פסק-דין חלקי בתיק ת"א 524-09 - פסקדין

מבוא ורקע עובדתי

1.         בפני תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע כתוצאה מירי שירה לעברו הנתבע מספר 1  וכדלהלן. בתאריך 12.7.07, סמוך לשעה 22:00, הגיעה לחנות הבגדים שבבעלות התובע, בצפת קטינה מפוחדת כבת 12 שנים וסיפרה לו, כי הנתבע 1  (להלן: " מהרטה" ו/או " הנתבע") עוקב אחריה ומטריד אותה וביקשה את עזרתו. התובע הורה לקטינה להיכנס לחנות, פנה אל הנתבע וביקש ממנו לחדול ממעשיו. בין השניים התפתח דין ודברים, אשר במהלכו סטר התובע לנתבע ודחף אותו. הנתבע איים על התובע באומרו: " אני עוד אראה לך מה זה". אנשים אשר היו נוכחים במקום הפרידו בין השניים וניסו לשכנע את הנתבע לעזוב את המקום אולם הנתבע סרב ואמר " אני עוד אעשה לו משהו", הוציא מתיקו האישי אקדח מסוג CZ קוטר 9 מ"מ (להלן: "האקדח"), בו החזיק במסגרת עבודתו כמאבטח בסניף הדואר המקומי, רדף אחרי התובע אשר התרחק מהמקום, תוך שהוא יורה לעברו.

התובע נכנס לחנות וסגר אחריו את הדלת. הנתבע ירה לכיוון הדלת, בעט בה, נכנס לחנות וירה בתובע 5 פעמים - בחזה שמאל, במותניים, בזרוע שמאל ובשוק רגל ימין. הנתבע נמלט מהמקום ונלכד רק ביום המחרת (להלן: " אירוע הירי").

2.         כתוצאה מהירי נגרמו לתובע, בין היתר, פגיעה בכליות, נקב בריאות, קרע בסרעפת, שבר מרוסק בעמוד השדרה, שברי ריסוק בצלעות וריסוק הטחול.

התובע סובל מפגיעה קשה בעמוד השדרה, הוא משותק בפלג גופו התחתון ומרותק לכסא גלגלים. המוסד לביטוח לאומי הכיר בתובע כנפגע עבודה וכנכה מוגבל בניידות בשיעור של  100%.

3.         הנתבע הועמד לדין פלילי והורשע בבית משפט זה, (פ"ח 531/07 מדינת ישראל נ' מהרטה בן אדנה אדנה) בעבירות של ניסיון לרצח, על פי סעיף 305 (1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן- " חוק העונשין") ועבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק הנ"ל (ת/7) והושת עליו עונש של 14 שנות מאסר, אותן הוא מרצה כעת.

ערעור אשר הוגש על פסק הדין לבית המשפט העליון - נדחה  (ע"פ 9862/08 מהרטה אדנה נ'  מדינת ישראל , ניתן ביום 12.04.10) (ת/8).

4.         משנסתיים ההליך הפלילי כנגד הנתבע, הגיש התובע את התביעה דכאן לתשלום פיצויים  בגין נזקי הגוף שנגרמו לו כתוצאה מאירוע הירי. התביעה הוגשה כנגד:

א.                  מהרטה בן אדנה , כמי שירה בתובע (נתבע 1).

ב.         חברת השמירה "שחף אבטחה 1989 בע"מ", (להלן: " חברת השמירה" ו/או " המעבידה"), אשר הנשק בו ירה מהרטה בתובע, רשום על שמה והיא זו שסיפקה לנתבע 1 את הנשק, לצרכי עבודתו כמאבטח (נתבעת 2).

ג.          "הראל חברה לביטוח בע"מ" (להלן: " חברת הביטוח") אשר ביטחה את חברת השמירה לרבות עובדיה וכלי הירי שברשותה בביטוח אחריות צד שלישי.

כנגד נתבעת זו אף הוגשה הודעת צד ג' על ידי חברת השמירה (נתבעת 3).

ד.         משרד הפנים, האחראי על הרישוי ועל הפיקוח של כלי הנשק בישראל (להלן: " המדינה") (נתבעת 4).

5.         בהסכמת הצדדים פוצל הדיון בין שאלת החבות לשאלת הנזק ונשמעו אפוא הוכחות בשאלת החבות בלבד. כמו כן, הסכימו הנתבעות 2 ו3, כי במידה שתחויב הנתבעת 2 אזי יובאו ראיות בשאלת הכיסוי הביטוחי, זאת באם לא תושג הסכמה ביניהן.

6.         להלן אדון באחריות כל אחד מהנתבעים.

אחריותו של הנתבע 1- מהרטה

7.         כאמור, מהרטה, ירה בתובע באמצעות נשק, אשר ניתן לו על ידי חברת השמירה, לצרכי עבודתו, כמאבטח בסניף הדואר בצפת. בגין האירוע הועמד הנתבע לדין פלילי וביום 13.07.08 הורשע פה אחד בכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום לרבות, בניסיון לרצח לפי סעיף 305(1) לחוק העונשין.

כאמור, ערעורו של הנתבע לבית המשפט העליון - נדחה!

לפיכך, הרשעתו של מהרטה בפלילים, מהווה ראיה חלוטה במשפט אזרחי, כאמור בסעיף 42א לפקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א-1971, כך שאין ספק בדבר אחריותו הישירה של נתבע זה לנזקו של התובע בהיותו התוקף והיורה הישיר שפגע בו.

              אחריות הנתבעות