אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 97874/01

פסק-דין בתיק א 97874/01

תאריך פרסום : 06/08/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
97874-01
01/01/2008
בפני השופט:
דוד גלדשטין

- נגד -
התובע:
אפסאי יונה
הנתבע:
1. אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ
2. ביניאשווילי דני

פסק-דין

1.         התובעת הינה אמה ויורשתה על פי דין בהתאם לצו ירושה מיום 28.6.01, של המנוחה חדווי לורן ליאת ילידת 07/08/1974, אשר נהרגה כתוצאה מתאונת דרכים ביום 01.01.2001 בהיותה בת 27, כאשר נסעה ברכב מ.ר  88-019-52 הנהוג בידי הנתבע מספר 2.

2.         בכתב התביעה נטען כי המנוחה התגוררה עד לפטירתה בבית התובעת, השתכרה למחייתה וכן תמכה בתובעת וסייעה לתובעת בהוצאות החזקת הבית ועבודות משק הבית.

התובעת טוענת כי כתוצאה מפטירתה של המנוחה, אבד לה מקור תמיכתה של המנוחה בסכום חודשי המוערך לכדי 2,000 ש"ח וסכום זה אבד לתובעת למשך תוחלת חייה ואף יותר מכך, עת תגיע התובעת לגיל 65 ועד לסיום תוחלת חייה המגיעה סטטיסטית לגיל 79.

התובעת טוענת כי היא זכאית לפיצוי בגין הנזק הבלתי ממוני שנגרם בשל קיצור חייה של המנוחה, כאמור בתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים חישוב נזק שאינו נזק ממון) התשל"ה - 1975, בצירוף ריבית מיום התאונה ועד התשלום המלא בפועל.

כמו כן, טוענת התובעת להוצאות הקמת מצבה בסך 6,500 ש"ח, הוצאות עבור הוצאת צו ירושה בסך 300 ש"ח והוצאות בגין מנהגי אבל בסך 1,500 ש"ח.

3.         הנתבעת בכתב הגנתה, טוענת כי ייצוג הנתבע 2 יהיה רק לאחר קבלת רשיון נהיגה בר תוקף במועד התאונה בצירוף ייפוי כוח מהנתבע 2.

הנתבעת טוענת כי תעודת ביטוח החובה שהוצאה על ידה, מוגבלת לחבות של הנתבעת 1 בשיעור של 50% ואילו ב-50% הנותרים, נושאת אבנר - איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ.   כמו כן, טוענת הנתבעת כי אם התובעת היתה תלוייה במנוחה, הרי נוכח הזהות בין תלויי המנוחה ויורשיה, מדובר בתביעות חלופיות והתובעת אינה זכאית לקבל פיצוי הן בגין נזקיה הנטענים כתלוייה והן בגין נזקי העזבון.   כמו כן, כתלוייה, עליה לפנות למוסד לביטוח לאומי לצורך מיצוי זכויותיה במסגרת קצבת להקטין נזקה.

4.         בתצהיר עדות ראשית של התובעת, מציינת כי המנוחה עבדה מעת שחרורה מצה"ל ועד לפטירתה כאשת מכירות בחנויות שונות בתחנה המרכזית החדשה בת"א ובשנתיים האחרונות, לפני פטירתה, עבדה בחנות למוצרי חשמל והשתכרה סך של 5,500 ש"ח אשר שולמו לה במזומן.

            התובעת עצמה עבדה כמרכזת מועדון קשישים ושכרה החודשי היה כ- 1,700 ש"ח נטו לחודש, אשר לא הספיק למחייתה והיא נזקקה לתמיכתה של המנוחה.

            לדברי התובעת, המנוחה נהגה לתת לה משכרה 1,000 ש"ח מידי חודש וכן רכשה מוצרים שונים לביתה בסכום המוערך ב- 300 ש"ח לחודש.

            מגיל הפנסיה ועד לתוחלת חייה של התובעת, הסכום החודשי המוערך אותו הייתה מקבלת מהמנוחה הינו בסך של 1,500 ש"ח.

            באשר להוצאות אבל וקבורה, מצבה בסך של 6,500 ש"ח מיום 02.05.01, שכירת אוטובוס ומודעות אבל בסך של 700 ש"ח, אירוח והסעדה בסך של 11,250 ש"ח, וכן במשך כל מועדי האזכרה לעתיד ואגרת צו ירושה בסך של 500 ש"ח.

5.         בחקירתה הנגדית לא יכלה התובעת להצביע על תלושי שכר של המנוחה בחנות החשמל, ואף לא הביאה לעדות את אותו מעסיק ולטענתה "הוא הבטיח לה שהוא ייתן לה תלושי משכורת יותר מאוחר, אם היא מתאימה, עד הפטירה הוא לא נתן לה, היא עבדה שם שנתיים, יעצתי לה לעבוד במקום מסודר עם תלושי שכר. אמרתי לה מס' פעמים שהיא צריכה לקבל תלושים, היא קיבלה משכורת במזומן.  אני לא חושבת שהוא שילם עבורה ביטוח לאומי, היא עבדה בתל-אביב, אני לא יודעת אפילו באיזה חנות.  החנות הייתה בתחנה המרכזית החדשה, אין לי מס' טלפון של החנות". (פרוטוקול עמ' 9 - 10).

            באשר לגובה הכנסתה של המנוחה, מציינת התובעת "היא נתנה לי 5,500 ש"ח אולי היה לה יותר והיא הייתה מבזבזת. . . היה לה חשבון בנק בדיסקונט באשקלון ברחוב צה"ל ועכשיו הוא עבר לאפרידר, סניף 128".

            בהמשך העידה: "היה לה כרטיס אשראי, לא היה לה פנקס שיקים.  היה לה כסף בחשבון בנק, אני לא יודעת כמה.  חלק מהכסף היא לקחה, היא ילדה גדולה.  חלק אחר היא הכניסה לבנק, וחלק אני קיבלתי.  היא נתנה לי מזומן ביד, אני החזקתי את הכסף במקום מוסתר בבית, גם בעלי לא ידע".

            דפי חשבון הבנק לא הובאו בפני בית המשפט ומכאן שבית המשפט לא יכול ללמוד באשר לסכומים שנכנסו או יצאו מאותו חשבון בנק.

            באשר לאורח חייה של המנוחה מציינת התובעת "היא הייתה לוקחת מהכסף את מה שהיא צריכה, היא אהבה לקנות ולבזבז, היא אמרה שחיים פעם אחת והיא רוצה להינות.  היה לה חבר.  לא היו בשלבי חתונה.  היא למדה צרפתית ומחול, אירובי.  היא קראה עיתון לאישה, היא חיפשה את הדבר היפה והיקר, רצתה למצות כל דקה ודקה".

            התובעת מציינת כי לא קיבלה פיצוי פיטורין מהמעביד שלה וגם לא קיבלה את המשכורת האחרונה שלה.  המנוחה לא עבדה ברציפות ומתוך ה- 7 שנים שלאחר השיחרור מצה"ל, להערכת התובעת, המנוחה עבדה אולי 4 שנים.

            התובעת נשואה בשניה.  התגרשה בפעם הראשונה כשהמנוחה הייתה בת 4 והתחתנה שוב כעבור כ- 14 שנה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ