אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קבוצת קדם חיזוק וחידוש מבנים בע"מ נ' נוי ואח'

קבוצת קדם חיזוק וחידוש מבנים בע"מ נ' נוי ואח'

תאריך פרסום : 08/07/2018 | גרסת הדפסה
ה"פ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
19148-10-16
19/06/2018
בפני השופט:
אביים ברקאי

- נגד -
המבקשת:
קבוצת קדם חיזוק וחידוש מבנים בע"מ
עו"ד אילן מריאנו
המשיבים:
1. דבורה נוי
2. נחמיה יששכר נוי
3. רון שחר
4. יהורם הוכמן
5. אורנה דוידי . ב"כ

עו"ד רון שחר [בשם משיבים 1-3]
עו"ד אורנה דוידאי [בשם משיבים 4-5]
פסק דין

 

חלק ראשון – פסק הדין ותמציתו; על התביעה; על הליכים נוספים; ועל העתירה לכך שבית משפט השלום "יכריע עובדתית" בטענות שהועלו בהליכים בבית המשפט המחוזי

 

  1. פתח דבר

 

  • על פסק הדין
    • עניינו של פסק הדין הוא מחיקת בקשה למתן פסק דין הצהרתי אשר הוגשה במסגרת מאבק משפטי בין המבקשת למשיבים. המאבק המשפטי בין הצדדים התפרש גם להליכים אחרים – רובם קודמים להליך שלפני. בבקשה שלפני עותרת המבקשת לכך שאכריע "עובדתית" בטענות שהוצגו בהליכים אחרים ואקבע "עובדתית" כי מדובר בטענות שאינן אמת. לאחר "ההכרעה העובדתית" בה ייקבע שהמשיבים לא טענו אמת בהליכים האחרים עותרת המבקשת שייקבע כי בכך הפרו המשיבים הסכם שעניינו הלוואה ומתן אופציה לרכישת מקרקעין. כך.

 

  • בנוסף עותרת המבקשת שייקבע, במסגרת המרצת פתיחה, כי היא רשאית לקזז את נזקיה מכל התחייבויותיה למשיבים. טענה זו הועלתה ללא כל ביסוס עובדתי לנזק, ללא כל כימות הנזק וממילא ללא קציבת סכום הנזק ותשלום אגרה בגין כך.

 

  • להשלמת התמונה והדגשת כפילות ההליכים ייאמר כי המרצת הפתיחה שעניינה הפרת הסכם הוגשה חודש לאחר שהמשיבים 4-5 הגישו תביעה כנגד המבקשת. גם עניינה של התביעה שהוגשה חודש מוקדם יותר הוא הפרת הסכם. ובמילים פשוטות – חודש אחד לאחר שנתבעה המבקשת בגין הפרת הסכם היא מיהרה והגישה תביעה נפרדת שעניינה הפרת אותו הסכם.

 

  • תמצית פסק הדין
  • על מנת להציב המסד לפסק הדין יפורטו טענות המבקשת; עוד תהא התייחסות לריבוי ההליכים בין הצדדים; בנוסף יודגש כי המבקשת עותרת ל"הכרעה עובדתית" ביחס לכתבי טענות שהוגשו בהליכים בבית המשפט המחוזי. כל אלה וכן דרישת הסעד הכללי והגורף בדבר 'קיזוז נזקים' יביאו להכרעה שבחלקו השני של פסק הדין.

האמור לעיל יובא בסעיפים 2 ו –3 להלן.

 

  • יש למחוק התובענה כנגד המשיבים 1-3 לאור הסכם הפשרה עמם ולאור דברי המבקשת עצמה. על כך יורחב בסעיף 4 לפסק הדין.

  

  • יש למחוק התובענה גם בשל כך שאינה מתאימה לבירור בהליך של המרצת פתיחה וגם בשל כך שהיא תביעה למתן סעד כספי לא ידוע במסווה של סעד הצהרתי – לענין זה יובא הדיון בסעיף 5 לפסק הדין.

 

  • יש למחוק התובענה כנגד המשיבים 4-5 וכן כנגד המשיבים 1-3 בשל הקירבה המשפטית ביניהם ובשל כללי "השתק פלוגתא לא הדדי הגנתי" – הכל כמפורט בסעיף 6 לפסק הדין.

 

 

  • הערה לפני סיום בדבר הקביעה לפיה יש למחוק התובענה ולא לעכבה וכן סוף דבר יובאו בסעיפים 7 ו-8 לפסק הדין.

 

 

  1. על התביעה בקליפת אגוז

 

  • הצדדים להליך ו"הסכם ההלוואה ואופציה" שנקשר ביניהם
  • המבקשת היא חברה הפעילה, לדבריה, בביצוע פרויקטים על פי תמ"א 38.

 

  • המשיבים הם מי שהתקשרו עם המבקשת בהסכם אשר הוגדר כ"הסכם הלוואה ואופציה". בפועל בהתאם להסכם מסרו המשיבים לידי המבקשת סכומי כסף שונים וזכו באופציה לרכישת דירה בנכס ספציפי בעיר חולון. "הסכם ההלוואה", כמו גם תנאי השבת ההלוואה ותנאי האופציה שבו – כולם התייחסו לבניין מגורים ספציפי בעיר חולון ולהיתר בניה ביחס אליו. על פניו "הסכם ההלוואה" נועד להסדיר תנאים לרכישת נכס מקרקעין – אך הדבר אינו חלק מההכרעה בפסק דין זה.

 

  • הליכים נוספים בהם היו מעורבים כל הצדדים להליך או חלקם
    • כבר מנוסח המרצת הפתיחה ניתן ללמוד על סדרת הליכים בין המבקשת למשיבים. עם זאת המבקשת מסיבותיה השמיטה בתיאור העובדות שבהמרצת הפתיחה את התביעה שהוגשה כנגדה בחודש ספטמבר 2016, כחודש טרם פתיחת ההליך שלפני. כך או כך ניתן למנות ההליכים הבאים:

 

  • ה"פ (מחוזי ת"א) 3464-08-16, קבוצת קדם חיזוק וחידוש מבנים בע"מ נגד יהודית שרוני ואח' – אשר הוגשה כנגד סדרה ארוכה של משיבים בהם המשיבים בהליך שלפני. קצפה של המבקשת יצא על תגובת המשיבים בה"פ זו אשר טענו לתרמית מצד המבקשת. אשר על כאן המבקשת עותרת לראות בתגובה זו כ"הפרת הסכם";

 

  • פר"ק (מחוזי ת"א) 38140-09-16 – ובו בקשה למתן צו להקפאת הליכים שהוגשה, בין היתר, על ידי המשיבים כנגד המבקשת כאן. גם בהליך זה העלו המשיבות טענות כנגד המבקשת ובכך לטעמה הפרו הסכם ההלוואה;

 

  • ת"א (שלום ת"א) 5035-09-16, דוידאי ואח' נגד קבוצת קדם חיזוק וחידוש מבנים בע"מ – תביעה אותה הגישו המשיבים 4-5 כנגד המבקשת ועליה, כאמור, לא דווח במסגרת התובענה שלפני;

 

  • ת"א (מחוזי ת"א) 55572-02-17, שרוני ואח' נגד קבוצת קדם חיזוק וחידוש מבנים בע"מ – במסגרת הליך זה הגיעו המבקשת והמשיבים 1-3 להסכם פשרה. למרות הסכם הפשרה מתנהל ההליך שלפני – על הסברי המבקשת לכך יורחב בסעיף 4 לפסק דין זה.

 

  • יש להדגיש כי אפילו המבקשת טרחה לקשור בין המרצת הפתיחה לבין ההליכים האחרים. כך במסגרת המרצת הפתיחה ציינה בהדגשה כי היא מבקשת לייבא את כל טענות הצדדים בהליכים אחרים שהוזכרו בבקשה ולראות בהם כטענות המרצת הפתיחה עצמה. וכך נטען בסעיף 16 להמרצת הפתיחה:

"כיוון שכל טענות הצדדים אחד כלפי משנהו הועלו בכתבי הבי-דין המצורפים לבקשה זו לא האריכה המבקשת והעמיסה במסגרת בקשה זו פעם נוספת את הטענות המפורטות כבר בכתבי הבי-דין והמבקשת פונה לבית המשפט הנכבד לראות את כתבי הבי-דין המצורפים כנספחים כחלק מהבקשה למתן פס"ד הצהרתי ואת הטענות שבהם כחלק מהטענות בבקשה עצמה"

  כלומר – כדי לא 'להאריך ולהעמיס', כלשון המבקשת – יש לראות בכל כתבי הטענות בהליכים השונים שהוזכרו בהמרצת הפתיחה ככתב הטענות של המרצת הפתיחה. מכאן קצרה הדרך לבקשה לפיה בית המשפט ידון במסגרת המרצת הפתיחה בהליכים שכבר נוהלו. כך אכן נרשם בהמרצת הפתיחה, כפי שיורחב בפסקה הבאה.

 

  • המבקשת עותרת לכך שבית משפט השלום יכריע "עובדתית" בטענות המשיבים כפי שהועלו בהליכים אחרים בבית המשפט המחוזי
    • המבקשת הפנתה בהמרצת הפתיחה לשני הליכים שנערכו בבית המשפט המחוזי - ה"פ (מחוזי ת"א) 3464-08-16 וכן פר"ק (מחוזי ת"א) 38140-09-16. ההליכים נזכרים בסעיף 1.2.2.1 לעיל. המבקשת טוענת כי במסגרת הליכים אלה הועלו טענות שאינן אמת, עוד נטען ביחס לחלק מכתבי הטענות כי אלה הוגשו ללא אישור בית משפט וכן נטען כי הטענות שהועלו בהליכים בפני בית המשפט המחוזי סותרות מסמכים בכתב.

 

  • המבקשת מבהירה באופן חד משמעי כי בכוונתה לברר עובדתית את טענות המשיבים כפי שעלו בבית המשפט המחוזי בהליכים שונים וכלשונה (סעיף 12 להמרצת הפתיחה, ההדגשות לא במקור):

"... נדרשת הכרעה עובדתית בטענות שהועלו ע"י המשיבים, המדובר בטענות העומדות בסתירה למסמכים בכתב של של חלק מהמשיבים מזמן אמת ועומדות בסתירה להוראות ההסכם בין הצדדים" 

 

כלומר – לטעמה של התובעת על בית משפט השלום במסגרת הדיון בהמרצת הפתיחה לדון ולהכריע בגרסה העובדתית שהועלתה בהליכים שונים בבית המשפט המחוזי.

                  

  • טענות המבקשת הועלו בהמרצת הפתיחה באופן כוללני, גורף ומקוצר עד כדי חוסר פירוט וביסוס כאשר המבקשת מפנה לכתבי הטענות בבית המשפט המחוזי. כתב התביעה נוקט בלשון של 'כותרות' וטענות שאינן מפורטות ועל כך עמדה המבקשת עצמה כפי שיורחב בפסקה הבאה.

 

  • כאשר הגישה המבקשת עמדתה ביחס להמשך ההליך וכאשר אפשרות סילוקו על הסף עמדה על הפרק הוגשה תגובה המהווה מעין כתב תביעה מחודש ובו פירוט כל טענות המבקשת.

 

לענין זה ראוי להפנות לדברי המבקשת עצמה אשר בהודעה שהגישה לבית המשפט ציינה (סעיף 40 להודעה) כי היא עושה זאת "על מנת שלא להותיר את הנטען ברמת הכותרת ומכיוון שמדובר במספר טענות ממוקדות שהועלו על ידי המשיבים תפרט אותן המבקשת אחת לאחת".

 

ואכן המבקשת פירטה לאורך 11 עמודים ו – 85 סעיפים מתוך תגובתה פירוט ארכני של כל טענות המשיבים בהליכים בבית המשפט המחוזי. עוד הוסיפה ופירטה המבקשת בהודעתה נימוקים מורחבים מדוע קיים פגם בהטענות המשיבים כפי שעלו בבית המשפט המחוזי. 

 

  • לאחר הכרעה עובדתית בהליכי בית המשפט המחוזי – יש לקבוע כי מדובר בהפרת הסכם ובזכות לקיזוז נזקים לא מפורטים בהיקף לא ידוע
    • המבקשת לא מסתפקת בכך שבית משפט השלום יכריע עובדתית בהליכים שהובאו לבית המשפט המחוזי. לטעמה של המבקשת פעולות המשיבים בבית המשפט המחוזי וטענותיהם בכתבי הטענות השונים הם בגדר "הפרת הסכם".

 

  • יודגש כי המבקשת טוענת בהמרצת הפתיחה ל"הפרת הסכם" ולא לעוולה נזיקית של המשיבים כלפיה. כלומר המבקשת סבורה כי טענות בעל דין במסגרת סכסוך משפטי שעניינו הסכם בין הצדדים הן כשלעצמן "הפרת הסכם". עמדה כזו מלכתחילה אינה נקיה מספקות אך בפועל לא נדרשת הכרעה בה.

 

  • המבקשת לא מסתפקת באמור לעיל אלא מוסיפה ועותרת לסעד כללי, לא מבוסס, לא מכומת, שאינו קצוב ואין בו דבר. המבקשת עותרת לכך שייקבע באופן מקדמי וכוללני שהיא זכאית לקזז מחובה למשיבים נזקים לא ידועים בהיקף לא ידוע.

 

  • דרישות אלה כשלעצמן תומכות בכך שיש למחוק התובענה ועל כך עוד יפורט בחלקו השני של פסק דין זה.

 

  1. על דיונים קודמים בהליך

תיק זה הועבר לטיפולי ממותב קודם ובדיון הראשון בפני ניתנו, בין היתר, ההחלטות שהביאו לפסק דין זה. לצורך הענין אין מקום להפנות למלוא ההחלטות ודי בכך אם ייאמר שכבר במועד הדיון הועלתה שאלת ריבוי ההליכים ושאלת המשך הדיון בהליך. על מנת לאפשר לבעלי הדין להתייחס כראוי לטענות לא התקבלה החלטה על אתר וניתנה לצדדים אפשרות להביע עמדתם בכתב כאשר בין היתר נקבע כך:

 

"על הצדדים להתייחס לשאלה האם יש מקום, האם ראוי, והאם בכלל ניתן לדון בהליך שלפני או שמא מדובר בכפילות בינו לבין הליכים אחרים;

 

עוד על הצדדים להתייחס לשאלה האם יש מקום לדון בסעד כללי המתייחס מקדמית לכל הליך בין שהוגש ובין שלא הוגש ולדון בו במסגרת דיון בהמרצת פתיחה בפני או שמא יש מקום לדון לגופו של עניין בכל הליך;

 

עוד על הצדדים להתייחס לשאלה האם בקשה לפיה  "המבקשת רשאית לקזז את הנזקים שנגרמו לה מפעולותיהם של המשיבים" היא בקשה אשר ניתן לדון בה באופן כללי בהמרצת פתיחה או שמא מדובר בהליך הדורש תביעה כספית".

 

בעקבות קביעה זו הוגשו עמדות הצדדים ומכאן פסק הדין.

 

 

 

חלק שני – דיון והכרעה לפיה יש למחוק התובענה

 

  1. יש למחוק התובענה כנגד המשיבים 3 – 1 בשל הסכם פשרה ולאור דברי המבקשת עצמה
    • המבקשת והמשיבים הגיעו להסכם פשרה במסגרת ת"א (מחוזי ת"א) 55572-02-17. לענין זה מבהירה המבקשת עצמה בהודעה שהגישה לבית המשפט כי אכן התפשרה עם המשיבים 3 – 1 וכלשונה (סעיף 2 להודעה):

"ככל שהדבר נוגע למשיבים 3 – 1 הרי שבמסגרת ההליך השלישי שהתקיים בין הצדדים הגיעו הצדדים להסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין אצל כב' השופט גייפמן בבית המשפט המחוזי"

 

בהינתן העובדה שהמשיבים 3 – 1 הגיעו להסכם פשרה אשר המבקשת אינה מתכחשת לו, הרי לא ברור מדוע ממשיכה התובענה להתנהל. ניתן להביא את דבריו של המשיב 3 אשר נזעק בדיון מיום 7/1/18 ומיד כששמע שהמבקשת אינה מכחישה קיומה של הפשרה קם ושאל: 

"עו"ד שחר:

מה אני עושה פה אם עו"ד מוריאנו אומר שיש הסדר?"

 

את התשובה מדוע ממשיכים הליכים לאחר שהמבקשת התחייבה בהסכם פשרה נתנה המבקשת בהודעתה ועל כך בפסקה הבאה.

 

  • המבקשת התחייבה בהסכם פשרה אל מול המשיבים 3 – 1. עם זאת עולה מהודעת המבקשת כי לצד הסכם הפשרה ולמרות שהתחייבה בו הרי היא לא תוותר על ההחיך שלפני אלא אם "הצדדים להסדר הפשרה יגיעו להבנה". וכלשון ההודעה (סעיף 4 – ההדגשות לא במקור):

 

"ככל שהצדדים להסדר הפשרה יגיעו בינהם להבנה ביחס לאופן יישום הסדר הפשרה הרי כפי שהוצהר על ידי בא כוח המבקשת תוגש בקשה בהסכמה למחיקת משיבים 3 – 1 מההליך הנוכחי" 

 

"ככל שהצדדים... יגיעו להבנה" ביחס להסכם פשרה בו התחייבה כבר המבקשת - תימחק התובענה כנגד המשיבים 3 - 1. מכאן למדים שככל שהמשיבים 3 -1 לא יסכימו לדרישות המבקשת שהתחייבה כבר בהסכם פשרה, אזי ההליך שלפני ימשיך. כך לטעמה של המבקשת.

 

ובמילים אחרות התובענה שבפני ממשיכה ככלי שמטרתו לאיים או לכל הפחות להביא את המשיבים 3 – 1 להסכים לכך שיישום הסכם פשרה שהמבקשת התחייבה בו יהיה בהתאם לרוחה ורצונה של המבקשת.

 

  • משהושגה פשרה אין להמשיך בהליך - משהגיעה המבקשת להסכם פשרה עם המשיבים 3 – 1, הסכם בו היא מודה – הרי ממילא יש למחוק התביעה כנגד משיבים אלה.

 

  • זאת ועוד – המבקשת מנהלת הליך בחוסר תום לב - אין מקום לאפשר למבקשת לנהל הליך משפטי שמטרתו לכפות יישום הסכם פשרה בו כבר התחייבה בהליך אחר – כך שייושם בהתאם לרצונה ולרוחה. התנהלות כזו חורגת אף מחובת תום לב. הלכה פסוקה היא כי חובת תום הלב אינה עוצרת בפתחו של בית המשפט וניהול הליכים משפטיים כפוף לחובה זו.

 

בית המשפט  מייחס חשיבות כה רבה לניהול ההליכים בתום לב, עד אשר אפילו תביעה שהתיישנה "הוכשרה" לשמיעה בשל חובת תום הלב תוך שבית המשפט העליון קובע כי "על בעל דין מוטלת חובה "להפעיל את כוחותיו המשפטיים- דיוניים 'בדרך מקובלת ובתום לב' ור' ע"א 3496/15 ,‏ הורמוז בבלפור נ' גבעת מרום בע"מ (מיום 17/1/17). להשלמה ניתן להפנות גם אל ע"א 6992/15 ‏ , העמותה האזורית לקידום הילד והנוער (ע.ר.) (בפירוק) נ' מועצה מקומית כפר מנדא (מיום 27/9/17) וכן ר' יששכר רוזן צבי, ההליך האזרחי, 273 – 233(2015).

 

מדברי המבקשת עולה כי המשיבים 3 – 1 נמצאים בהליך זה כבני ערובה עד אשר יסכימו ליישום הסכם פשרה בו התחייבה בדרך אותו היא דורשת. התנהלות כזו היא התנהלות בחוסר תום לב שגם בשלה יש למחוק התביעה כנגד המשיבים 3 – 1.

 

 

  1. יש למחוק התובענה כנגד המשיבים 5 – 4; הסיבות רלוונטיות גם למשיבות 3 – 1
    • כללי

יש למחוק התובענה כנגד המשיבים 5 – 1. לענין זה יפורטו להלן ארבעה נימוקים בשלם יש למחוק התובענה. בסעיף 6 להלן אף יובהר כי הטענות בשלן יש למחוק התובענה כנגד המשיבים 5 – 4 רלוונטיות אף למשיבים 3 – 1 למרות שהאחרונים אינם מנהלים כעת הליך משפטי נוסף כנגד המבקשת.

 

  • ארבעה נימוקים נוספים המביאים למחיקת התובענה:

 

  • ראשית – יש למחוק התובענה בשל כפילות אל מול ההליך שהחל חודש אחד בלבד טרם הגשתה

 

  • המבקשת הסתירה בהמרצת הפתיחה, ולא בכדי, את העובדה שחודש אחד בלבד טרם הגשתה – הוגשה כנגדה תביעה בבית משפט השלום בתל אביב על ידי המשיבים 5 – 4 וזאת במסגרת ת"א 5035-09-16.

 

  • בירור שתי התובענות יביא לכפילות בשלושה מישורים שדי בכל אחד מהם כדי להביא למחיקת התביעה. שלושת מישורי הכפילות הם כדלקמן: המישור האחד – כפילות בבירור המחלוקות ביחס להפרת ההסכם; המישור השני – כפילות ביחס לבירור טענת הקיזוז; המישור השלישי – כפילות ביחס לטענות שהועלו גם בבית המשפט המחוזי.

 

  • התביעה שהוגשה על ידי המשיבים 4-5 מעלה טענות של הפרת הסכם ותביעות כספיות המופנות למבקשת כאן וכן לעו"ד אילן מוריאנו שהוא בא כוחה וכנטען גם מנהלה. להשלמת התמונה ייאמר כי במסגרת תביעה זו הוטל, לאחר דיון, צו עיקול זמני וזאת להבטחת תשלום פסק הדין ככל שיינתן לטובת המשיבים 4-5.

 

  • הכרעה בת"א 5035-09-16 בשאלה האם ההסכם בין המבקשת למשיבים 4-5 הופר בוודאי מקבילה להכרעה בשאלה העומדת לפני – האם המשיבים 4-5 הפרו ההסכם. זאת ועוד – כל דיון בטענות המבקשת כנגד התביעה שהוגשה כנגדה – ממילא משיק אם לא זהה לדיון בטענות המבקשת בהליך שלפני. לענין זה יש להבהיר כי ההלכה ביחס להשתקי פלוגתא ול"ענין תלוי ועומד" קובעות כי די בכך שבהליכים שונים נדונה סוגיה דומה הנובעת מנסיבות דומות כדי להביא לקביעה לפיה מדובר ב"ענין תלוי ועומד".

 

  • המישור האחד – כפילות בבירור המחלוקות הנוגעות להפרת ההסכם. המבקשת מודעת היטב לכפל שבין התביעה שהוגשה כנגדה לבין המרצת הפתיחה שבבסיס פסק דין זה. במסגרת הודעתה ניסתה המבקשת להבחין בין נטלי ההוכחה בשתי התובענות וטענה (סעיף 38 להודעה) כי במסגרת המרצת הפתיחה "כל הנטל שמוטל על כתפיה הוא להראות מהן אותן טענות שנטענו על ידי המשיבים, שאינן נכונות לטענת המבקשת ומשם עובר הנטל למשיבים להוכיח שטענותיהם נכונות".

 

כלומר – המבקשת מנסה כאמור ליצור מבנה משפטי ייחודי בו ככל "שתראה" מה מבין טענות המשיבים בבית המשפט המחוזי אינן נכונות "לטענת המבקשת" הרי באופן מידי עובר הנטל למשיבים להוכיח טענותיהם. מכאן אף באופן מידי יש לראות בכתבי הטענות כהפרת הסכם ולקבוע זכות קיזוז ערטילאית וגורפת שאינה מוגבלת בסכום.

 

  • אין כל בסיס לטענות המבקשת. משהוגשה כנגדה תביעה בגין הפרת הסכם היא רשאית להגיש כתב הגנה ובו אף טענות קיזוז או טענות בדבר הפרה אחרת של ההסכם. אין מקום להתיר הגשת תביעה מקבילה בה ידון מותב אחר בהפרות אחרות שנעשו במסגרת הליכים שכבר נוהלו בבית המשפט המחוזי.

 

  • המישור השני - כפילות גם בבדיקת הסעד הנדרש. אף ביחס לסעד הנדרש - "קיזוז נזקים" אין למבקשת כל הסבר להתנהלותה. לענין זה יובא סעיף 35 להודעת המבקשת (הדגשה תחתית לא במקור):

"המבקשת אינה חולקת שהסכם ההלוואה נחתם וטענתה בהליך שם [בת"א 5035-09-16 – א.ב] היא שהמבקשת רשאית לקזז את הנזקים הכספיים שנגרמו לה מהתנהלותם של המשיבים וכי סכומם של נזקים אלו לא רק שמקזז את כל החוב שאותו חבה המבקשת למשיבים אלא שמגיע למבקשת בגין נזקים אלו פיצוי נוסף מהמשיבים לאחר שיקוזז מלוא הסכום המכסה את החוב בגין ההלוואה"

 

כלומר – "בהליך שם" טוענת המבקשת לקיזוז. אך גם 'בהליך כאן' טוענת המבקשת לקיזוז ובהמרצת הפתיחה היא עותרת לכך שבית המשפט יקבע כך:

     "כי המבקשת רשאית לקזז את הנזקים שנגרמו לה מפעולותיהם של המשיבים מתוך התחייבות המבקשת כלפיהם"

 

אפילו אם ייטען שטענות הקיזוז בין שני ההליכים שונות – הרי עדיין מדובר בטענות קיזוז אשר מעלות הגנה כנגד חיוב המבקשת. על המבקשת לרכז כל טענות ההגנה שלה כנגד חובה הנטען למשיבים במסגרת אחת ואין מקום להתיר ניסיון להעלות טענות הגנה כנגד חוב במסגרת כתב תביעה נפרד.

 

  • לאחר כל הדיון לעיל בחרה לפתע המבקשת במסגרת כתב תשובה להודעת המשיבים להפנות לכך שהמשיבים טוענים כי "בהליך שם" לא עלתה טענת קיזוז. לטענת המבקשת זו "הודאת בעל דין" של המשיבים.

טענה זו אינה במקומה. כך גם לא מטוטלת הטענות והגרסאות של המבקשת. לאחר שהמבקשת עצמה פירטה בהדגשה אודות טענות הקיזוז שלה בתביעה שהוגשה כנגדה, הרי לא ברור כיצד בתשובה לעמדת המשיבים נטען לפתע שאלה "הודו" כי לא נטענה טענת קיזוז.

 

  • המישור השלישי והחשוב - כפילות בבירור לאור טענת הזהות להליך בבית המשפט המחוזי. המבקשת עותרת בהמרצת הפתיחה לכך ש'יוכרעו עובדתית' טענות שעלו בבית המשפט המחוזי. והינה בכתב ההגנה בת"א 5035-09-16 נרשם, כבר בסעיף השני לו כי כתב התביעה זהה לכתב תשובה שהוגש בהליך בבית המשפט המחוזי.

וכלשון המבקשת בכתב ההגנה –

"כתב התביעה נשוא תיק זה הוא למעשה העתק כמעט מדוייק של כתב התגובה שהוגש ע"י הנתבעים בה"פ 3464-08-16 שהוגשה ע"י הנתבעת 1 [המבקשת – א.ב] בין היתר כנגד הנתבעים שם..."

              

די בטענה זו כדי להביא למחיקת המרצת הפתיחה. ודוק –במסגרת המרצת הפתיחה עותרת המבקשת 'להכריע עובדתית' בהליך שנוהל בבית המשפט המחוזי. בד בבד טוענת המבקשת בכתב ההגנה בת"א 5035-09-16 כי כתב התביעה זהה לטענות המשיבים כפי שהועלו בבית המשפט המחוזי. כלומר –ה'הכרעה עובדתית' הנדרשת בהמרצת הפתיחה ביחס לטענות שהעלו  המשיבים 4-5  בהליכים בבית המשפט המחוזי ממילא תבוצע במסגרת ת"א 5035-09-16. ויודגש – אם טענות התביעה בת"א 5035-09-16 זהות לטענות שהועלו בהליך בבית המשפט המחוזי אותם יש לברר בהמרצת הפתיחה – הרי אין צורך ואף אין מקום להכריע בהם פעמיים.

 

  • הערה ביחס למשיבים 3 – 1 – כל האמור לעיל המביא למחיקת המרצת הפתיחה רלוונטי אף ביחס למשיבים 1-3 בשל כללי "השתק הפלוגתא הלא הדדי הגנתי" כהגדרת כב' השופט דנציגר עליו יורחב הדיבור בסעיף 6 להלן.

 

  • שנית – יש למחוק התובענה שכן אין מקום לדון בבית משפט השלום ו"להכריע עובדתית" בטענות שעלו בהליכים בבית המשפט המחוזי
    • טענות המבקשת הועלו במסגרת המרצת הפתיחה 'ברמה של כותרות' על משקל הגדרתה שלה. רק במסגרת הודעה מאוחרת בה הגישה עמדתה ביחס להמשך ההליך פורטו עשרות סעיפי תביעה שנפרשו על 11 עמודים וזאת מתוך כעשרים דפי התגובה הכוללת .

 

  • עיקרן ככולן של הטענות כפי שפורטו בהודעה המאוחרת מתייחסות לכתבי בי דין שהגישו המשיבים במסגרת הליכים בבית המשפט המחוזי. ובמילים פשוטות – לאחר שמנוהלים הליכים בבית המשפט המחוזי עותרת המבקשת לניהול נוסף של אותם הליכים ממש.

 

  • המבקשת אף לא היססה לציין כי כל כתבי הטענות בהליכים השונים בבית המשפט המחוזי הם חלק מהמרצת הפתיחה (ור' סעיף 2.2.2 לעיל). המבקשת לא היססה אפוא לדרוש "הכרעה עובדתית" בכתבי טענות שהוגשו בכלל לבית המשפט המחוזי.

 

  • לסיכום פיסקה זו

אין מקום להתנהלות המבקשת והדבר נכון הן ביחס למשיבים 4-5 והן ביחס למשיבים 1-3. נכון הוא כי יש להקפיד כי שערי בית המשפט יישארו פתוחים לכל מתדיין. אך יש להוסיף ולהקפיד עוד כי אותם שערים ייסגרו בפני מתדיינים שכבר עברו בפיתחם. שערי בית המשפט אינם 'דלת מסתובבת' המאפשרת לכל מתדיין לשוב ולהעלות טענות פעם אחר פעם בהליך אחר הליך.

 

  • שלישית – יש למחוק התובענה שכן "הכרעה עובדתית" בטענות מורכבות שהועלו בהליכים בבית המשפט המחוזי אינה מתאימה לבירור במסגרת המרצת פתיחה

 

  • המרצת הפתיחה אינו הליך בו יש לדון בשאלות עובדתיות מורכבות ובבירור הדורש הבאת עדים כבהליך רגיל. והינה – בהמרצת הפתיחה שהגישה המבקשת עולות שאלות עובדתיות אשר לטעמה של המבקשת לא הוכרעו בהליכים שונים שנוהלו כבר בבית המשפט המחוזי.

 

  • ההוכחה הטובה ביותר למורכבותו של ההליך סופקה על ידי המבקשת עצמה. כך בעוד המרצת הפתיחה עצמה הכילה אך ורק ארבעה עמודים ו – 24 סעיפים – הרי תגובות המבקשת המפרטות את התביעה התפרשו על פני כמעט 20 עמודים ו – 141 סעיפים. ויש להדגיש כי עשרות רבות של סעיפים – 85 במספר, התייחסו רק לשאלות שבמחלוקת. אם כך – אפילו המבקשת עצמה הכפילה פי כמה את היקף טיעוניה כאשר החליטה להידרש לגופה של המרצת הפתיחה. פעולה זו מוכיחה כי אין מדובר בהליך פשוט בו יש להסתפק בתצהיר שהוגש יחד עם המרצת הפתיחה – אלא בהליך מורכב.

 

  • זאת ועוד. בהודעה שהגישה המבקשת היא מפרטת, כאמור לאורך 85 סעיפים, שש טענות שונות אשר יש להכריע בהם עובדתית. וכך עותרת המבקשת כי יוכרעו הסוגיות הבאות:

 

  • סוגיה ראשונה שיש להכריע בה - טענה בדבר רישום שעבודים במספר העולה על "כמות הדירות". האם נרשמו בפרוייקט שעבודים על "כמות דירות" שלא היתה קיימת בידי המבקשת. לצורך כך יש לברר מספר השעבודים שנרשמו, פירוט הזכויות ששועבדו בכל רישום, מספר הדירות בגינן נרשמו השעבודים, פרטים ביחס למלווים אשר לזכותם נרשמו השעבודים וכן הסכמות אליהם הגיעה המבקשת עם המלווים.

לטעמה של המבקשת בירור עובדתי של  שאלות אלה יביא  לכך שייקבע כי המשיבים הפרו ההסכם משהעלו הטענות בבית המשפט המחוזי. כך.

 

  • סוגיה שניה שיש להכריע בה - "כמות השעבודים שיכולה המבקשת לרשום" – לצורך כך יש לבדוק בין היתר רישומי השעבודים, עוד יש לבחון ההסכמים עם המלווים.

 

  • סוגיה שלישית שיש להכריע בה - מעורבותו של אדם בשם טל יגרמן במבקשת. לצורך כך יש לבדוק עובדתית מעורבותו של טל יגרמן במבקשת, יהיה צורך להכריע עובדתית האם מעורבות זו הוסתרה מהמשיבים, עוד יש לבחון האם מר יגרמן הוא בעל שליטה תוך התייחסות בין היתר להוראות פקודת מס הכנסה, בנוסף יהיה צורך להתייחס להחלטות בית המשפט המחוזי בתיק כינוס נכסים של אותו טל יגרמן. בנוסף ובאופן לא ברור טוענת המבקשת כי עולה השאלה המשפטית שנוסחה כך:

"האם יכול צד להסכם לתת לצד השני להסכם, גילוי ולפיו ישנו מידע שהוא מודיע מראש לצד השני, שאין הוא מעוניין לחשוף וזאת על מנת שהצד השני יוכל לשקול ולהחליט אם למרות זאת הוא מוכן להתקשר בהסכם, כאשר הצד השני יודע מראש שישנו מידע שאינו נחשף בפניו ומתוך הנחה שהוא מחוייב בהסכם, גם אם ייחשף בפניו מידע זה בשלב מאוחר יותר"

 

לטעמה של המבקשת השאלה המשפטית דלעיל, תהא אשר תהא, יחד עם הבירור העובדתי הנדרש תביא להכרעה לפיה המשיבים הם מפרי הסכם. כך.

 

  • סוגיה רביעית שיש להכריע בה - כישלון המבקשת בהוצאת היתר בניה. לצורך כך יש לבחון האם המבקשת פעלה כראוי אל מול רשויות התכנון, מח' רישוי באגף מהנדס העיר והוועדה המקומית לתכנון ובניה; בנוסף יש לבחון את כל פעולות המבקשת אל מול דיירי הבניין שהוגדרו "דיירים סרבנים"; עוד יש לבדוק התנהלות אל מול "המפקחת על הבתים המשותפים" וכן דרישות הקשורות לבית המשפט לענייני משפחה; בבירור שאלה זו יש להכריע איזה פעולות על המבקשת היה לבצע ומאיזה נמנעה.

לטעמה של המבקשת בירור עובדתי של  שאלות אלה יביא לכך שייקבע כי המשיבים הפרו ההסכם משהעלו הטענות בבית המשפט המחוזי.

 

  • סוגיה חמישית שיש להכריע בה – האם המבקשת פעלה "על מנת ליצור שעבודים הפוגעים בזכויותיהם" של המשיבים. לענין זה יהיה צורך לבחון השעבודים שנרשמו; עוד יהיה צורך לבחון זכויותיהם של המשיבים; בנוסף יקום הצורך להתייחס להצהרות ב"כ המבקשת בהליך בבית המשפט המחוזי ולבחינת זכויות מלווים אחרים שלטובתם נרשם שעבוד.

ולאחר כל אלה, לטעמה של המבקשת יהיה מקום לקבוע שעצם העלאת הטענה על ידי המשיבים בהליך משפטי מהווה הפרת "הסכם ההלוואה ואופציה" שנקשר בין הצדדים.

 

  • סוגיה ששית שיש להכריע בה – השאלה האם ניתנה הודאת בעל דין על ידי המבקשת לפיה "אין באפשרותה לגייס את המימון" לצורך בניית הפרויקט. לענין זה יש צורך לבחון התכתבויות של המבקשת ושל באי כח הצדדים; יהיה צורך לבחון היקף ידיעת המשיבים וכן ובעיקר להכריע האם בעצם העלאת הטענות בהליך משפטי הופר הסכם ההלוואה ואופציה.

 

  • לסיכום פיסקה זו

המבקשת עותרת לביצוע הליך מורכב הדורש שמיעת ראיות, "הכרעה עובדתית" ודיון במכלול שאלות שעלו בהליכים בבית המשפט המחוזי. הליך זה אינו מתאים להמרצת פתיחה. בשל כך יש למחוק התובענה הן ביחס למשיבים 1-3 והן ביחס למשיבים 4-5.

 

  • רביעית – יש למחוק התובענה שכן הסעד הנדרש הוא סעד שמהותו כספית אך הוא מנוסח באופן גורף, כללי, לא קצוב ולא ברור

אפילו היו מתקבלות טענות המבקשת לפיהן טענות בהליך משפטי הן בגדר הפרת הסכם הלוואה ואופציה – עדיין הסעד הנדרש הוא סעד כספי שנוסח באופן כללי, גורף ולא ברור.

 

אין מקום לנהל הליך בו ייקבע סעד כללי של "קיזוז נזקים" יהיו אשר יהיו, אשר נגרמו בשל סיבות שלא פורטו ואשר היקפם הוא בסכומים לא ידועים. המבקשת לא כימתה ואפילו לא הסבירה מה הם הנזקים שנגרמו לה אלא הסתפקה בעתירה כללית לסעד כספי לא ידוע.

 

גם בשל כך יש למחוק התובענה הן ביחס למשיבים 1-3 והן ביחס למשיבים 4-5.

 

 

  1. על המשיבים 1-3 ועל "השתק פלוגתא לא הדדי הגנתי"
    • המבקשת חזרה וטענה כי יש להבחין בין המשיבים 1-3 עמם יש לה הסכם פשרה לבין המשיבים 4-5 המתנהלים נגדה בנוסף. לטעמה של המבקשת – הטענות שהעלו המשיבים 4-5 לא מקימות הגנה למשיבים 1-3 ובמילים משפטיות הטענה היא שאין בהליכים אלה משום השתק פלוגתא או טענה לפיה העניין תלוי ועומד.

 

  • במלוא הכבוד אין בסיס לטענת המבקשת. ככל שייקבע בהליך שבין המשיבים 4-5 למבקשת כי המבקשת הפרה ההסכם וכי אין ממש בטענותיה - הרי הדבר עשוי להוות טענת הגנה גם למשיבים 1-3 למרות שאינם צד להליך.

 

  • הלכה פסוקה היא שקירבה משפטית עשויה להצמיח, במקרים מסוימים, טענות השתק בשל הליך משפטי – וטענות אלה עשויות לעמוד גם למי שלא היה בעל דין באותו הליך משפטי.

לענין זה ניתן להפנות אל ע"א 1041/97‏ סררו נ' נעלי תומרס בע"מ, פ''ד נד(1) 642, שם נקבע כך: "יש מקרים שבעל-הדין הוא חליפו של בעל-דין בהליך הראשון או כעין חליפו או שיש "קירבה משפטית" (privity) בינו לבין בעל-הדין בהליך הראשון או שיש זהות אינטרסים בין בעלי-הדין".

עוד ניתן להפנות אל רע"א 2812/13, קולומביה ציוד וצרכי צילום בע"מ נ' דלתה דיגיטל בע"מ, [פורסם בנבו] ניתן ביום 11/7/13; אל רע"א 5071/10,  עיריית תל-אביב-יפו נ' ש.א.י מועדונים בע"מ [פורסם בנבו] (ניתן ביום 18/10/10); אל ספרה של המלומדת נינה זלצמן, מעשה בית דין בהליך אזרחי, 1991 – בע"מ 368 ובע"מ 525; וכן אל ע"א 9647/05‏ ‏ פוליבה בע"מ נ' מדינת ישראל אגף המכס ומע"מ ומשרד המסחר [פורסם בנבו] (ניתן ביום 27/7/2007), שם נקבע כך: "התפישה המודרנית מעניקה למונח "קרבה משפטית" (privity) משמעות רחבה הכוללת גם מצבים שבהם משום "קרבת העניין" של צד זר להליך לעניינו של אחד מבעלי הדין ביחס לנושא ההתדיינות, יש להשוות את מעמדו, מטעמים שבמדיניות משפטית ומשיקולי צדק, לזה של בעל דין, לצורך החלתו של הכלל בדבר השתק פלוגתא".

 

  • בית המשפט העליון אף הכיר בהשתק שהוגדר על ידו (כב' השופט דנציגר) כ"השתק פלוגתא לא הדדי הגנתי". משמעות השתק זה ניכרת בהבדל בין השתק פלוגתא לטענות תביעה לבין השתק פלוגתא לטענות הגנה.

 

בהתאם לכלל זה קיימים שני מצבים – במצב אחד בעל דין זוכה בהליך משפטי ובמצב השני בעל הדין אינו זוכה בהליך. במקרה הראשון כאשר בעל דין מנהל הליך כנגד בעל דין אחר וזוכה – הרי עדיין זכייתו לא תקנה לו כל זכות כלפי צדדים שלישיים המקורבים לנתבע מולו זכה. לעומת זאת במקרה השני כאשר בעל דין לא זכה בהליך כנגד בעל דין אחר הרי הטענות שעמדו לבעל הדין שעמדתו התקבלה יעמדו כטענות הגנה גם אל מול מי  שלא היה צד להליך.

 

לענין זה ניתן להפנות אל רע"א 2812/13 ,‏ ‏ קולומביה ציוד וצרכי צילום בע"מ נ' דלתה דיגיטל בע"מ (מיום 11/7/13) שם נקבע כך:

"הכללים לקיומו של השתק פלוגתא הוגמשו בפסיקה גם למקרים בהם הצד שמעלה את טענת ההשתק לא היה צד להתדיינות הראשונה, אך זאת כאשר הטענה מועלית כטענת הגנה כנגד תובע שהיה צד להתדיינות הראשונה. שימוש כאמור בהשתק פלוגתא זכה לכינוי "השתק פלוגתא לא הדדי הגנתי""

 

                    להרחבה ניתן להפנות גם אל רעא 1514/13 ‏ ‏נאות בית וגן בע"מ נ' מועדון הכדורגל א.נ בית"ר ירושלים (2001) בע"מ ׁ(מיום 6/11/2013).

 

 

חלק שלישי – הערה לפני סיום וסוף דבר

 

  1. הערה לפני סיום
    • לפני סיום ייאמר כי נתתי דעתי לשאלה האם יש מקום להימנע ממחיקת ההליך ולהסתפק בעיכובו עד להכרעה בת"א 5035-09-16 או במתן הוראות לתיקונו. ואולם מכלול הכשלים בהליך וכן ריבוי ההליכים בין הצדדים מביאים לכך שהפתרון הנכון הוא מחיקת ההליך.

 

  • יובהר כי אין מדובר בשאלה נקודתית שהכרעה בה עומדת לדיון גם בהליך אחר. בענייננו המבקשת והמשיבים הביאו סכסוכיהם למספר ערכאות במספר הליכים וגם נכון לעכשיו תלויים ועומדים ביניהם הליכים שונים. מכאן – אין די בעיכוב ההליך עד הכרעה בת"א 5035-09-16, שכן בנוסף מתנהלים הליכים נוספים בבית המשפט המחוזי.

 

מכאן לכאורה  יש צורך לעכב עד להכרעה בכל התיקים המתנהלים בין הצדדים. אך גם עיכוב עד להכרעה במכלול התיקים עלול לא להיות יעיל שכן ממילא עותרת המבקשת להכרעה עובדתית בהליכים שנוהלו בפני מותבים אחרים.

 

במצב דברים כזה – הנכון הוא למחוק ההליך ולא להותירו יתום ממעש עד אשר יוכרעו הליכים אחרים ובמקרה כזה בהחלט אפשר וייתרו הדיון בו.

 

  • בוודאי יש למחוק ההליך בכל הקשור להיותו המרצת פתיחה. בחנתי אפשרות למתן הוראות לתיקון כתב התביעה כך שיועבר להליך רגיל – אך בענייננו התיקונים כה רבים ומהותיים עד אשר נכון הוא למחוק התביעה. ודוק – תיקונים ייאלצו להתייחס לזהות הנתבעים, לשאלות הרבות והמורכבות שהובאו לעיל, וגם לאחר מכן יישאר בידנו הליך שממילא נדון או מובא לדיון בהליכים נוספים אחרים.

 

  • בשל כל האמור לעיל יש למחוק התובענה. למען הזהירות ההליך נמחק ולא נדחה.

 

  1. סוף דבר

התובענה נמחקת.

 

אני מחייב את המבקשת בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד למשיבים 1-3 בסך כולל של 12,500 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף - אני מחייב את המבקשת בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד למשיבים 4-5 בסך כולל של 12,500 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

 

ניתן היום,  ו' תמוז תשע"ח, 19 יוני 2018, בהעדר הצדדים.                                                                      

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ