פסק-דין בתיק רע"א 8851/02 - פסקדין
|
רע"א בית המשפט העליון |
8851-02
29.11.2004 |
|
בפני : 1. אליעזר ריבלין 2. מרים נאור 3. אסתר חיות |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. ישראכרט בע"מ 2. יורופיי(יורוקרד)ישראל בע"מ עו"ד אגמון צבי |
: 1. יצחק שלומוביץ 2. ירחמיאל שרון עו"ד בלושטיין גדיאל |
| פסק-דין | |
השופטת מ' נאור:
1. בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו (כב' השופטת ד' פלפל) אישר לשני המשיבים, שניהם רואי חשבון במקצועם, הגשת תביעה ייצוגית נגד המבקשות לפי חוק הבנקאות (שירות ללקוח) תשמ"א-1981. המבקשות הן חברות העוסקות בתחום כרטיסי האשראי ונמנות על תשלובת ישראכרט. הן מנפיקות כרטיסי חיוב לעסקאות ורכישות בארץ ובחו"ל. החברות ביקשו רשות ערעור על ההחלטה לאשר הגשת תביעה ייצוגית. דנו בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.
2. אקדים מסקנה לניתוח: דעתי היא שיש לקבל את הערעור. טעם הדבר נעוץ בכך שלאף אחד משני המשיבים - התובעים אין עילת תביעה אישית, ועל כן אין הם יכולים להגיש תובענה ייצוגית.
פסק הדין של הערכאה הראשונה
3. המשיבים טענו בתביעתם כי החברות מחייבות את לקוחותיהן בגין עסקאות במטבע חוץ שאיננו דולרי בהמרות מיותרות, ללא ידיעתם של הלקוחות, כשהמרות אלה כלל אינן מבוצעות בפועל, והן גובות תמורה בגין כך. בצורה זו, כך נטען, גובות החברות עמלה מוסווית בכסות של המרת מטבע.
4. יסוד התביעה בפער הקיים בין החוזה שכרתו החברות עם לקוחותיהם לבין עלון המסופק ללקוחות יחד עם כרטיס האשראי.
סעיף 7(ג) לחוזה קובע:
"אם תבוצענה בכרטיס רכישות במטבע חוץ, תהיה המנפיקה רשאית לחשבן כאילו נעשו בדולרים של ארה"ב, או במטבע העסקה, לפי בחירת המנפיקה. המנפיקה תבצע המרות מטבע כאמור לעיל, וכן לצורך חיוב החשבון, בהתאם לשערי המטבע שיהיו נהוגים בעת ביצוע כל המרה, בין אם מדובר בהמרת מטבע חוץ כלשהו לדולרים, כאמור לעיל, ובין אם למטבע ישראלי. לצורך חיוב החשבון שער ההמרה למטבע ישראלי יהיה שער רכישת מטבע חוץ (העברות והמחאות) שיהיה נהוג בבנק הפועלים בע"מ ביום בו תבצע המנפיקה את החישוב, אך לא בהכרח ביום החיוב, וזאת בצירוף עמלות וכל תשלומי החובה שיחולו בקשר לרכישת מטבע חוץ ו/או העברתו לחו"ל או לשימוש בכרטיס".
העלון מתאר, בין השאר, את הדרך לפיה מחושבת המרת המטבע הזר (שאינו דולרי) לשקלים:
"הדרך בה מחושבת ההמרה
א. הסכום במטבע המקורי מוכפל בשער מכירה - העברות והמחאות (בין המטבע המקורי לשקל) ומחולק בשער קניה - העברות והמחאות (בין הדולר לשקל). מפעולה זו מתקבל סכום הרכישה בדולר ארה"ב.
ב. סכום הרכישה בדולר ארה"ב (כפי שנתקבל מהחישוב הראשון), מוכפל בשער המכירה - העברות והמחאות (בין הדולר לשקל). מפעולה זו מתקבל סכום החיוב בש"ח.
שערי העברות והמחאות שצוינו לעיל, הינם השערים כפי שנקבעו בבנק הפועלים בע"מ, ליום בו בוצע החישוב, אך לא בהכרח ביום החיוב".
5. לפי קביעתה של הערכאה הראשונה החוזה מאפשר לחברות רק "המרה כפולה", ואילו העלון לפיו נוהגות המשיבות בפועל מאפשר "המרה משולשת". כפי שמשתקף מהעלון, וכפי שנעשה בפועל, תחילה ממירים את סכום העיסקה במט"ח לא דולרי למונחים שקליים, כשמשתמשים ב"שער המכירה - העברות והמחאות", את הסכום שהתקבל בשקלים ממירים לדולרים כשמשתמשים ב"שער הקנייה - העברות והמחאות", ולבסוף נעשית המרה סופית מהדולר לשקל על פי "שער המכירה - העברות והמחאות". לעומת זאת, לפי החוזה, החברות זכאיות לחשב את מחיר העסקה במט"ח שאינו דולרי או בדולרים או בסוג המטבע בו נעשתה העיסקה. המשיבות בחרו לערוך את החישוב במטבע דולרי ולצורך כך מתבקשת, לפי החוזה, המרה כפולה בלבד: המרת המטבע הזר לדולרים והמרת הסכום שהתקבל מדולרים לשקלים. אין מקום, לפי החוזה, להמיר את המטבע הזר לדולרים "דרך השקל" כפי שנעשה בפועל.
6. בית המשפט קבע כי העלון איננו חלק מן החוזה, ואין הוא גם בגדר פרשנות מחייבת של החוזה. העלון, כך נקבע בפסק הדין, מוסיף על החוזה פרשנות אחרת מהפרשנות הסבירה, ומוסיף בחוזה תנאים שאין בחוזה בדרך של הודעה חד צדדית ובכסות של "דברי הסבר". הפרשנות הנכונה של החוזה לאור לשונו ונסיבותיו היא שאין הוא מתיר את ההמרה המשולשת.
7. לאחר שבית המשפט קבע כי שיטת ההמרה בפועל בה נוקטות החברות - זו הקבועה בעלון - איננה תואמת את החוזה, הוא נפנה לשאלה אם עומדת למבקשים עילת תביעה בתובענה ייצוגית. החברות הן תאגיד בנקאי כאמור בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א-1981 (להלן: חוק הבנקאות (שירות ללקוח)). על כן, ולאור הוראת סעיף 39(1) לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 לא חל חוק הגנת הצרכן על תאגיד בנקאי כמשמעותו בחוק הבנקאות (שירות ללקוח). גם תקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984, אינה יכולה לסייע לתובעים. לעניין תקנה 29, אעיר בקצרה כי מסקנתו של בית המשפט המחוזי עולה בקנה אחד עם פסק הדין המאוחר יותר ב-רע"א 3126/00 מ"י נ' א.ש.ת. ניהול פרוייקטים וכוח אדם בע"מ, פ"ד נז (3) 220. פסק דין זה ניתן ברוב דעות, והוא עומד לדיון נוסף, אך קביעתו - מחייבת היא. מכל מקום בית המשפט לא איפשר למשיבים תובענה ייצוגית בעילה חוזית מכח תקנה 29, על כך לא ערערו המשיבים לפנינו.
בית המשפט ציין, כי תובענה ייצוגית צריכה לעבור דרך דיני הבנקאות הן באשר לעילת התביעה והן באשר לטעמים לאישורה כתובענה ייצוגית. בית המשפט הפנה לסעיף 16א לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) הקובע שניתן להגיש תובענה ייצוגית מכוחו על יסוד העילות המנויות בו. בבקשה צויינו עילות תביעה לפי סעיף 3 לחוק ולפי סעיף 4 לחוק. עילת תביעה לפי סעיף 4 לחוק שלל בית המשפט. אין צורך לפרט משום שהמשיבים לא הגישו, כאמור, ערעור על עילות תביעה אותן לא קיבלה הערכאה הראשונה.
8. בית המשפט קבע כי עומדת לתובעים עילת תביעה כאמור בסעיף 3 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) הקובע:
"3. איסור הטעיה
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|