תביעה רכושית לאחר ויתור זכות תביעה בביה"ד השרעי

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בחדרה (כב' השופט ט' פפרני) מיום 8.2.17 בתמ"ש 18074-04-16, אשר דחה את בקשת המבקש לסילוקה על הסף של התביעה הרכושית שהגישה המשיבה כנגדו.

במסגרת הבקשה נטען כי יש להורות על סילוק התביעה מחמת מעשה בית-דין, ולאחר שבגדרי הסכם גירושין שנערך בין הצדדים, ואשר קיבל תוקף של פסק דין בבית הדין השרעי, ויתרה המשיבה על כל זכות תביעה כנגד המבקש שקמה לה על פי הדין השרעי והאזרחי, בעקבות נישואיהם זה לזו שנמשכו כ-22 שנים.

1. תמצית העובדות הרלבנטיות

• הצדדים מוסלמים בדתם, היו נשואים זל"ז משך 12 שנים, מיום 19.11.92 ועד לגירושיהם ביום 20.11.14.

• מנישואי הצדדים נולדו להם 3 ילדים, שניים מהם כיום בגירים .

• ביום 20.11.14, ערכו הצדדים הסכם גירושין , אותו הניחו לפני בית הדין השרעי, ובמסגרתו ביקשו להתגרש בהסכמה ולהסדיר את העניינים הנובעים מהנישואין ומהגירושין, בין היתר באופן שהמשיבה ויתרה על כל זכויותיה על פי הדין השרעי והדין האזרחי (להלן: "הסכם הגירושין").

• הסכם הגירושין אושר בבית הדין השרעי, ביום 20.11.14, כאשר במהלכו של הדיון חזרה המשיבה והצהירה, כי היא מוותרת על כל זכות לפי הדין השרעי והאזרחי המגיעה לה מהמבקש, ולא תהא לה כל טענה ו/או תביעה כנגד המבקש בבית הדין השרעי או כל בית משפט ייחודי אחר, שרעי או אזרחי.

• ביום 11.4.16, הגישה המשיבה לבית משפט קמא תביעה למתן פסק-דין הצהרתי על בעלותה במחצית הזכויות במספר רב של נכסי דלא-ניידי ונכסי דניידי.

• בכתב ההגנה טען המבקש, כי יש לדחות את התביעה על הסף מאחר  ופסק-הדין המאשר את הסכם הגירושין שניתן על ידי בית הדין השרעי, מהווה מעשה בית דין, ומונע מהמשיבה להגיש תביעה העומדת בסתירה לאמור בהסכם הגירושין, ובהצהרות שבאו מצידה בעקבותיו.

2. החלטת בית משפט קמא