פל"א 3919-10-14 מדינת ישראל נ' אילוז

הנאשם הורשעה על יסוד הודאתה בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ברכב ללא ביטוח סירוב להגיד שם או מען, והגדת שם או מען כוזבים.

על פי עובדות כתב האישום, ביום 20/10/14 נהגה הנאשמת ברכב, כשידוע לה שהינה פסולה לנהיגה, מכח גזר דין שניתן בתיק 7974-10-13 ובו הושתו עליה, בנוכחותה, 39 חודשי פסילה מלנהוג.

באותן הנסיבות, התחזתה הנאשמת בפני השוטרים להיות אחותה.

טיעוני הצדדים לעונש

בטיעוניה לעונש התייחסה התביעה לחומרת עבירת הפסילה בה הורשעה הנאשמת, לעברה התעבורתי המכביד ולכשלים באישיותה עליהם מצביע שירות המבחן, ואשר הביאוה לביצוע המעשים המיוחסים לה.

נוכח אלו, מבקשת התביעה להפעיל עונש מאסר בן 4 חודשים העומד כנגד הנאשמת ולקבוע כי ירוצה במצטבר לעונש מאסר נוסף בן 4 חודשים, זאת לצד עונשים נלווים.

מנגד, מציין הסניגור את אורח החיים הנורמטיבי אותו מנהלת הנאשמת, ההליך הטיפולי בו הינה מצויה והתסקיר החיובי שהוגש בעניינה, ומבקש להאריך את עונש המאסר המותנה התלוי כנגדה.

הנאשמת מסרה במהלך הטיעונים לעונש כי הפיקה לקחים מהאירוע, הפנימה את חומרת מעשיה ואת המחירים שנדרשה לשלם, ובעקבותיהם, וקיבלה על עצמה להימנע מביצוע עבירות תעבורה בעתיד.

תסקיר שירות המבחן