליו ניתנה החלטה מים 19.3.2014 (נומרטור 136), כללה הזוכה מפורשות בסעיף 2 לתחשיבה חיוב מדור על סך 1,000 ₪ - קרי, חיובי משכנתא חודשיים.
  6. לא נותר לי אלא להפנות לפרוטוקול הדיון שנערך ביום 15.5.2014 (נומרטור 144) בו הצהירו הצדדים כדלקמן:

            "אנו מסכימים כי התחשיב אשר הוגש על ידי ב"כ הזוכה הוא התחשיב שבהתאם      לו תתעדכן יתרת החוב בתיק העומד על סך 48,800 ₪".

  1. בהחלטת כבוד הרשמת ל' הר ציון ניתן תוקף להסכמות הצדדים, והוסכם, שהתחשיב שהוגש על ידי ב"כ הזוכה הוא התחשיב שלפיו תעודכן יתרת החוב בתיק, למעט אם יוכיח החייב אחרת בתוך 14 יום.
  2. כאמור, לחייב ניתנה זכות תגובה. החייב הגיש תגובתו ביום 25.5.14 (נומרטור 145), במסגרתו טען לתיקון התחשיב.
  3. בתגובתה, תחילה טענה הזוכה כי יש למנות רו"ח לצורך בחינת תחשיב החייב, אולם משכה טענתה מטענה זו ביום 8.7.14 (נומרטור 152).
  4. נוכח הסכמת הצדדים, תגובת החייב ותשובת הזוכה ניתנה החלטה בטענת "פרעתי" ביום 1.6.14 במסגרת נומרטור 145 שחתמה המחלוקת בין הצדדים, כאשר כב' הרשמת ל' הר ציון, הורתה להעמיד יתרת החוב בתיק ע"ש של 11,500 ₪.
  5. מתוקף החלטה זו, ולאור עיקרון סופיות הדיון, ועקרונות הנובעים מדיני החוזים הכללים, בקשת הזוכה נדחית. והדברים נכוחים וברורים, ואפרט במסד המשפטי ע"פ הנצרך, ונפקותם במקרה דנא.

המסד המשפטי והשלכותיו לענייננו

  1. דומה כי התייחסות נרחבת לענייננו ניתן למצוא בתמ"ש 23866-06-11 רס' נגד זג' מיום 21.1.2014 (כבוד הרשמת, דהיום השופטת, מירה דהן) (להלן: "תמ"ש 23866-06-11"), לפיה על בקשה לביטול הסכמה דיונית אשר אושרה וקיבלה תוקף החלטה, יש להכיל את ההלכה לענין בקשה לביטול הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין. וכב' הרשמת (כתוארה דאז) דהן, מנמקת זאת בהחלטה ברורה, סדורה ומנומקת.
  2. לשיטתה, מן המפורסמות כי על מבקש ביטול הסכמות שהושגו במסגרת דיון משפטי לעמוד בנטל ראיה גבוה, ועליו להציג טעמים כבדי משקל להוכיח כי נפל פגם בהסכמה שיצדיק את המסכנה כי דין ההסכם להתבטל.
  3. בענייננו, הזוכה לא עמדה בנטל זה.
  4. כנאמר בתמ"ש 23866-06-11 זה, בפשרה יש קניית סיכון (או קנית דין), ואין להכיל עליה את דיני הטעות והסיכול אף אם הסתבר לאחר מעשה כי הפשרה לא היתה מוצלחת (כדומה בענייננו, משום שהחייב עותר לפירוק שיתוף).
  5. קל וחומר בנסיבות תיק זה, משמדובר בזוכה מיוצגת, שניתנה לה השהות לשקול הסכמתה במהלך הדיון ולאחריו. ואשר בניגוד לטענתה, תיק זה התנהל גם ביחס לחיובי משכנתא. לשיטתי אפוא, אין בידי, ואף אין בסמכותי, ל"פתוח" הסכמות להן ניתן תוקף של החלטה בהחלטת כב' הרשמת ל' הר ציון, משאיני "ערכאת ערעור" על החלטותיה.
  6. משכך, הזוכה אינה יכולה לטעון, ולו למצער בינות כותלי ההוצאה לפועל, כנגד הסכמות אלה של הצדדים בטענת פרעתי. וכידוע, ההחלטה בטענת "פרעתי" בעלת אופי שיפוטי, וככל שהזוכה מבקשת להשיג על כך אין לה אלא לעתור לערכאה המוסמכת.
  7. לטעמי, אם תינתן לבעלי דין האופציה לסגת מהסכמי פשרה, ישמט כל יסוד למוסד זה, שמטרתו ייעול הדיון ומציאת דרך הזהב לפתרון המחלוקת, בפרט משמדובר בסכסוכים על רקע דיני המשפחה, בו יש לשים קץ למצב בו "דם רע" זורם בין הצדדים. וכן מהטעם שיש באפשרות זו משום פגיעה אנושה בעיקרון סופיות הדיון ובעקרון ההסתמכות הלגיטימית של החייב.
  8. לעניין זה ראו גם דברי המלומדת גבריאלה שליו, דיני חוזים – החלק הכללי: לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי (ירושלים, תשס"ה -2005 ), עמוד 410-411 :

            "גישתי משקפת תפיסה הדוגלת בעקרון חופש החוזים. חופש החוזים אינו רק          החופש של הצדדים להתקשר ולעצב חוזים על פי רצונם המשותף. חופש החוזים   טומן בחובו גם את ההגנה על החוזה מפני התערבות שיפוטית. אכן, פרטים רשאים             לעשות חוזים בלתי הגיוניים, בלתי סבירים בלתי כלכליים ואף טיפשים. חופש             החוזים מאפשר להם ליטול סיכונים ולקוות לסיכויים, על חשבונם שלהם".

  1. ומכאן, יש לאמר, הסכם פשרה אשר קיבל תוקף של החלטה מהווה דה-פקטו ודה-יורו ויתור על התדיינות חוזרת בסוגיה המוסכמת.
  2. וכך קבע כבוד השופט זוסמן בע"א 597/69 ישראל רייכמן ואח' נגד פקיד השומה תל-אביב, פד' כד (2) 826 בעמוד 829-830:

            "בדרך כלל, פסק דין בהסכמה אינו שונה מפסק דין אחר. כזה כן זה מקים מעשה     בית דין ... יש אפילו בכוחו של פסק דין בהסכמה עולה על כוחו של פסק דין שלא            ניתן בדרך זו..."

  1. והטעם לכך הוא פשוט : פסק דין בהסכמה הוא יציר כפיהם של הצדדים. הסכם כזה אין בית המשפט רשאי לבטל או לשנות כל עוד אין פגם בו (ראה בג"ץ 389/67). יש לכבד האוטונומיה של הצדדים וחופש החוזים - שני עקרונות יסוד של השיטה הכרוכים בסוגיה דנא.
  2. בענייננו, הנטל הוא על הזוכה כדי להוכיח שאין בהסכמות שהושגו בין הצדדים במסגרת טענת ה"פרעתי" כדי למצות המחלוקות ביניהם ביחס לחוב עבר והנטל עומד על מאזן ההסתברויות קרי, על הזוכה להרים הנטל כדי חמישים ואחת אחוז.
  3. בענייננו הזוכה לא הרימה נטל זה, והשתכנעתי שכנוע רב, הרבה מעבר למאזן ההסתברות המקובל, כי הסכמות הצדדים ביחס לחוב העבר בתיק זה באו גם על רקע סוגיית המשכנתא, הן משום שזו נכללה במסגרת ההוצאות שנתבעו עם פתיחת התיק, הן משום שאלה קיבלו התייחסות רחב בכתבי הטענות של הצדדים בטענת הפרעתי.
  4. שלא בצד הדברים יוער כי אין להתעלם מכך שהזוכה טענה כי לא תבעה ההוצאות משסברה כי החייב לא יתבע פירוק שיתוף, ומדובר למעשה ב"טעות בכדאיות העסקה", טעות, שכפי שהבהרתי, אינה מאפשרת ע"פ דיני החוזים, למשוך ידיים מהסכמות. ולטובתה אניח כי אין להידרש לשאלת תום הלב במסגרת דיון זה, ודי בכל ההנמקות והטעמים שפורטו לעיל.
  5. לסיכום - רק מקום בו פשרה מושתת על טעות יסודית ביחס לנקודה שלא היתה שנויה במחלוקת בין הצדדים, ואשר לגביה לא התפשרו הצדדים, ראוי לדון בה בשנית במסגרת טענת "פרעתי" שהוכרעה (ולעניין זה ר' גם המלומדים דניאל פרידמן, ונילי כהן, חוזים, כרך ב', עמוד 736 ).
  6. מן המקובץ עולה שלא עלה ביד הזוכה להוכיח כי קמה לה עילה לביטול ההסכמה הדיונית מיום 15.5.2014 אשר קיבלה תוקף של החלטה במסגרת הדיון ולאחריה (בנומרטור 145). משכך אף לא קמה לה עילה לביצוע הגדלות בגין תשלומי משכנתא/חוב עבר בגינם, ביחס לתקופה עובר ההחלטה בטענת ה"פרעתי"

משכך אני דוחה את בקשת הזוכה להגדלה בגין חיובי המשכנתא.

לאחר שעיינתי ושקלתי בדעתי, לא מצאתי לנכון להטיל הוצאות על הזוכה מנסיבות התיק.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים/באי כוחם.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ