אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תיק הוצאה לפועל מספר 0308527986

תיק הוצאה לפועל מספר 0308527986

תאריך פרסום : 27/11/2016 | גרסת הדפסה
תיק הוצל"פ
לשכת ההוצאה לפועל ירושלים
0308527986
17/11/2016
בפני רשם ההוצאה לפועל :
אבני אסף

- נגד -
החייבת:
XXXX
הזוכה:
XXXX
החלטה

 

 

מונחת לפניי בקשת החייבת לביטול עיקול מקרקעין זמני שהוטל ביום 30.9.96 על דירתה במסגרת התביעה נשוא החוב בתיק זה. צו העיקול צורף כנספח א' לבקשה מיום 11.8.15 בהליך 1.

טענת החייבת, הנה, בתמצית כי החוב לזוכה נפרע במסגרת הסדר פשרה וכי מן הדין להורות על סגירת התיק ועל ביטול כלל ההליכים אשר ננקטו במסגרתו.

רקע עובדתי

  1. עסקינן בתיק אשר נפתח לביצוע פסק דין כספי ביום 19.2.98.
  2. ביום 17.8.98 הוגשה לתיק בקשה אחרונה מאת החייבת.
  3. התברר לפניי, כי סכום החוב עמד בשנת 1998 על כסך של 12,000 ₪. הצדדים יוצגו באותה עת בתיק ההוצאה לפועל כלהלן: החייבת יוצגה ע"י עו"ד א. וינקלר, והזוכה יוצג ע"י עו"ד נ. חורי.
  4. ביום 11.10.98 נחתם בין הצדדים הסדר פשרה לסילוק החוב בתיק, אשר לפיו תשלם החייבת לזוכה סך מופחת של 10,000 ₪ לשם סילוק מלוא החוב, כלהלן:

6,000 ₪ שולמו במועד החתימה על ההסכם; והיתרה תשולם ב – 4 המחאות דחויות על סך של 1000 ₪ כ"א, כתשלומים חודשיים. עיינו בהסכם הפשרה אשר צורף כנספח א' לבקשה.

  1. בסמוך לאחר יום 20.10.98 לא כובדה המחאה אחת והחייבת שילמה לזוכה סך של 1,000 ₪ במזומן תמורתה. (נלמד ומאושר ממכתבו של עו"ד חורי מיום 25.11.98 נספח ב' לסיכומי החייבת).
  2. אין מחלוקת בין הצדדים כי נכון ליום 25.11.98 פרעה החייבת לזוכה סך כולל של 7,000 ₪ מסכום החוב.
  3. ביום 23.11.98 לא כובדה המחאה שנייה של החייבת. בעקבות זאת, פנה עו"ד חורי, ב"כ הזוכה, אל עו"ד וינקלר, ב"כ החייבת, והודיע לו כי בהתאם לאמור בסעיף 4 להסכם, ההסכם בטל ומבוטל. התשלומים אשר שולמו עד כה בסך כולל של 7,000 ₪ יזקפו ע"ח החוב, והזוכה יפעל בתיק ההוצאה לפועל לגביית מלוא החוב המוגדל (דהיינו: יפעל לגביית יתרת החוב בסך של 5,000 ₪) אגב עדכון הקרן בתיק, והמשך נקיטה בהליכי גבייה. עוד ציין עו"ד חורי במכתבו הנ"ל, כי מרשו לא יסכים לקבל אלא את מלוא החוב המעודכן, כך שגם הצעה לסילוק יתרת ההמחאות במזומן לא תתקבל. עיינו: נספח ב' הנ"ל.
  4. הצדדים חלוקים ביניהם, לגבי ההתרחשות העובדתית לאחר מכן באותה העת: החייבת הוכיחה כי העבירה סך של 10,000 ₪ במזומן בסך הכל, לבא כוחה, לשם העברתם לזוכה ובא כוחה עו"ד וינקלר מאשר זאת. הלה טוען מצדו כי העביר סך של 3,000 ₪ במזומן לעו"ד חורי, קיבל ממנו את 3 ההמחאות הנותרות, וסוכם ביניהם כי התיק ייסגר. כן, העביר ההמחאות לידי החייבת. עו"ד חורי והזוכה מכחישים קבלת סך של 3,000 ₪ וטוענים כי נותר כלפי הזוכה חוב בסך המוגדל – דהיינו: סך של כ – 5,000 ₪ משנת 1998. זהו לוז המחלוקת העובדתית בין הצדדים בתיק זה.
  5. עיון בתיק מעלה, כי הזוכה או ב"כ לא עדכנו את קרן החוב בתיק כפי שהודע במכתב (הקטנת חוב בסך של 7,000 ₪), וכן לא נקטו בשום הליך גבייה ואכיפה לגבי יתרת החוב המוגדל משנת 1998 ועד לבירור אשר נערך לפניי בבקשה זו.
  6. בתיק לא נעשתה כל פעילות במשך 17 שנים .
  7. התיק נסגר ביום 24.8.11 עקב הוראת שעה והוחייה מחדש ביום 11.8.15 לשם בירור עתירת החייבת לביטול העיקול כנ"ל.
  8. בימים 9.6.16 ו – 3.11.16 התקיימו לפניי חקירות מצהירי הצדדים בבקשה, ומשעה שהוגשו סיכומי הצדדים בכתב, בשל התיק למתן החלטה.

דיון והכרעה:

  1. לאחר ששמעתי את הצדדים, התרשמתי מעדותם לפניי ושקלתי את טיעוניהם, נחה דעתי כי מן הדין לקבל את הבקשה, להורות על ביטול העיקול ועל סגירת התיק. להלן אפרט את טעמיי לכך:
  2. האמנתי לחייבת כי שילמה לבא כוחה בזמן אמת סך כולל של 10,000 ₪ לשם פרעון החוב. החייבת הציגה לפניי בדיון פתקית אותנטית וישנה חתומה ע"י עו"ד וינקלר, אותה שמרה להוכחת פרעון החוב. העתק צורף כנספח ג' לסיכומי החייבת. בפתקית מיום 6.12.98 מאשר עו"ד וינקלר בחתימתו כי קיבל מד.ט. 3000 ₪ להעברתם לעו"ד נעים חורי לסגירת תיק ההוצל"פ של XXX. עוד נכתב שם, כי השיקים (4) יוחזרו לד.
  3. עדות החייבת והעדה מטעמה הגב' נצחיה נדיבי, היו מהימנות בעיני. הן העידו, בין היתר, כי לאחר שגילו העיקול הרובץ על הדירה, פנו לזוכה ובקרו בביתו ביום שישי והוא אישר להן כי אין כל חוב כלפיו (עמ' 4 ו – 5 לפרוטוקול מיום 9.6.16).
  4. לעומת זאת, עדות הזוכה לא הותירה עליי רושם אמין. לאורך כל מהלך עדותו הזוכה לא זכר שום פרט בדבר גובה החוב או תקבולים שקיבל ע"ח החוב, אלא רק שחייבים לו כסף. וזאת, בניגוד לאמור בתצהירו התומך בתגובה לבקשה, שם ידע במדוייק כמה כסף לכאורה חייבים לו, וכמה קיבל מעו"ד חורי ב"כ. עדותו בדבר שכחת יתרת גובה החוב הנה תמוהה שכן הוא מיוצג, והדברים נלמדים ממסמכים כתובים, וסביר כי הוסברו לו בעת כתיבת התצהיר ועובר למתן העדות. לכן, זקפתי שכחת הזוכה לחובתו. יתר על כן, העד סתר את האמור בתצהירו, בעוד שבתצהיר ידע היטב כמה נותרו לכאורה חייבים לו, בעדותו, העיד לאחר שנדחק לפינה כי אינו יודע "כמה חייבים לי בדיוק" (סעיפים 5 ו -7 לתצהירו מול עמ' 6 לפרוטוקול מיום 9.6.16 ש' 10 מן הסוף, וגם בעמ' 7). הזוכה העיד כי בעת קבלת התיקים מעו"ד חורי בשנת 2009 הוא אמר לו שתיק ההוצל"פ נסגר (סעיף 2 לתצהירו, וכן עמ' 6 לחקירתו). עו"ד חורי בעדותו, כאשר כאשר נשאל על כך, הופתע לגמרי, ואמר ש"אינו אחראי על מה שג'. אומר" (עמ' 5 לחקירתו).
  5. מעבר לכך, הן עדות עו"ד וינקלר בפניי והן עו"ד חורי היו מהימנות בעיני, ולא ניתן להעדיף עדות אחת על פני רעותה.
  6. מעדות, עו"ד חורי עולה כי תיק הלקוח יחד עם תיקים נוספים נמסרו בחזרה ללקוח ביום 14.3.09. עו"ד חורי אומנם מכחיש בתוקף כי קיבל תשלום כלשהו במזומן מעו"ד וינקלר (סעיפים 7 ו – 8 לתצהירו), אולם, מציין כי בדיקה שביצע בארכיון של צילומים של מסמכים חשובים מתוך התיק, העלתה כי ההמחאות לא נשמרו בתיק ולא צולמו העתקים מהן. כן, הצהיר עו"ד חורי כי שכר טרחתו המגיע לו מאת הזוכה מעולם לא שולם לו והוא מחל לו על כך, עקב מצבו הבריאותי והכלכלי. עו"ד חורי העיד כי לא עדכן את תיק ההוצאה לפועל בתקבולים ע"ס של 7,000 ₪ שקיבל (עמ' 2 לפרוטוקול מיום 3.11.16). עו"ד חורי לא זכר מה עלה בגורל השיקים שנמסרו לו, והניח כי נמסרו ללקוח בשנת 2009 בתיקים שהוחזרו לידיו. עו"ד חורי אישר כי אין כל סיבה שהשיקים יישמרו אצלו, והצהיר בהגינותו כי מקובל בין בני אדם ש"כשאתה נותן לי מזומן, אני מחזיר לך את השיק" (עמ' 5 לחקירתו). עו"ד חורי העיד כי הוא מכיר את עו"ד וינקלר וסביר להניח שהיה באופן חברי מוחל ללקוחתו על ההפרות הזניחות בתיק ומסכים לקבל ממנו יתרת הסך המופחת של החוב המוסכם (עמ' 6 לעדותו).
  7. הנה כי כן, לא רק שעדותו של הזוכה לא הייתה מהימנה בעיני והעדפתי את גרסת החייבת והעדה מטעמה על פניה, אלא שעדות עו"ד חורי, תמכה דווקא וחיזקה את גרסת החייבת וב"כ. שהרי, העובדה שאין לעו"ד חורי כל עדות או ראיה אודות גורל ההמחאות שנמסרו לידיו לשם פירעון החוב, ומנגד, נשמרו מסמכים חשובים אחרים מן התיק בארכיון ועל כן גם השיקים היו אמורים להיות מועתקים ולהימסר ללקוח, והעובדה שהודה כי הפרקטיקה בכללי המסחר המקובלים היא שכאשר מקבלים מזומן משיבים ההמחאות שנתנו במקום למשלם, והעובדה שלא ננקט על ידו כל הליך חוקי לשם ביצוע ההמחאות בהוצאה לפועל (פתיחת תיקי שטרות) במהלך כל השנים, והעובדה שאין כל ראיה או עדות לכך שכאשר נמסרו לזוכה התיקים נכתב היכן שהוא שנותר חוב בתיק זה, והעובדה שעו"ד חורי ציין בניגוד לאמור במכתב האתראה שהוציא בשנת 1998, כי היה מוחל לעו"ד וינקלר על ההפרות הזניחות באופן חברי, והעובדה שעו"ד חורי בסופו של יום לא פעל בתיק בזמן אמת כפי שהתרה בב"כ החייבת במכתבו משנת 1998 ונקט בהליכי גבייה; והעובדה כי הזוכה נותר חייב לעו"ד חורי חוב באלפי שקלים בגין שכ"ט שלא שולם והייתה ביניהם פרקטיקה של זקיפת תקבולים ע"ח שכ"ט שלא שולם – כל אלו מחזקות את גרסת החייבת שהחוב אכן נפרע. הנה כי כן, מסקנתי הנה כי במאזן ההסתברויות גרסת החייבת וב"כ מסתברות יותר מגרסת הזוכה ויש להעדיפן.
  8. ואם לא די בכך, הרי שבתיק זה, חלוף הזמן הרב ממועד אירועי הפרת ההסכם לכאורה בשנת 1998, במשך כ – 17 שנים, בהן לא נקט הזוכה בשום הליך לשם גביית חובו !!! והעובדות שהתיק נסגר עקב הוראת שעה ולא נעשתה כל פעולה פוזיטיבית יזומה מצד הזוכה להחייאתו או להתנגד לכך בטענה כי קיים חוב, והעובדה שהתיק הוחיה רק לבקשת החייבת לשם ביטול העיקול בשנת 2015, והעובדה שההמחאות אשר נותרו לכאורה בחזקת עו"ד חורי מעולם לא הוגשו לביצוע בהוצאה לפועל, והעובדה שמשנת 2009 עת קיבל הזוכה התיק מעו"ד חורי, לא ננקטה כל פעולה על ידו לשם בירור מה עלה בגורל החוב, למרות שהצהיר כי עו"ד חורי אמר לו במפורש שהתיק נסגר, וזאת - ללא כל הסבר שיניח את הדעת שכן הזוכה היה מיוצג ע"י ב"כ הנוכחי – כל אלו מעידים כי הזוכה וויתר על חובו, וכי הנטל להוכיח כי קיים חוב עובר אל כתפיו.
  9. אמנם, עפ"י סעיף 21 לחוק ההתיישנות, בידי זוכה תקופה של 25 שנים לצורך ביצוע פסק דין, אך כאשר זוכה אינו מממש את זכויותיו עפ"י פסק הדין משך תקופת זמן ממושכת ו"יישן על זכותו", מתעוררת השאלה באם נוכח התנהלות הזוכה והשיהוי הרב יש לראות בזוכה כמוותר על חובו.
  10. אכן, נטל הראייה בבקשה בטענת "פרעתי" מוטל על החייב, אך במקרה של שיהוי חל היפוך נטל הראייה ועל הזוכה הנטל לסתור טענותיו של החייב ולהראות כי לא ויתר על חובו תוך מתן הסבר משכנע להשהייה בנקיטת הליכי הוצל"פ משך זמן רב (ר': המ 22/72‏ ‏ עמוס נדב נ' לילי נדב, פ''ד כו(1) 603, ע"א (ת"א) 1282/09 חפץ נ' דנובה [פורסם בנבו] (מיום 21.4.2010)).
  11. כב' השופטת שטופמן בע"א (ת"א) 1191/05‏ ‏ (אגוזי נועם נ' בנק דיסקונט סניף ראשי ת"א [פורסם בנבו] מיום 13.3.2007) נתנה דעתה לשאלת תום ליבו של זוכה בניהול הליכי הוצל"פ ולשיהוי בנקיטת הליכים לגביית החוב. לדבריה:

"עקרון יסוד בשיטתנו המשפטית, מחייב כי צד המחזיק בזכות כלפי רעהו, יפעל למימוש זכותו זו בתום לב, בגדרי עקרון תום הלב, ההולך וכובש מקום כעקרון-על בשיטתנו המשפטית.

חובת תום הלב, איננה מצטמצמת, אך ורק, לשאלת נסיבות פתיחתו של הליך ההוצל"פ או לפרעונו של החוב. חובת תום הלב, חולשת גם על אופן ניהולם של ההליכים בפני ראש ההוצל"פ. עקרון תום הלב בניהול הליכי הוצאה לפועל, מחייב את הזוכה בתיק ההוצאה לפועל, לפעול, באופן סביר, לקבלת סעד המימוש בהליכי ההוצאה לפועל, ואין הוא יכול "לישון על זכותו" זו, עד קץ כל הימים.

אכן, חוק ההתיישנות, התשי"ח – 1958, מורה כי על הליכי הוצאה לפועל לא תחול התיישנות. ברם, אין בכך כדי לפטור את הזוכה מחובתו לחתור לסיומו של הסכסוך בין הצדדים, ולפירעון החוב בתיק ההוצל"פ.

תיק ההוצאה לפועל אינו יכול לשמש "תוכנית חסכון" לזוכה, אשר תמתין לזוכה, פרק זמן ממושך, ללא נקיטת הליכים, תוך צבירת הפרשי הצמדה וריבית.

ויודגש, אין המדובר בהטלת חובה על הזוכה "לרדוף" אחר החייב לשם מימושו של פסק הדין, ואין הוא חייב לנקוט בהליכים ארוכים וסבוכים על מנת לאתר את החייב ונכסיו.

אולם, חלה על הזוכה חובה לנקוט, בדרך סבירה, בפעולות במסגרת תיק ההוצאה לפועל, לשם מימושו של פסק הדין. כך תוגשם תכליתו של עקרון תום הלב בניהול הליכים משפטיים, תוך ייעול הדיון ומניעת שימוש לרעה בו.

סבורה אני כי לאורה של חובת תום הלב בניהול הליכים משפטיים ומעמדו של עקרון זה, ימנע בית המשפט, דרך כלל, מליתן סעד לזוכה, אשר "ישן על זכותו", ולא נקט בהליכים למימוש פסק הדין, במסגרת הליכי ההוצל"פ."

  1. יחד עם זאת, בפסיקה נקבעו שני תנאים עיקריים הנבחנים בעת שמועלית שאלת השיהוי בנקיטת הליכי הוצל"פ:

האחד, האם השיהוי מבטא ויתור על הזכות מצד הזוכה.

והשני, האם הורע מצבו של החייב עקב השיהוי.

תנאי חלופי נוסף שהוזכר פסיקה הינו האם נגרם השיהוי עקב חוסר תום-לבו של הזוכה.

גם בהתקיימם של תנאים אלו, על בית המשפט לשקול, על דרך של איזון, את האינטרסים ההדדיים של בעלי-הדין ואת מאזן הנזקים ביניהם וכן את מהות התביעה והסעד המבוקש במסגרתה.

(ר': דבריה של כב' השופטת ארבל בע"א 2576/03 אהובה וינברג נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים [פורסם בנבו] (ניתן ביום 21.2.2007) וכן ע"א(חיפה) פרידלנדר נ' כאן גולן [פורסם בנבו] (מיום 12.4.2007) אשר אושר ע"י בימ"ש העליון ברע"א 4398/07 [פורסם בנבו] (מיום 27.2.2008), ראו והשוו: ע"ר 11581-07-15 פלונית נ' אלמונית, [פורסם בנבו])".

  1. במקרה דנן, וכפי שפורט לעיל, שוכנעתי כי הזוכה אשר היה מיוצג כל העת וויתר על חובו; למצער, הזוכה לא עמד בנטל להוכיח כי נותר כלפיו חוב והוא לא יכול לעשות כן היום נוכח חלוף הזמן. עדותו לא הייתה אמינה ולא נתמכה בעדות נוספת כלשהי ועדות עו"ד חורי העד מטעמו תמכה דווקא בגרסת החייבת. חמור מכך: השיהוי הקיצוני של הזוכה בגביית חובו הנטען משך למעלה מ – 17 שנים, שינה את מצבה של החייבת לרעה באופן משמעותי, באשר נגרם לה נזק ראייתי, ואין באפשרותה או באפשרות ב"כ להוכיח כיום בראיות קבילות את גרסתם (למשל: ע"י הצגת קבלות, או תדפיסי חשבון בנק, כרטסת הנהלת חשבונות משנת 1998 וכיו"ב). משעה שעדות הזוכה אף לא הייתה מהימנה בעיני, סבורני כי השיהוי במקרה זה, עולה לכדי חוסר תום לב בהמשך ניהול הליכי הוצאה לפועל כפי שנקבע בפסיקה. עם כל ההבנה למצבו הכלכלי בכי הרע הנטען של הזוכה, אין בכך כדי לאפשר לו לנגוש בחייבת בחוב "יש מאין", אשר גבייתו הוסדרה, ככל הנראה והמסתבר, בין באי כוח הצדדים עוד בשנת 1998. ודוק: הזוכה לא נקט בשום פעולת גבייה כלפי החייבת או כלפי ב"כ עו"ד חורי משנת 1988 ועד היום ! אילו היה אמת בדברי הזוכה הוא לא היה שוקט על שמריו ופועל באופן כלשהו לגביית חובו.
  2. לנוכח כל האמור לעיל, הריני מקבל בקשת החייבת וקובע כי פרעה את חובה לזוכה.

מורה על סגירת התיק וביטול כלל ההליכים אשר ננקטו במסגרתו לרבות ביטול העיקול שהוטל על גוש 30169 חלקה 63 תת חלקה 16.

בנסיבות העניין, מורה כי כל צד יישא בהוצאותיו. כן, כל צד יישא בהוצאות העד שהעיד מטעמו. השכר לעו"ד חורי  - ישולם ע"י הזוכה, ואילו השכר לעו"ד וינקלר  - ישולם ע"י החייבת.

המזכירות תסגור התיק.

נתנה היום 17.11.16 בלשכתי.

­______________________

אסף אבני, רשם

רשם ההוצאה לפועל

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ