כללי
1. לפנינו ערעור וערעור שכנגד על גזר דינו של בימ"ש השלום ברמלה (כב' השופט ד"ר עמי קובו) מיום 14.7.10, לפיו המערער (המשיב בערעור שכנגד), שאהר אבו זאיד (ייקרא להלן:
"המערער") הורשע בבימ"ש קמא, לפי הודאתו, בכתב אישום מתוקן ב
ת"פ
1040/08, בשני אישומים: באישום הראשון בעבירה של הספקת סם לפי סעיף 13 יחד עם סעיף 19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973, ובאישום השני בעבירה של סחר בסם לפי סעיף 13 יחד עם סעיף 19א לפקודה זו. כמו כן הורשע המערער על יסוד הודאתו ב
ת"פ
2253/08, בעבירה של ניסיון לקבל דבר במרמה לפי סעיף 415 יחד עם סעיף 25 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977, ובעבירה של בידוי ראיות לפי סעיף 238 לחוק העונשין.
בגין העבירות נושא שני כתבי האישום הוטלו על המערער שנתיים מאסר בפועל, עונשי מאסר על תנאי כמפורט בגזר הדין, וקנס כספי בסך 15,000 ש"ח או 5 חודשי מאסר תמורתו.
ערעורו של המערער מתמקד בחומרתם הנטענת של רכיבי המאסר בפועל והקנס. לעומת זאת מבקשת המדינה בערעורה להחמיר בשני רכיבים עונשיים אלה.
האישומים
2. באישום הראשון הורשע המערער על כך שביום 21.3.07 הוא פגש בסוכן משטרתי בלוד והציע לו לקנות סם מסוג הרואין או קוקאין בכל כמות שירצה. בהמשך לכך ביקש הסוכן מהמערער כי יכין לו 50 גרם הרואין, השניים נפגשו במגרש חניה בלוד, ושם סוכם כי מחיר העסקה יהיה 5,500 ש"ח. המערער ביקש מהסוכן לנסוע אחריו לביתו בלוד, ושם הוציא המערער שקית ובתוכה הרואין ושפך חלק מהסם לתוך שקית ניילון שהחזיק הסוכן בידיו, עד שצג המשקל הראה 50 גרם. הסוכן שילם למערער את הסכום המוסכם וקיבל הרואין במשקל של 48.55 גרם נטו.
באישום השני הורשע המערער בעשיית עסקה נוספת בהרואין, בכך שביום 26.3.07 שוחח הסוכן עם המערער וביקש ממנו לקנות 70 גרם הרואין בתפזורת. המערער הסכים וביקש מהסוכן להגיע למקום מפגש בעיר לוד. המערער נכנס לרכבו של הסוכן וקיבל ממנו 7,700 ש"ח עבור העסקה. השניים נסעו לביתו של המערער, ושם העביר המערער לסוכן שקית ובה 69.25 גרם הרואין.
3. בכתב האישום השני הורשע המערער על כך שביום 8.7.05 הוא הגיש תביעה בבימ"ש השלום בהרצליה, בשם בנו הקטין, כנגד חברת הביטוח "קרנית". בכתב התביעה טען המערער כי הקטין נפגע ביום 3.7.00 כאשר שיחק בחצר בית סבו, בעקבות נפילת שער החצר עליו, והוסיף בכזב, כי שער החצר נפל כתוצאה מפגיעת מכונית בשער. ואולם האמת הייתה כי בנו נפגע אמנם מנפילת השער, אך זאת בלא מעורבות של כלי רכב כלשהו. זאת ועוד, המערער פנה לאחר מכן לשכנו של הסב וביקש ממנו למסור תצהיר כוזב שלפיו היה עד לתאונת הדרכים הבדויה. זאת - כדי שהתצהיר הכוזב ישמש ראיה במשפט העתיד להתנהל. ואכן, ביום 18.1.06, בעקבות בקשת המערער, הגיש השכן תצהיר כוזב לפני עורכת דין, ובו הצהיר בכזב כי היה עד לתאונה הבדויה. את התצהיר הכוזב הגיש המערער לבית המשפט.
ההליך בבית משפט קמא
4. המערער הוא בן 41, ויש לו עבר פלילי עשיר. בבית משפט קמא הוגש תסקיר של שירות המבחן שהתרשם כי המערער ניהל אורח חיים עברייני תקופה ניכרת מחייו, כולל התמכרות לסמים וסחר בסמים כדי לממן את התמכרותו. ואולם, לאור הידרדרות במצבו הבריאותי ואיומים על חייו, החליט המערער לערוך שינוי בחייו ופנה מיוזמתו לטיפול גמילה במסגרת האשפוזית "דרך חיים". בהמשך השתלב המערער בתוכנית שיקום במסגרת הקהילה הטיפולית "אלפטאם" בטייבה, שם הפגין יכולת לשנות את דרך חייו. שירות המבחן התרשם כי המערער מתקשה להבין את אחריותו כלפי העבירות, ייתכן שעקב מוגבלויותיו, ושליחתו למאסר בפועל עשויה, להערכת שירות המבחן, לפגוע בגמילתו מסמים.
5. בית משפט קמא שקל ואיזן בין שיקולי הענישה לחומרה ולקולא.
למערער יש עבר פלילי הרווי עבירות סמים, והוא הוכרז כסוחר סמים. כמו כן הוא הורשע בעבר בעבירות רכוש, תקיפה, החזקת נשק ויריי בנשק חם. לגבי עבירות הסמים יש להתייחס בחומרה לסוג הסם (הרואין), לכמויות הגדולות (כ-117 גרם) ולסכומי הכסף הניכרים שקיבל המערער. גם נסיבות העבירות הן חמורות, ומדרך התנהגותו של המערער ניתן ללמוד על ניסיונו ובקיאותו בעסקי הסחר בסמים. בית המשפט קמא גם שקל את העובדה שמדובר במקרה זה בפעילות של סוכן שהפליל רבים, כאשר על האחרים נגזרו עונשי מאסר לתקופות העולות על שלוש שנים. עם זאת, המערער, בניגוד לאחרים, לא היה עצור עד תום ההליכים בגין עבירות הסמים.
בית משפט קמא הדגיש את חובתה של החברה להיאבק בנגע הסחר בסמים באמצעות הטלת עונשי מאסר לתקופות ארוכות כנגד מי שהורשע בעבירה זו.
במקרה דנן נוסף לעבירות הסמים ניסה המערער להונות את בית המשפט באמצעות הגשת תביעה כוזבת. השופט קמא עמד על חומרת עבירות ההונאה וציין:
"נראה כי כל דרך כשרה עבור הנאשם בכדי להשיג דבר בו הוא חפץ".
יחד עם זאת, זקף בית המשפט קמא לקולא את נסיבותיו האישיות הקשות של המערער כפי שעולות מהמסמכים שהוגשו לבית המשפט והוצגו גם בפנינו. המערער לקוי ביכולתו הקוגניטיבית ובתפקודו, חי עם אישה חולה המטופלת במרפאה לבריאות הנפש, יש להם שמונה ילדים שסובלים כולם מבעיות רפואיות, קוגניטיביות ואחרות וגם המערער עצמו סובל מבעיות רפואיות רבות.
בית המשפט קמא הטעים כי הוא מייחס משקל רב לשינוי שערך המערער בחייו כאשר התייצב מיוזמתו במרכז לטיפול בגמילה מסמים לפני שנעצר. הוא החל טיפול במסגרת אשפוזית כאשר היה מנותק ממשפחתו, ולאחר מכן המשיך בטיפול אמבולטורי בקהילת "אלפטאם".
מעדותו של מנהל היחידה להתמכרויות ב"אלפטאם" בפני בימ"ש קמא ניכר כי המערער מצליח בגמילתו ומהווה גם דוגמא לאחרים. גם תסקיר שירות המבחן הדגיש את השינוי שעבר המערער ואת רצונו להמשיך את חייו מחוץ למעגל הסמים.
6. השופט קמא ציין כי האיזון הנדרש במקרה זה הוא מורכב, שכן יש לאזן בין שיקולי הגמול וההרתעה מחד גיסא לבין השיקול השיקומי מאידך גיסא. בית המשפט קמא סבר כי העבירות שבהן הורשע המערער מצדיקות כשלעצמן הטלת עונש מאסר ממושך מאחורי סורג ובריח, וזאת בין היתר בשים לב לגזרי הדין שהוטלו על האחרים אשר היו מעורבים באותה פרשה. מנגד, יש לתת ביטוי לתהליך השיקום הארוך והקשה שעבר המערער. מסקנתו של השופט קמא היא כי
"... אין הדעת נותנת כי אך משום הישגי הגמילה והשיקום של הנאשם נכון יהיה להתעלם מחומרת מעשיו, מעקרון האחידות בענישה ומהאינטרס הציבורי. שיקומו של הנאשם מהווה שיקול נכבד, אולם אינו השיקול היחיד".