תא"מ 33838-09-15 ש. שלמה רכב בע"מ נ' קזטורה ואח'

בפני תביעה שעניינה תשלום נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובעת, בעקבות תאונת דרכים מיום 28.9.14 (להלן: "התאונה"). הצדדים הסמיכו אותי להכריע את הדין בהתאם לסעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד-1984. לאחר ששמעתי את הצדדים, בחנתי את טענותיהם ושקלתי את מכלול השיקולים הצריכים לעניין, לרבות טפסי הודעה של הנהגים ותמונות הנזק של רכב התובעת, נחה דעתי כי דין התביעה להידחות. הכלל הוא שנטל השכנוע מוטל על המוציא מחברו. על כן, התובעת נושאת בנטל השכנוע לגבי כל יסודותיה העובדתיים של עילת התביעה ועליה להוכיח את אופן קרות התאונה וגובה הנזק. השאלה באם הרים בעל דין את נטל השכנוע המוטל עליו נבחנת בתום הדיון כולו ובית המשפט בוחן שאלה זו על סמך כל הראיות שהובאו בפניו ועל בסיס מהימנותן של הראיות, בחינת הגיונן של הגרסאות, העקביות ומשקלן הראייתי. אף אם אצא מנקודת הנחה כי האחריות לגרם התאונה רובצת לפתחה של הנתבעת 1, הנני סבורה, כי התובעת לא הוכיחה כי הנזק הנתבע בתביעה, נגרם בתאונה. רכב התובעת נבדק על ידי שמאי מטעמה רק ביום 24.2.15 ללא הסבר מניח את הדעת לאיחור המשמעותי, כאשר בחוות דעת השמאי ישנה התייחסות לתאונה קודמת באותו מוקד. לא הוצג לעיוני עבר ביטוחי של הרכב , דבר המעורר סימני שאלה, עת עד התובעת העיד, כי התאונה מיום 28.9.14 היא התאונה היחידה שעבר הרכב, שנמצא באותם זמנים, בשימושו הבלעדי. זאת ועוד, עיון בטופס ההודעה מטעם נהג רכב התובעת מעלה כי הנזק שנגרם לרכב התאונה הינו נזק מסוג שפשוף בדופן שמאל אחורית, ללא התייחסות למעיכה בפגוש אחורי שמאלי ברכב התובעת. משלא הוצגו תמונות נזק שצולמו במועד התאונה לא ניתן לקבוע כי הנזק הנגלה בתמונות שצורפו לחוות דעת השמאי אכן נגרם בתאונה הנוכחית ולא בתאונה קודמת שעבר הרכב, באותו מוקד.

לאור האמור לעיל, אני דוחה את התביעה. בנסיבות העניין, כל צד יישא בהוצאותיו ובכלל זה בשכר העד מטעמו. פוטרת את התובעת מתשלום המחצית השנייה של האגרה.

ניתן היום, י"ב אייר תשע"ז, 08 מאי 2017, בהעדר הצדדים.