תא"מ 34933-02-13 איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' עיריית ירושלים. ואח'

השאלה העולה בתיק זה היא האם ניתן לחייב עיריה לשלם פיצוי למי שניזוק כתוצאה מעץ שנפל על רכבו בתוך תחומה של העיריה.

התובעת 2 בעלת רכב מס' רישוי 23-101-72 (להלן: "הרכב"). ביום 1.3.12 או בסמוך לו החנתה התובעת 2 את הרכב בצד הכביש. בהגיעה לרכב ראתה התובעת 2 כי עץ נפל על רכבה וגרם לו נזקים כבדים. התובעת 2 פנתה למבטחת שלה – תובעת 1 – וזו פיצתה את התובעת 2 על נזקיה.

בתביעה זו תובעות התובעות את נזקיהן מהעיריה , התובעת 1 את הסכום ששילמה למבוטחת – נתבעת 2- והנתבעת 2 את ההפסדים שנגרמו לה כתוצאה מהתאונה כולל השתתפות עצמית והפסדי פרמיה. התובעות טוענות כי נפילת העץ נבעה מהתרשלות של הנתבעת בתחזוקה ובטיפול בעץ.

הנתבעת טוענת כי לא התרשלה. מדובר על עץ שנפל בסערה מבלי שהתקבל דיווח קודם לכן על היותו מסוכן. אין קשר סיבתי בין הנזק לבין מעשה או מחדל של העיריה.

העידו בפני התובעת 2 שתיארה את אופן האירוע. היינו, החניית הרכב במקום בו נהגה לחנות בדרך כלל, הגעתה לרכב בעקבות מידע על כך שהעץ נפל עליו, קבלת הפיצוי מהתובעת 1 והנזקים שנגרמו לה. לטענתה מדובר בעץ ששורשיו בלטו מעבר לגדר שמאחוריה הוא גדל.

מטעם הנתבעת העידו מנהל האיזור במח' לשיפור פני העיר במועד הרלבנטי אשר העיד כי הוא נוהג לעשות סיבובים מידי יום באיזור עליו הוא ממונה שמטרתם איתור תקלות כגון אילו (עצים מטים ליפול) וטיפול בהם.

כן העיד מנהל מוזיאון הטבע שבשטחו גדל העץ שנפל. מעדותו עולה שהגן הוא שטח עירוני והמוזיאון מטפל באופן שוטף בגן כולל העצים שבו וכן דואג לגזום עצים מסוכנים, כאשר אילו מזוהים. הגיזום האחרון נערך לפי עדותו כ- 8 שנים לפני מתן עדותו. לדבריו, המוזיאון קיבל אישור לגזום כמה עצים משום שמדובר בעצים ישנים מאוד, מזמן הטורקים.

מהעדויות עולה גם כי במועד האירוע היה מזג אוויר סוער.