עת"מ 39065-05-13 חברה לשיכון עממי בעמ נ' עירית תל-אביב-יפו ואח'

מקרקעין שהיו בבעלות העותרת, הועברו, חלקם בדרך של "מכר ללא תמורה" וחלקם בתמורה לפני כשבעים שנים לעיריית תל אביב (להלן: "העירייה"). האם קמה לעותרת זכות להשבת המקרקעין לבעלותה? זו שאלת המשפט הניצבת על מדוכת הדיון בעתירה זו.

נסיבות שאינן שנויות במחלוקת

בשנת 1946, רכשה העותרת חלק מחלקה 19 בעיר תל אביב אשר השתרעה על שטח של למעלה מ-30 דונמים. על חלקה 19 עברו הליכים תכנונים שונים במשך השנים. בין היתר נוצרו, בגדרו של גוש 6212, חלקות 672, 673 ו-675. חלקות אלו אוחדו וחולקו מחדש לחלקות 1329 ו-1330 ושוב חולקו; נוצרו שלושה מגרשים. החלקה שבמוקד הליך זה [חלקה 1344 המצויה בפינת הרחובות פנקס וויצמן בשטח 1840 מ"ר (להלן: "החלקה" או "המקרקעין")]. החלקה יועדה לצרכי ציבור. חלקה נוספת נמכרה ונרשמה על שם האגודה למען החייל וחלקה שלישית שמטרתה הייתה השלמת מגרש בית יד לבנים השוכן בסמוך למקרקעין.

בהתאם לתוכנית בניין עיר 171 היה על העותרת למסור לעירייה שטח של כ- 12,350 מ"ר לצרכי דרכים ומגרשים ציבוריים. לכן, ביום 30.6.1946, חתמה העותרת על הסכם עם העירייה להעברת 9,578 מ"ר ללא תמורה וכן עוד 2,622 מ"ר בעד 5,244 לירות ארץ-ישראליות (לא"י). כמו כן הסכימה העירייה להעביר לעותרת 90 מ"ר נוספים משטח של שביל אשר נועד לביטול.

ביום 11.3.1949 הושלם רישום השטחים על שם העירייה. הלכה למעשה העבירה העירייה לעותרת שטח של 69 מ"ר (תחת 90 מ"ר) מביטול השביל ולהשלמת ההתחשבנות בין הצדדים והעבירה לעותרת סכום של 5,518 לא"י.

מרבית השטח הועבר על שם העירייה קודם לחתימת החוזה בין הצדדים, כך שביום 21.1.1946 נרשמו על שם העירייה 12,200/31,926 חלקים בחלקה 19 בפעולה של "מכר ללא תמורה".

ביולי 1980 החליטה העירייה להקצות את החלקה למשיבה 2 [אגודת בית ד.צ. פנקס מרכז לתרבות תורנית, שהיא עמותה רשומה (להלן: "העמותה"). וביום 1.6.1981 נחתם הסכם בין העירייה לבין העמותה ונרשמה הערת אזהרה לטובת האחרונה.

אף על פי שהחלקה הועברה על שם העירייה כבר בשנת 1946 היא נותרה, משך עשרות שנים, בשיממונה וייעודה הציבורי לא מומש.

במהלך השנים, פנתה העותרת לעירייה פעמיים בבקשה להשיב לה את הקרקע. פנייתה הראשונה הייתה ביום 21.11.1980. בתשובתה העירייה הבהירה כי בכוונתה לממש את הייעוד הציבורי ודחתה את טענות העותרת כי אולצה להעביר לעירייה את מקרקעיה לרבות החלקה. הפנייה השנייה נערכה ביום 7.5.2012 ומכתב תזכורת נשלח ביום 10.10.2012, אך פניה זו לא נענתה כל עיקר.

טענות העותרת

לוז ועיקר טענת של העותרת הוא כי העבירה את החלקה לעירייה במסגרת הסכם אשר נעשה תחת אילוץ וכפייה מצד העירייה. לפיכך, יש לראות את העברת הקרקע לעיירה כהפקעה לכל דבר ועניין.