ע"נ 19496-10-18

1.לפנינו ערעור על החלטתו של המשיב מיום 13.9.18, שבה נדחתה תביעתו של המערער להכרה בגין פגימה בגב תחתון לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 (להלן: החוק או חוק הנכים), לפיה:

הנני להודיעך כי בקשתך נדחית, לאחר שהגעתי למסקנה, על בסיס החומר העובדתי והרפואי שעמד בפני ולרבות חוות הדעת מיום 7.7.18 של ד"ר ליברמן, כי לא הוכח קשר סיבתי בין האירוע מיום 17.5.2016 ובין כאבי הגב התחתון עליהם התלוננת עוד מלפני גיוסך (עמ' 164 הראשון לתיק הרפואי, להלן ת"ר, קיים מספור כפול מעמ' 149-164).

2.המערער יליד 1996, התגייס לשירות חובה, כלוחם ביחידת מסתערבים במשמר הגבול ביום 26.11.2014 ושוחרר ביום 13.9.17. אין מחלוקת כי מדובר בשירות צבאי בעצימות גבוהה.

3.המערער הגיש תביעה ביום 23.10.17 להכרת זכות לפי חוק הנכים. על פי גרסתו כאבי גב החלו בתחילת חודש מאי 2016, הומלץ לו על פטור מפעילות גופנית ומהרמת משאות לכשבוע. ביום 17.5.16 יצא המערער, במסגרת שירותו ביחידת המסתערבים, לפעילות לילית. עת ירד מהרכב כשהוא נושא על גבו ציוד מלא וכבד, התכופף, או אז החלו לו כאבים עזים עם הקרנות לרגליים (להלן : האירוע). על פי גרסתו הוא נטל כדורים לשיכוך כאבים על מנת להמשיך לתפקד בפעילות. ביום 25.5.16 במסגרת פעילות נוספת, כשנדרש לשאת ציוד מלא, סבל מכאבים חזקים עם הקרנות לרגליים, ובסיום פעילות זו ניתנה לו הפניה דחופה לבית חולים שערי צדק. שם נכתב כי המערער מתלונן כחודש על כאבי גב, וכי מזה שבוע החמרה עם הקרנה (לטענת המערער הכוונה היתה לאירוע מיום 17.5.16). הומלץ על בדיקת CT, שבוצעה ביום 30.5.16 (עמ' 137 לת"ר) והדגימה פריצות דיסק אחוריות לטראליות עם לחץ על השק מימין בגובה L4-L5 ובגובה L5-S1. המערער צרף לתביעתו 'דו"ח פציעה' שנערך ביום 5.7.16 (עמ' 148 לת"ר). המשיב, כאמור, דחה תביעתו של המערער ביום 13.9.18.

ערעור על החלטה זו נושא הדיון שלפנינו. 

4.המערער הסתמך בערעורו על חוות דעתו של ד"ר לין ז"ל, חוות דעת שנערכה ביום 11.9.19. (עמ' 153-162 השני לת"ר) על פי חוות הדעת המערער התגייס בפרופיל רפואי 97. ממועד גיוסו ועד לאירוע מיום 17.5.16 אין כל רישום רפואי על הפרעה או כאבים או מוגבלות בעמוד השדרה המותני. ביחס לעבר הרפואי – לרישום הבודד מיום 1.1.13 – עובר לגיוס – נבדק על ידי רופאת קופת החולים – טופל על ידי אנלגטיקה – ללא בירור הדמייתי וללא בדיקת אורתופד – אין משמעות בקביעת הנכות של המערער. "מהספרות הרפואית מוכר וידוע כי עומס מכני על עמוד השדרה המותני יכול לגרום לפגיעה בדיסקית בין-חולייתית מותנית, ולהתפתחות כאבי גב תחתון עם/בלי פגיעה שורשית... הפעילות והעומס על עמוד השדרה המותני על ידי חיילי חי"ר יכולים לגרום להתפתחות כאבי גב תחתון אצל חיילים אלו... העולה מן המקובץ : יש להכיר בנכות הקיימת בעמוד השדרה המותני של מר xxx [כאבי גב תחתון, עם הגבלה בתנועות, ופגיעה שורשית מותנית] ככזו אשר נגרמה עקב תנאי שרותו כלוחם חי"ר והארוע מתאריך ה- 17.5.2016" (ההדגשות במקור – הערת הועדה). עוד קבע המומחה ז"ל בחוות הדעת כי על פי בדיקתו נותרה למערער נכות צמיתה בשיעור משוקלל של 28% (20% בגין הגבלה בינונית ו- 10% בגין פגיעה שורשית).

5.המשיב מטעמו הסתמך על חוות הדעת המייעצת של ד"ר ליברמן מיום 7.7.18 (עמ' 161-163 לת"ר) ועל חוות דעתו המגיבה מיום 30.11.19 (עמ' 167-170 לת"ר). על פי ד"ר ליברמן המערער אובחן כסובל מדיסקופתיה ניוונית ב- 2 או 3 גבהים בעמוד השדרה המותני. הוא טופל שמרנית תוך שיפור חלקי במצבו. אך תוך גריעה מתפקידו הקרבי והורדת פרופיל משמעותית. על פי המומחה בבדיקה הקלינית לא נמצאה הגבלת תנועה – פסיבית או אקטיבית – בעמוד השדרה לכל ארכו ובכל מישורי התנועה. עוד חיווה דעתו המומחה כי : "מחלת דיסק ניווני היא מחלה רב גורמית כגון גיל, מין, נטיה גנטית וכו'. מידת הפעילות כולל נשיאת משקלים כבדים אין השפעה מהותית על קיום המחלה ו/או החמרתה, בסקירת ספרות מוצג מחקר התאומים המציג באופן ברור את הגורם הגנטי שהוא עיקר מקור התחלואה, ומחקר נוסף הבודק את הקשר בין מאמצים להופעת מחלה ניוונית בעמ"ש המותני. על פי תיקו של מר xxx על בעיית גב טרם האירוע שבנדון, כולל אפיזודה של חודש כאב גב תחתון טרם גיוסו לצה"ל. על פי מהלך מחלתו, וממצאי בדיקת ההדמיה איני מוצא קשר בין החבלה שבנדון למצב הגב התחתון של מר xxx ואני ממליץ לדחות תביעה זו". (ההדגשה במקור- הערת הועדה). המומחה חזר על מסקנותיו בחוות הדעת המגיבה מיום 30.11.19. עוד הוסיף המומחה כי "טענתו של ד"ר לין כי עומס פיזי גורם לשינויים מבניים בעמ"ש אינו מקובל בספרות הרפואית. קיום כאב גב זמני עקב עומס ברמת עצימות שונה מוכרת בספרות הרפואית, אל מחקרים רבים שבוצעו בעשרים השנה האחרונות הדגימו כי עומסים אלו ללא קשר לעצימות ותדירות, לא יכולים לכונן שינויים ניווניים או דיסקאליים בעמ"ש, מקום של שינויים אלו הוא בראש ובראשונה תולדה של פרדיספוזיציה גנטית, ולא בעומס/תעסוקה מסויימת...".

6.נוכח הפער בין חוות דעת הצדדים הורינו על מינויו של ד"ר להב עופר, מומחה אורתופד מנתח, כמומחה מטעם הועדה. המומחה שמונה מטעם הועדה בדק את המערער ביום 2.7.2020 והגיש לבית המשפט חוות דעתו שנערכה ביום 10.7.2020. על פי חוות הדעת קיים תיעוד רפואי קודם (לאירוע) רלבנטי, מיום 1.1.13 ומיום 6.1.13. כמו גם מסמך מיום 1.5.16. המומחה סקר תיעוד רפואי זה. עוד סקר המומחה את מנגנון הפגיעה באירוע, כפי שתואר על ידי המערער, כמו גם את התיעוד הרפואי מאז. המומחה בדק את המערער בדיקה קלינית וממצאיו היו : "בדיקתו הקלינית מצביעה על תנועות מלאות של עמ"ש מותני, ללא חוסר נוירולוגי פריפרי" (בניגוד לחוות דעתו של ד"ר לין ז"ל ובדומה לממצאיו של ד"ר ליברמן).

7.המומחה אישר כי על פי האנמנזה, קיימת החמרה של הכאבים במהלך השירות הצבאי. החמרה זו "עלולה להתרחש במסגרת החיים הרגילים של החולה, כתוצאה מגורמים רבים.. ואין חזקה כי הופעת המחלה בזמן הפעילות קשורה לפעילות שבוצעה באותו רגע. יש צורך, אפוא, באירוע כלשהו כגון תאונה, כדי לקשור את הופעת כאבי הגב. אולם, לגבי פריצת דיסק אין וודאות בין הרופאים מה גורם להופעתה, בעבר חשבו הרופאים כי פריצת דיסק נגרמת רק על ידי חבלה.. אולם כעת הרופאים בדעה שפריצות דיסק רבות מופיעות בגלל מחלה מתפתחת על רקע גורמים אחרים, ללא כל חבלה או שהחבלה היא רק הסיבה המידית להופעת... הסימפטומים או החמרת המחלה... בעבר ניתן היה לחשוב שפריצת דיסק נגרמת רק על ידי חבלה, אך מחקרים במהלך השנים מביאה לכך כי מדובר במחלה מתפתחת על רקע גורמים רבים: גיל, מתח, תורשה, מצב סוציו אקונומי ועוד". עוד קבע המומחה:

... אין ספק כי רוב ממצאי ההדמיה שנמצאו בבדיקות העזר גם הם אינן תולדה של התאונה מתאריך 17.5.16. יש להסביר כי תלונות אינן פקטור בקביעת נכותו של נפגע, אלא הממצא הקליני. לכן בבואי לסכם מאוחר יותר את התיק הנדון, יש אמנם מקום להרמת גבה לאנמנזה המידית שלאחר התאונה הנטענת, אך אין ביכולתי לקבוע בביטחון מלא כי החמרת כאבי הגב אינם קשורים באופן מלא ואבסולוטי, לאונה מתאריך 17.5.16, וזאת לאור הדו"ח שהוגש בסמוך לתאונה, והתיק הרפואי שלאחריה.