פרץ נ' מדינת ישראל

החלטה

1.בפני בקשה לביטול פסילה והשבתה מנהלית שהוטלו על ידי קצין.

2.כנגד המבקש הוגש כתב אישום לפיו בתאריך 25.7.13, בשעה 02:30, ברח' אברהם בר פינת רוזנסקי בראשל"צ, נהג ברכב מ.ר. 9142929 בקלות ראש, בכך שבעת שהרכב היה בתנועה, אחד הנוסעים נמצא בתא המטען, כשהוא סגור הרמטי, והמשיך לנסוע בניגוד לסעיף 62 (2) לפקודת התעבורה, וכן בהיותו נהג חדש, שטרם מלאו לו 21 שנים, הסיע ברכב 4 נוסעים ובמושב הקדמי לא ישב מלווה, כהגדרתו בפקודת התעבורה בניגוד לסעיף 12 א(2) לפקודת התעבורה.

3.המבקש טוען הן לגבי הראיות והן לגבי המסוכנות.

4.לטענת ב"כ המבקש, הפסילה המנהלית במקרה זה מתאפשרת רק בגין העבירה של הסעת נוסעים מעל המותר, אין ראיות בעניין הסעת הנוסעים מעל המותר מאחר ולא צוין בחומר הראיות פרטי הנוסעים, אין דו"ח חיפוש על אף שבחומר החקירה נרשם כי נערך חיפוש, נרשם בכתב האישום עד נוסף אשר על פי החומר לא ערך מזכר.

לגבי המסוכנות, נטען כי המבקש נעדר הרשעות קודמות והמדובר בעבירה ראשונה. באשר לעבירה של נהיגה בקלות ראש, העבירה לא נעשתה במודעות.

בנוסף לכך, טוען ב"כ המבקש, כי הרכב משמש את כל בני המשפחה ומהווה מקור פרנסה למשפחה. על כן, מבקש לקצר את תקופת הפסילה או לחילופין להסתפק בתקופת הפסילה/ השבתה עד כה.

5. ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה וטענה, כי בתיק ישנן ראיות מוצקות והפנתה לדברי המבקש בעת רישום הדו"ח ובשימוע.

6. בבש"פ 8450/02 זינגר יהודה נ' מדינת ישראל נקבע:

"שיקול הדעת הניתן לאיש משטרה לענין זה בנוי משני רבדים: האחד-רובד ראייתי שעניינו בשאלה האם קיים חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת הנהג בעבירה המיוחסת לו. השני-עיקרו בשאלה האם קיימת מסוכנות לציבור מהמשך נהיגתו".

בשלב זה די בקיום ראיות לכאורה.

7. לאחר שבחנתי את חומר הראיות בתיק, סבורה אני, כי יש ראיות לכאורה , לגבי העבירות המיוחסות לו, היינו נהיגה בקלות ראש והסעת יותר משני נוסעים ללא מלווה בהיותו נהג חדש.

8. אין חולק, כי המבקש נהג ברכב במועד האירוע.

9. אין חולק, כי נפסל כדין מהטעמים של הסעת נוסעים מעל הכמות המותרת בהיותו נהג חדש.

10. מעיון בחומר הראיות עולה, כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירות ע"י המבקש. כך עולה מהדו"ח שערך השוטר לפיו אחד מנוסעי הרכב בו נהג המבקש הסתתר באופן בו נשכב בין המושב האחורי למושב הקדמי, וכשנשאל המבקש לעניין הנוסע הנוסף, שנמצא בתא המטען, השיב "הסעתי יותר מ 2 נוסעים כי לא רציתי שהם יחזרו מסטולים". ובהמשך מסר "אני יודע שאסור לי להסיע יותר מ-2 נוסעים בלי מלווה, אני חוזר שוב ידעתי שיש 3 נוסעים חוץ ממני לא ידעתי על הנוסע הרביעי שהתחבא בפגש".

גם בשימוע שנערך לו השיב: "אני מצטער, זו עבירה ראשונה זה חד פעמי ולא יקרה שנית".

11. עצם תשובת המבקש הן בשימוע והן בדו"ח יש בה משום הודאה, כי הסיע נוסעים מעל הכמות המותרת בחוק וללא מלווה, תוך שהוא מודע לכך שהאנשים שהיו עמו ברכב היו "מסטולים" לדבריו כך שלא יכלו לשמש כמלווים כפי שנקבע בסעיף 12א1(א) לפקודת התעבורה.

טענת ב"כ המבקש לפיה לא צוינו פרטי הנוסעים, וכי המבקש ביצע את העבירות, מבלי שהיה מודע להן, תתברר במהלך המשפט.

12. יתרה מכך, בעובדות כתב האישום צוין במפורש כי "ובמושב הקדמי שלצידך לא ישב מלווה"