אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ"ת 38288-11-12

פסק-דין בתיק עפ"ת 38288-11-12

תאריך פרסום : 12/02/2013 | גרסת הדפסה
עפ"ת
בית המשפט המחוזי ירושלים
38288-11-12
02/01/2013
בפני השופט:
1. נאוה בן אור
2. רפאל יעקובי
3. רם וינוגרד


- נגד -
התובע:
עמאד קיסוואני
עו"ד מנחם בלום
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד באמצעות משטרת ישראל מחלקת תביעות ירושלים
פסק-דין

בית המשפט השלום לתעבורה הרשיע את המערער בעבירה של גרימת תאונה (תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה) וכן הרשיעו בעבירות של נהיגה רשלנית שיש בה כדי לסכן אדם או לגרום לו חבלה (ס' 338(1) ו(4) לחוק העונשין, תשל"ז-1977) בקשר עם סעיף 326 לחוק העונשין. עוד הורשע המערער במספר עבירות של חבלה של ממש (ס' 38(3) לפקודת התעבורה). 

האירוע בו מדובר עניינו בתאונת דרכים קשה שאירעה ביום 9.9.10. המערער הוא נהג משאית מקצועי והוא נהג באותה עת במשאיתו. למשאית זו היה מחובר מנוף ובמהלך הנהיגה השתחררה רגלית באורך של כ-1.80 מ', המשמשת לייצוב המשאית בעת הפעלת המנוף. כתוצאה מכך נפגעו 5 הולכי רגל שהלכו בצידי הכביש בו נהג המערער. המדובר בחבלות קשות שהביאו לכך שהנפגעים אושפזו בבית חולים ונזקקו לתקופות שיקום.

בית משפט קמא ביסס את הרשעתו של המערער על רשלנותו, שהתבטאה באי בדיקה של המנגנון המבטיח את נעילתה של הרגלית בטרם יצא לדרך. המדובר בנצרה שלא היתה במקומה, שכן מפעיל המנוף, כך יש להניח, לא נעל אותה עם סיום העבודה. בית משפט קמא מצא שמקור חובתו של המערער לבדוק את מנגנון הנעילה בטרם יציאה לדרך מצוי בהוראת סעיף 326 לחוק העונשין, המטיל חובה על מי שממונה על דבר שיש בו סכנה "לנקוט מידה סבירה של זהירות וקפידה למניעת הסכנה". בהקשר זה הפנה בית משפט קמא לע"פ 6811/01 אחמד נ' מדינת ישראל, פ"ד נ"ז (1)26.

בפנינו טען ב"כ המערער כי אין כל הצדקה להטיל על נהג משאית לבחון, כלשונו, "כל פריט ופריט" במשאית, כאילו היה מדובר ב"מסוק או במטוס קרב". ועוד טען כי התקן האירופי מחייב התקנת שני מנגנוני נעילה על גבי רגליות מן הסוג הנדון ומשכך יש לראות ברשויות הישראליות, המסתפקות במנגנון נעילה אחד, כ"אשמות במידת מה" בקרות התאונה ויש בכך כדי להסיר את האחריות מן המערער.

אין בידינו לקבל גישה זו. אכן אין נהג משאית חייב לבדוק כל אימת שהוא יוצא לדרך כל פרט ופרט במשאיתו, אולם חובה עליו לבדוק כל חלק אשר יש בו משום סיכון פוטנציאלי של המשתמשים בדרך. חובה זו מעוגנת לא רק בהוראת סעיף 326 לחוק העונשין אלא באופן ספציפי בתקנה 306 לתקנות התעבורה. תקנה זו קובעת כי "רכב וכל החלקים, האביזרים והציוד המורכבים עליו או המותקנים בו יהיו בכל עת במצב תקין ובמצב שאין בו כדי לגרום רעש, הפרעה, נזק או סכנה לנמצאים עליו, בתוכו או על ידו, לעוברי דרך או לרכוש".  משנמנע המערער מלבדוק האם הרגלית נעולה בטרם יצא לדרך, לא ביצע את המוטל עליו וגרם במחדלו לפגיעות משמעותיות ב-5 עוברי אורח. בנסיבות אלה, אינני סבורים כי העובדה שהתקן האירופי מחמיר יותר מן התקן הישראלי, מעלה או מורידה לעניין אחריותו של המערער. מה לי מנגנון נעילה אחד או שניים, אם המערער לא טרח כלל לבחון את מצב המנגנון בטרם יצא לדרך. משכך, דין הערעור על ההרשעה להידחות.

אשר לעונש, בית משפט קמא הטיל על המערער מאסר בפועל לתקופה של 30 יום, פסילה מלנהוג על כל רכב שהוא לתקופה של 24 חודשים וקנס בסכום של 15,000 ש"ח או שנת מאסר תמורתו.

המערער מסכים כי העונש כשלעצמו אינו חמור, אלא שסבור הוא כי מאחר שמידת אחריותו בפלילים היא לכל היותר גבולית, צריך היה להסתפק בעונש סמלי גם לו נמצא כי חצה בהתנהגותו את גבול האחריות הפלילית.

גם לטענות אלה אין בידינו להסכים. העונש מקל עד מאוד עם המערער ולא מצאנו, כפי שפירטנו לעיל, כי אחריותו גבולית או סמלית. התנהגותו מבטאת רשלנות של ממש. נזכיר כי הוא יצא לדרך כשעל משאיתו מותקן מנוף ורגליות לייצוב המשאית אשר אורכן 1.80 מ'. השתחררות הרגלית מהווה מפגע בטיחותי חמור ביותר כפי שקרה בפועל. משכך, אין המדובר בהתעלמות או באי בדיקה של "פרט זה או אחר", אלא בהימנעות מבדיקת התקינות של אלמנט העשוי להשתחרר ולחרוג מן המשאית באופן שיסכן חיי אדם או את שלמות גופם. לטעמנו לא היה מקום להביא במכלול השיקולים את העובדה שהתקן האירופי מחמיר יותר. למערער הרשעות קודמות בתחום התעבורה, 30 במספר. אכן הוא נהג מקצועי, אולם ההרשעות מבטאות בחלקן התייחסות דומה לחובות המוטלות עליו כמי שנוהג ברכב מסוכן. כך למשל מצאנו 3 הרשעות בעבירה של חוסר תאורה; 2 הרשעות בעבירות של ליקויים מכניים; הרשעה בעבירה של מטען שלא כחוק, ועוד. בנוסף קיימות לחובתו הרשעות תעבורה חמורות נוספות כגון אי ציות לרמזור (4 הרשעות). 

נוכח כל אלה, גם הערעור על גזר הדין דינו להידחות.

המערער יתייצב לריצוי עונש המאסר שנגזר עליו ביום 3.2.13 בשעה 09:00 בתחנת המשטרה במגרש הרוסים בירושלים.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים, בהתאם לבקשתם.

ניתן היום,  כ' טבת תשע"ג , 02 ינואר 2013 , בהעדר הצדדים.

נאוה בן אור, שופטת

רפאל יעקובי, שופט

רם וינוגרד, שופט

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ