רע"צ 30135-07-14 מנאסרה נ' סלקום ישראל בע"מ

בפניי בקשת רשות ערעור שהוגשה ביום 15.7.14 על החלטות כבוד רשם ההוצאה לפועל (מר אורי אוחיון, להלן – כב' הרשם), מיום 12.1.14.

בהחלטה מיום 12.1.14 נעתר כב' הרשם לבקשת החייבת להכריזה כחייבת מוגבלת באמצעים תוך שהוא משית עליה תשלום ראשוני של 3,000 ₪ ותשלום שוטף של 2,000 ₪ (אלפיים ₪) וזאת במסגרת החלטה מנומקת ומפורטת שסקרה את בקשת החייבת ואת הנתונים הכספיים שהוצגו על ידה.

עוד עולה מהבקשה כי ביום 18.5.14 דחה כב' הרשם בקשה לעיון מחדש שהגישה המבקשת הגם שההחלטה עצמה לא צורפה ועל כן ההחלטה היחידה העומדת בפניי הינה ההחלטה מיום 12.1.14.

החייבת מבקשת רשות לערער על ההחלטה מיום 12.1.14 מבלי לעתור להארכת מועד לצורך כך.

החייבת טוענת בבקשתה כי הסכומים שנקבעו בהחלטת כב' הרשם אינם סבירים בשים לב למצבה האישי והכלכלי שהוצגו במסמכים שצורפו על ידה, וכי ההחלטה ניתנה מבלי להתייחס לגופו של מקרה. עוד נטען כי ההחלטה פוגעת בזכויות יסוד ואינה סבירה וכי כב' הרשם לא שקל את מכלול השיקולים המתבקשים והנדרשים בנסיבות העניין.

לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובהחלטת כב' הרשם - הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה למתן רשות ערעור להידחות וזאת אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה.

להלן הנימוקים.

תקנה 119 (ה) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם – 1979 קובעת כי בקשת רשות ערעור תוגש תוך 20 ימים מיום הינתנה או המצאתה לידי בעל הדין המבקש לערער עליה.

מעיון בבקשה שבפני עולה כי למעשה החייבת מבקשת לערער על ההחלטה מיום 12.1.14. ברי כי המועד להשיג על החלטה זו חלף מזמן ולא הוגשה בקשה להארכתו ודי בכך על מנת להביא לדחיית הבקשה שבפניי.

למעלה מן הנדרש כי גם הגשת הבקשה לעיון מחדש אין בה כדי לסייע לעניינה של המבקשת בשים לב לכך שלשיטתה ניתנה בה החלטה כבר ביום 18.5.14 כך שגם המועד להשיג עליה חלף עבר.

בית המשפט העליון קבע ככלל:

"אם לא עמד החייב במועד הקבוע בתקנות להגשת בקשת רשות ערעור, אין לאפשר לו לעקוף את הסדרי הדין ולהביא להארכת המועד להגשת בקשת רשות הערעור באופן מלאכותי ובאמצעות הגשת בקשה נוספת באותו העניין לרשם ".

(ר' רע"א 3435/08 זמיר מועלם נ' ישראפלורס בע"מ, פורסם בדינים עליון צ 628).