א. בקשת רשות ערעור על פסק דינו מיום 25.5.03 של בית המשפט לתביעות קטנות (כב' השופט (בדימוס
) ג' שטרסמן) אשר קיבל את תביעת המשיב וחייב את המבקש בתשלום סכום של 12,155 ש"ח, בגין עובדות שחזור שיניים שבוצעו עבור המבקש.
ב.
העובדות העיקריות הצריכות לענייננו, הן כדלהלן
:
המבקש הינו רופא שיניים, מנהל מחלקת פה ולסת בבית חולים 'אסף הרופא'.
כעולה מפסק דינו של בית המשפט קמא, המשיב הוא בעל מעבדת שיניים בכפר סבא וטכנאי שיניים מעשי.
ביום 30.5.2002 הגיש המשיב תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות, בגין עבודות שחזורי שיניים שבוצעו במעבדה שבבעלותו, ואשר החשבוניות שהוצאו בגינן, לא נפרעו
(נספח ג' ל"הודעה ותגובה מטעם המשיב" מיום 15.9.2005) .
ביום 18.3.2003 נשמעו עדויות הצדדים בפני בית המשפט קמא, בסיומן הוחלט לדחות את הדיון לתזכורת פנימית, על מנת לאפשר למשיב להביא תעודות המעידות על "
היותו איש מקצוע בתחום השיניים" (
עמ' 6 לפרוטוקול מיום 18.3.2003 - נספח ג' לבר"ע).
יצויין כי בין הצדדים נפלה מחלוקת אשר לנסיבות ההתקשרות ביניהם, לרבות, סוגיית מעורבותו של פלוני, מר קורן, בהתקשרויות הנטענות.
ביום 23.3.2003, משהציג המשיב תעודה המאשרת שהוא אכן טכנאי שיניים, החליט בית המשפט קמא, לזמן את הצדדים, לישיבה נוספת, לסיכומים, ביום 11.5.2003.
ביום 30.4.2003 הגיש המבקש בקשה לזימונם של שני עדים, לשם מתן עדות של "
כשלוש דקות לכל היותר לכל עד" (
נספח ב' לבר"ע).
ביום 4.5.2003 החליט בית המשפט קמא כי "
לא יהיו עוד עדויות".
ביום 11.5.2003 סיכמו הצדדים את טענותיהם, כאשר המשיב הציג בפני בית המשפט קמא, חשבוניות, המעידות לטענתו "
על תשלומים כפולים ומשולשים, של כל העבודות שהתובע תובע אותי בגינן" (עמ' 8 לפרוטוקול הדיון מיום 11.5.2003 - נספח ד' לבר"ע).
ביום 25.5.2003 ניתן פסק דינו של בית המשפט קמא, בהעדר הצדדים, ובו נקבע כי לאור התרשמותו ה"
בלתי אמצעית מן העדויות" (
סעיף 15 לפסק הדין) לא שוכנע בית המשפט כי המסמכים אשר הוצגו על ידי המבקש, אכן מעידים על תשלומים כפולים ומשולשים (
סעיף 10 לפסק הדין) והתקבלה תביעת המשיב.
כן דחה בית המשפט קמא את טענות המבקש לענין מעורבותו של מר אבי קורן בהתקשרות בינו ובין המשיב, וזאת משהמבקש "
לא הראה לבית המשפט שהוא עשה ניסיון כלשהו - ולו הקל ביותר - לגלות את עקבותיו של אותו קורן, שבאמצעותו יכול היה, לו צלח הדבר בעדו, לקרוע את המסווה מעל פני התובע ולערער את כל התביעה" (סעיף 12 לפסק הדין).
על פסק דינו זה של בית המשפט קמא, הוגשה בקשת רשות הערעור שבפני.
בקשת רשות הערעור נדונה כערעור.
ג.
טענות הצדדים בערעור
טוען המערער, כי טעה בית המשפט קמא בהסתמכו על שיקולים זרים, לפיהם בניגוד לדבריו בבית המשפט קמא, לא הגיש המערער תביעה שכנגד, או לחלופין, תביעה חדשה, כנגד המשיב (
עמ' 1 שורות 9-10 לפרוטוקול הדיון מיום 18.3.2003 - נספח ג' לבר"ע).
כן טוען המערער, כי טעה בית המשפט קמא, בנמקו את פסק דינו, בין היתר, בכך שמר קורן לא זומן להעיד, תוך העברת נטל ההוכחה, לכתפי המערער "
בניגוד לכל דין" (
סעיף 4 לבר"ע).
המערער מוסיף וטוען כי ביקש להביא עדים מטעמו, על מנת להפריך את טענות המשיב, וכי טעה בית משפט קמא, בסרבו לאפשר לו להעיד עדים מטעמו.