פסק-דין בתיק ת"א 5514-07 - פסקדין

רקע עובדתי וטענות הצדדים

1.         לטענת התובע החנות הוצתה ע"י הנתבע לכן הוא חייב לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו בעקבות כך.

2.         על פי הנטען בכתב התביעה ביום 18.10.05 בשעות הבוקר המוקדמות הוזעק התובע ע"י המשטרה להגיע באופן מידי לחנות הרהיטים הממוקמת בכביש הראשי בנצרת, וזאת בשל התפשטות שריפה ענקית בחנות. לטענת התובע, החנות וכל תכולתה נשרפו כליל, ולמבנה נגרמו נזקים רבים (להלן: " האירוע").

3.         עוד נטען כי ההצתה בוצעה ע"י הנתבע אשר, כשבוע לפני האירוע, איים על התובע שהוא ישרוף את החנות ויפגע בו.

            בעקבות אירוע ההצתה הגיש התובע תלונה במשטרה כנגד הנתבע וזו חקרה אותו. הנתבע העלה טענת אליבי לפיה בעת ההצתה הוא שהה בבית חברו בשם הישאם קובטי (להלן: " קובטי") וכן עם חברתו של קובטי.

            לאור חשיבות מעורבותו של קובטי כפי שיובהר בהמשך, מצאתי לנכון לפרט את טיעוני התובע בכל הנוגע לרקע העובדתי אשר קדם להגשת תביעה זו.   

            לטענת התובע מחקירה שערך התברר כי הנתבע תיאם עם קובטי העלאת טענת האליבי לצורך מתן עדותו במשטרה. אי לכך, ביום 15.3.07 התקיימה פגישה, בביתו של התובע, בין התובע ובני משפחתו, לבין קובטי ובני משפחתו: אביו-ויקטור קובטי ודודו-פואד קובטי. באותה פגישה נכח גם מר מחמוד מוחמד סעדי. קובטי התוודה באוזני כל הנוכחים כי בשעת ההצתה הנתבע לא שהה בביתו וכי עניין האליבי תואם ביניהם מבעוד מועד.

            ביום 12.4.07 התקיימה פגישה נוספת שבה נכחו קובטי ובני משפחתו הנ"ל וכן נכבדים מהעיר נצרת: מחמוד סעדי, נאסר דראושה ומוניר חנפי. באותה פגישה, התובע לא נכח. קובטי חתם באותו מעמד על תצהיר בפני כל העדים הנ"ל ובו פירט את אשר התרחש ביום האירוע (להלן: " התצהיר"), כשמתצהיר זה עולה, כי במועד התרחשות האירוע, קובטי הסיע ברכבו את הנתבע והוריד אותו ליד חנות הרהיטים, כשלאחר מספר דקות הוא חזר למקום שבו הוא הוריד אותו וראה שהאש התפשטה בחנות. הוא אסף את הנתבע והמשיכו לנסוע לכיוון נצרת עילית.   

4.         בעקבות חתימת קובטי על התצהיר האמור, הושג בין קובטי לבין התובע הסכם פשרה - "סולחה" שבמסגרתה שילם קובטי לתובע פיצוי בסך של 150,000 ש"ח.

5.         מנגד הכחיש הנתבע טיעוני התובע כפי שפורטו בכתב התביעה וטען לחוסר יריבות.

6.         כעת השאלה המתבקשת היא האם התובע הוכיח כי הנתבע הוא זה שאכן הצית את חנות הרהיטים וגרם לנזקים הנטענים.

דיון

7.         להרמת נטל ההוכחה הרובץ לפתחו של התובע, הלה הציג ראיות כדלקמן:

            א. עדות התובע אשר ניתנה במסגרת תצהיר עדות ראשית עליו נחקר חקירה נגדית.

            ב. עדותם של 5 עדים נוספים.

8.         תצהירו של התובע הוגש וסומן כראיה על כל נספחיו (ת/1), וזאת מבלי שהושמעה מטעם התובע התנגדות כלשהי לעדות שמועה או סברה וכו', כפי שלא הושמעה התנגדות להגשת מסמך כלשהו באמצעות עד זה.

9.         חשיבות רבה יש לייחס לעניין זה במקרה שלפנינו, הואיל ובתצהירו של התובע הלה מעיד כי קובטי, חברו של הנתבע, התוודה באוזני התובע ובנוכחות אנשים נוספים, והכל מתוך רצון טוב וחופשי וללא כל לחץ, כי בעת ההצתה הנתבע לא שהה בביתו של קובטי, וכי עניין האליבי (שנטען ע"י הנתבע במשטרה) תואם בין קובטי לבין הנתבע (סע' 16 לתצהיר).