רע"ב
בית המשפט העליון
|
1397-17
12/03/2017
|
בפני השופט:
ח' מלצר
|
- נגד - |
המבקש:
עדיה מהדי עו"ד נידאל סיאגה
|
המשיבה:
מדינת ישראל עו"ד אסנת הראל וינשטיין
|
החלטה |
- לפני בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כב' השופטים: נ' זלוצ'ובר, י' עדן ו-ג' שלו)ב-עת"א 30300-12-16, בגדרו נתקבלה, בדעת רוב, עתירתה של המשיבה כנגד החלטת ועדת השחרורים (להלן: הוועדה), כך ששחרורו על-תנאי ממאסר – בוטל.
אביא להלן, בתמצית, את הנתונים הנדרשים להכרעה בבקשה.
רקע
- המבקש מרצה החל מתאריך 17.02.2016 עונש מאסר שלישי, בן 15 חודשים, בגין הרשעתו בעבירות של גניבת רכב, חבלה במזיד ברכב, והתפרצות לרכב.
- מועד ריצוי שני שלישים מתקופת מאסרו של המבקש חלף בתאריך 15.12.2016. מועד שחרורו המלא של המבקש ממאסר צפוי לקרות בתאריך 16.05.2017, ובניכוי שחרור מינהלי שחרורו צפוי להתקיים בתאריך 18.04.2017.
- בתאריך 08.12.2016, הוועדה הורתה על שחרורו של המבקש על-תנאי ממאסר. במסגרת החלטתה, הוועדה קבעה, בין היתר, כי המבקש מביע רצון כן להשתלב בטיפול בתחום ההתמכרויות. הוועדה עמדה עוד על כך כי המבקש מתאים לתוכנית שיקום בקהילה בפיקוח הרשות לשיקום האסיר (להלן: תכנית רש"א), וכי המבקש השתתף בעקביות בלימודים באגף חינוך. בסיכום הדברים, הוועדה קבעה כדלקמן:
"... עקב גילו הצעיר של האסיר, הבעת החרטה שהביע, נכונותו להשתלב בהליכי שיקום בהם הוא עתיד להשתלב בפעם ראשונה בחייו, ותוכנית רש"א המתאימה שהוצעה, יש מקום להורות על שחרורו המוקדם של האסיר" (ראו: עמ' 3 להחלטה).
- בתאריך 14.12.2016 המשיבה הגישה עתירה כנגד החלטת הוועדה. בגדר העתירה, בא-כוח המשיבה טען, בין היתר, כי הוועדה לא נתנה משקל ראוי לחומרת העבירות בהן המבקש הורשע, מושא מאסרו הנוכחי, והמסוכנות הנלמדת מהן לשיטתו וכן לעברו הפלילי המכביד של המבקש.
פסק דינו של בית המשפט המחוזי הנכבד
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת