רשות השידור 500500566 נ' עכאוי

פסק - דין

המדובר בתביעה כספית בגין חוב אגרת טלוויזיה.

היום שמעתי את ראיות הצדדים. מטעם התובעת העיד מר מיכאל פרץ אשר משמש כמנהל סניף טבריה והגליל, אגף גביה רשות השידור משנת 1998. כמו כן העיד מר פטום מוחמד אשר ביקר עפ"י עדותו יחד עם נציגה של רשות השידור בביתו של הנתבע בתפקידו כסורק. הנתבע העיד ולא הובאו עדים מטעמו.

בתום הדיון, סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל פה ודחיתי למתן פסק דין אשר יישלח לצדדים בדואר.

עיקר הגנתו של הנתבע הינה, שמעולם לא החזיק במכשיר טלוויזיה כלשהו, וכך הוא הדבר עד היום.

מהראיות שהובאו בפניי, שוכנעתי כי התובעת עמדה בנטל הדרוש במשפט אזרחי ואילו מנגד, הנתבע לא הוכיח את טענתו כי מעולם לא החזיק במכשיר טלוויזיה.

אחד הנימוקים שהביאו אותי למסקנה לעיל הינו, הנימוק שהן בשנת 2004 והן בשנת 2005 שילם הנתבע אגרות טלוויזיה בהתאם להודעות חוב שנשלחו אליו. הוכח כי בשנת 2004 שילם הנתבע סך של 2,278 ₪ עבור אגרת טלוויזיה ואילו בשנת 2005 שילם הנתבע סך של 409 ₪ עבור שנת 2005. כשהנתבע נשאל לעניין זה הוא ענה כי אינו זוכר ששילם פעם סכום כלשהו, ויכול להיות כי אחרים עשו שימוש בכרטיס האשראי שלו.

נימוק נוסף הינו, שעדות עד התביעה מס' 2, אשר ביקר בביתו של הנתבע לא נסתרה ולפיה, הסכים הנתבע לקבל אותו אל משרדו בלבד, אך לא הסכים שיעלו לביתו הצמוד למשרד.

לאור כל הנסיבות, אני מחליט לקבל את התביעה ומורה על דחיית כתב ההגנה.

התובעת רשאית להמשיך בהליכי הוצל"פ לגביית החוב במלואו.

נחה דעתי שלא לעשות צו להוצאות בהליך האזרחי מעבר להוצאות שנפסקו בתיק ביום 18.2.13.

המזכירות תמציא עותק מפסק הדין לצדדים בדואר רשום + אישור מסירה.

ניתן היום, י"ח סיון תשע"ג, 27 מאי 2013, בהעדר הצדדים.