פסק דין בעניין ערעור על החלטת ראש ההוצל"פ על פיה נדחתה בקשה להורות על החזרת אישה וילדים קטינים לדירת מגורים, לאחר פינויים מן הדירה בהחלטת ביה"דר

א. המערכת העובדתית

1. ב6.12.92- ניתן פס"ד ע"י ביה"ד הרבני באשדוד, בחתימת שלושה דיינים, ובו הורה בית
הדין :

"הוילה תמכר ותחולק בין הצדדים בשווה לאחר ניכוי חובות דלהלן בלבד".

2. פסה"ד הוגש לביצוע בהוצל"פ ת"א ב7.9.95-. במסגרת הליכי ההוצל"פ מונה ב"כ המשיב
ככונס נכסים לצורך מכירת בית המגורים של בני הזוג.

3. ב7.3.96- ניתנה החלטה נוספת בביה"ד הרבני באשדוד, בחתימת דיין אחד - אב בית
הדין, כדלקמן:

"מחליט ביה"ד לצורך מכירתה כאמור )של הוילה - י.ג.( להוציא צו פינוי לפיו על
הגברת----- לפנות את בית המגורים... מכל איש וחפץ השייך לה וזאת תוך 45 יום
מהיום".

4. בהסתמך על החלטת הפינוי, שניתנה ע"י ביה"ד הרבני, ביקש ב"כ המשיב להתרות במערערת
ולקבוע מועד לביצוע הפינוי. הבקשה הוגשה עפ"י סעיף 64 לחוק ההוצאה לפועל.

5. ביום 7.7.96 בוצע פינוי בכח של האשה ושני ילדיה הקטינים מדירת המגורים באשדוד.
הפינוי בוצע ע"י פקידי ההוצל"פ עפ"י החלטת ראש ההוצל"פ.

6. ביה"ד הרבני לא דן בהסדרת המדור החלופי של הקטינים. ביה"ד הורה על הפינוי,
ולטענת המערערת היא נותרה עם ילדיה ללא קורת גג.

7. בקשה להורות על החזרת האשה וילדיה לדירת המגורים - נדחתה ע"י ראש ההוצל"פ.