תא"מ 23036-02-16 אמבולנט בע"מ ואח' נ' הלון ואח'

תובענה כספית ע"ס 60,453 ש"ח, בגין נזק אשר לטענת התובעות נגרם להן כתוצאה מהתנגשות שבין כלי רכב. 

1.  

2. כאמור בתקנה 214 טז (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, בכל הנוגע להליך בסדר דין מהיר, "פסק הדין יהיה מנומק באופן תמציתי, זולת אם סבר בית המשפט כי יש צורך בהנמקה מפורטת משום שיש בפסק הדין חידוש או חשיבות מיוחדת לציבור או מטעמים מיוחדים שיירשמו"; מקום שהמחלוקת בין הצדדים הינה עובדתית בלבד, לא מצאתי שיש בהליך זה משום חידוש או חשיבות מיוחדת לציבור, באופן המצדיק לחרוג מהנמקה תמציתית.

    

3. לפי המתואר בכתב התביעה, ביום 28.10.2015 נפגע כלי רכב מ.ר. 5466873 אשר בבעלות התובעות, בעת שהיה במצב של עצירה מלאה לפני מעבר חציה, הפגיעה הייתה כתוצאה מהתנגשות מאחור של כלי רכב מ.ר. 8153329 שבבעלות הנתבעים 1 ו- 2, והשימוש בו מבוטח על ידי הנתבעת 3. התובעות טענו כי בהיות מכוניתן בעצירה מלאה, אחריות הנתבעים הינה ברורה ורובצת על כתפיהם.

    

4. הנזק אשר נתבע היה: נזק לרכב לפי דו"ח שמאי – 44,576 ש"ח, שכ"ט שמאי – 2,500 ש"ח, ירידת ערך 11,810 ש"ח, עלות השכרת רכב חלופי – 1,400 ש"ח.

    

5. הנתבעים העלו שלל טענות הגנה: בהקשר של האחריות נטען תוך הפרת חובת הזהירות המוטלת והפרת החובה המנויה בתק' 53 לתקנות התעבורה ובחוסר זהירות. בהקשר של הנזק נטען כי הנזקים לא כללו פירוט בדבר התשלומים וההוצאות, במידה הנדרשת, ובהקשר זה, לא הוגשו קבלות המעידות על התשלום בפועל – על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בכלי רכב בבעלות חברת החכרה הנהנית ממחירים מוזלים ומתנאי תשלום מיטיבים.

    

6. במסגרת דיון אשר נתקיים בפני ביום 11.12.2016, הסכימו הצדדים כי אין כל מחלוקת בשאלת האחריות, והמחלוקת שבין הצדדים התמצתה בשאלת הנזק בלבד.