עת"מ 26094-12-15 ידידיה ובניו בע"מ נ' עיריית קריית אתא

עתירה זו הוגשה ביום 13.12.15.

על פי החלטת השופטת בר-זיו מיום 14.12.15, היה על המשיבה להגיש כתב תשובה עד 9.2.16. כמו כן נקבע מועד לדיון.

לפי בקשת הצדדים מיום 13.1.16, נכנסו הצדדים למו"מ והסכימו שתוגש תשובה עד שבועיים לפני המועד שייקבע. לפיכך התבקשה דחיית הדיון. בית המשפט קיבל את הבקשה לדחיית הדיון, אבל לא התייחס למועד הגשת התשובה, ועל כן, מועד הגשת התשובה לא השתנה.

לא הוגשה תשובה מטעם המשיבה עד 9.2.16. לא הוגשה תשובה גם עד 6.7.16, מועד בו החליטה השופטת וילנר שיש להגיש תשובה עד 13.9.16.

לא הוגשה תשובה גם עד 13.9.16, וגם לא עד 20.9.16, מועד בו קוים דיון, שבו רשמו הצדדים לפניהם את חוסר שביעות הרצון של בית המשפט מהתארכות המו"מ ביניהם. בסופו של הדיון נקבע שעל המשיבה להגיש תשובה עד 20.11.16.

לא הוגשה תשובה עד 20.11.16. ביום 4.12.16 הוגשה בקשה לדחיית דיון וקביעת תזכורת פנימית שעד אליה יעדכנו הצדדים בדבר הגשת כתב תשובה. בית המשפט החליט כמבוקש וקבע תזכורת פנימית ליום 8.12.16. ניתן לפרש את ההחלטה כהארכת מועד להגשת תשובה, לאחר שבפעמים הקודמות לא הוארך המועד ולמרות זאת לא הוגשה תשובה.

על מנת שלא להאריך עוד יותר את ההחלטה, אציין בצורה כללית שבכל הפעמים שבהן ביקשו הצדדים ונענו לדחות את המועד להגשת עדכון על המגעים ביניהם, לא עדכנו את בית המשפט במועד, אלא רק לאחר שבית המשפט נתן החלטות נוספות בעניין זה.

עד 8.12.16 לא הוגשה הודעת עדכון. ביום 14.12.16 ביקשו הצדדים לעדכן עד 30.12.16. בית המשפט החליט "ת.פ. 1.1.17".

עד 30.12.16 לא הגישו הצדדים הודעת עדכון. ב-17.1.17 הוחלט שעל הצדדים לנמק את חוסר המעש שלהם, ועל כן ביום 18.1.17 הגישו עדכון לפיו הם מבקשים לעדכן עד 26.1.17. ההחלטה היתה "כמבוקש".