א.א. נ' קצין התגמולים

ערעור על החלטת המשיב, אשר דחה את בקשת המערער להכרה בנכותו בגין מחלת CRPS (Complex Regional Pain Syndrome - תסמונת כאב אזורי מורכב) בידו הימנית וקבע כי לא הוכח שנגרם לו נזק כתוצאה מהטיפול הרפואי שקיבל.

רקע וכתבי הטענות

1.המערער הינו נגד לוגיסטיקה בשירות קבע, אשר שהה בחופשה ביום 5.10.2013. במועד זה, בעת ששיחק כדורסל במגרש ספורט "ליאו-בק" בחיפה, הוא נפל על יד ימין וחש כאב. הוא הופנה לבית החולים רמב"ם, שם הועלתה אפשרות כי נגרם לו שבר בראש רדיוס יד ימין. כעבור יומיים הושמה ידו הימנית של המערער בגבס ארוך, והוא המשיך טיפולו במרפאה צבאית (בבית חולים 10). הגבס הארוך הוחלף ביום 10.10.2013 בגבס קצר, ועל אף שהיה ספק בקיומו של שבר, הורד הגבס רק ביום 19.11.2013, ואז התגלה שבכף היד פרצה מחלה  שאובחנה כמחלת CRPS.

2.בגין גילוי המחלה ביד הימנית לאחר שהוסר הגבס, הגיש המערער למשיב ביום 9.3.2014 בקשה להכרת זכות [מחלה] לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט-1959 [נוסח משולב] (להלן: חוק הנכים או החוק). המשיב הפנה את המערער לד"ר שמואל ליובושיץ, מומחה למחלות אורתופדיות וכירורגיה של כף היד, אשר קבע בחוות דעת מיום 24.9.2015 כי אצל המערער הופיע סיבוך לא שכיח על רקע חבלה טריוויאלית של שבר ראש עצם הרדיוס במרפק ימין ושבר ללא תזוזה של הסטילואיד של עצם הרדיוס, וכי לא נמצא כל דופי בטיפול הרפואי שניתן לו. לפיכך, קבע המומחה שאין קשר של גרימה או החמרה בין הטיפול הרפואי לבין הנכות הנטענת, על אף היותה חמורה במיוחד, וכי מחלת CPRS התפתחה על רקע החבלה וללא כל קשר לשירות (להלן: חוות דעת ליובושיץ 1). על בסיס חוות דעת זו החליט המשיב ביום 9.11.2015 לדחות את הבקשה להכרה בנכות, בנימוק שלא הוכח שנגרם לו נזק כתוצאה מהטיפול הרפואי. על החלטה זו הגיש המערער ביום 3.12.2015 את הערעור שבפנינו.

3.בכתב הערעור המתוקן טען המערער לקיומו של קשר סיבתי בין הטיפול הרפואי לבין התפרצות מחלת CRSP בשורש כף ידו הימנית. נטען שהטיפול הרפואי והמעקב הרפואי שבוצע למערער במרפאה הצבאית, ובמיוחד הגיבוס הממושך שלא לצורך, נעשה באופן רשלני והוביל להתפתחות המחלה. נטען כי למרות שהמערער אובחן כמי שלא סבל משבר, הושאר שורש כף יד ימין בגבס למשך תקופה של 33 ימים, דבר שהוביל לחוסר הפעלה של הגפה וללחץ מיותר עליה, קרי - ליצירת גורמים מוכרים להתפרצות המחלה או להחמרתה. עוד נטען כי אף בהיעדר רשלנות, יש להכיר במערער כמי שנפגע עקב השירות הצבאי, מאחר והפנייתו לטיפול במרפאה צבאית הינה חלק בלתי נפרד משירותו, ולא ניתנה בידו הזכות לבחור בין טיפול זה או אחר. המערער צרף את חוות דעתו מיום 25.1.2016 של ד"ר צבי גורן, מומחה לכירורגיה אורתופדית ורפואת ספורט, אשר קבע כי הגיבוס הממושך והמיותר הוא שגרם להתפתחות מחלת CRSP בשורש כף יד ימין, וכי יש להכיר בקשר סיבתי בין הטיפול לבין המחלה (להלן: חוות דעת גורן).

4.בכתב התשובה טען המשיב כי יש להעדיף את מסקנות המומחה מטעמו על פני אלו של המומחה מטעם המערער, ולפיכך יש לדחות את הערעור. לכתב התשובה צורפה חוות דעת משלימה מיום 6.4.2016 של ד"ר ליובושביץ, ובה התייחסות לטיעונים שבחוות דעת גורן, תוך הדגשה שמהמחקרים הרפואיים הקיימים לא ניתן לקבוע בוודאות מהם הגורמים למחלת CRPS, וכי אין כל אסכולה רפואית המכירה בכך שגיבוס היד או מניעת תנועה הם הגורם להתפתחות המחלה (להלן: חוות דעת ליובושביץ 2).

ההלכה הפסוקה

5.המערער נחבל בידו כששיחק כדורסל במגרש ספורט בחיפה בעת היותו בחופשה. על מקרה זה לא חל חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד), תשמ"ח-1988, מאחר וחוק זה חל רק על חייל בשירות סדיר, ולא על חייל בשירות קבע. על המקרה חל סעיף 1א לחוק הנכים, אשר צמצם את תחולת החוק על חיילים אשר נפגעו בעת חופשתם. על פי סעיף זה והפסיקה שפיתחה אותו, החוק יחול על חייל שהיה בדרכו מן המחנה אל יעד חופשתו או אל המחנה מיעד חופשתו וכן על חייל ששהה בחופשה אך ביצע פעילות הקשורה בדרך נלווית לשירות. (לסקירת הפסיקה, ראו: ו"ע (שלום ת"א) 110/05 לוי נ' משרד הביטחון (פורסם בנבו, 1.7.2007)). אין מחלוקת כי חבלה במהלך משחק הכדורסל לא נכנסה לתחולת סעיף 1א האמור. ככל שייקבע שמחלת CRPS נגרמה כתוצאה מהחבלה במשחק הכדורסל, אין להכיר במערער כנכה על-פי חוק הנכים.

במקרה שבפנינו, הערעור נשען על הטענה בנוגע לטיפול הרפואי שניתן למערער בעקבות החבלה במהלך משחק הכדורסל, ואשר, לדעת בא-כוח המערער, הביא לגרימה של מחלת CRPS או להחמרתה, ובכך נוצר הקשר הסיבתי הגלום בתיבה "עקב שירותו" שבהגדרת "נכות" בסעיף 1 בחוק הנכים. בסעיף 25 לסיכומיה ציינה באת-כוח המשיב כי טיפול רפואי הינו חלק מתנאי השירות של חייל, וכי חריגה מרמת הטיפול המקובלת הגורמת לפגימה מביאה את הפגימה לגדר פגימה עקב השירות. עם זאת, לשיטתה - העובדה שנזק גופני התהווה במהלך הטיפול הרפואי אינה לכשעצמה מספיקה כדי להפוך את הנזק לנזק עקב הטיפול, קרי - עקב השירות. להשקפתה, במקרה הנוכחי האפשרות הסבירה ביותר הינה שמחלת CRPS נגרמה על-ידי החבלה במשחק הכדורסל ולא על-ידי הטיפול הרפואי, ובכל מקרה - לא נפל דופי בטיפול הרפואי.