אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> עת"מ 23014-08-16 י. ואח' נ' משרד הפנים

עת"מ 23014-08-16 י. ואח' נ' משרד הפנים

תאריך פרסום : 22/12/2016 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי חיפה כבית-משפט לעניינים מנהליים
23014-08-16
15/12/2016
בפני השופט:
רון שפירא-סגן נשיא

- נגד -
עותרים:
1. ט.י.ט.
2. ד.א.

עו"ד אולגה דוחובני ואח'
משיב:
משרד הפנים - רשות האוכלוסין וההגירה
עו"ד מפרקליטות מחוז חיפה
פסק דין

בפני עתירה שעניינה הסדרת מעמדו של העותר, נתין אריתריאה, בישראל, זאת מכוח זוגיות עם העותרת, שהינה אזרחית ישראלית.הרקע לעתירה:

העותר הסתנן לישראל בשנת 2009, זוהה כנתין אריתריאה וקיבל רישיון ישיבה זמני, אשר חודש מעת לעת בהתאם למדיניות שהייתה תקפה באותה עת. ביום 29.4.14, בעת הגעתו לחידוש הרישיון, טען כי יש לו בת זוג, העותרת, וטען כי יש להם ילדה משותפת. ביום 1.9.14 הגיעו העותרים ללשכת מנהל האכיפה של המשיב לצורך חידוש רישיון השהייה של העותר ונערך להם שימוע לבחינה ראשונית של טענת הזוגיות. לאחר השימוע הגיע המשיב למסקנה כי העותרים אינם מנהלים חיים משותפים, זאת לאור תשובות סותרות שניתנו לשאלות שנשאלו בשימוע. העותר קיבל רישיון שהייה והוסבר לעותרים כי עליהם לפנות ללשכת המשיב ולהגיש בקשה לצורך בחינת כנות הקשר ביניהם. רישיונו של העותר הוארך מספר פעמים ורק ביום 10.5.15 פנו העותרים ללשכת המשיב בחדרה והגישו בקשה למתן מעמד לעותר מכוח נוהל המסדיר את הטיפול במתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני אותו מין (נוהל ידועים בציבור). במעמד זה הוסבר לעותרים כי עליהם להמציא את מסמכי הסף הקבועים בנוהל ובמידה ולא יעשו זאת בתוך 45 יום בקשתם תיסגר. לאור אי המצאת המסמכים הבקשה נסגרה. באוגוסט 2015 ניתנה הנחיית ראש אגף מרשם ומעמד של המשיב ללשכות שלא לעמוד על דרישת המסמכים כתנאי לפתיחת בקשה להליך מדורג כאשר מדובר בבקשה המוגשת על ידי מסתננים מאריתריאה או מסודן.

 

ביום 11.10.15 הגישו העותרים בקשה חדשה ונקבע להם מועד לשימוע לבחינת כנות הקשר. ביום 17.1.16 נערך לעותרים שימוע שלאחריו התרשם המשיב כי הקשר ביניהם אינו כנה, זאת לאור סתירות שעלו מתשובותיהם בנוגע לנסיבות היכרותם, בנוגע לבני משפחותיהם, בילוי בחגים, תחביבים וחברים משותפים. בנוסף, העותרת טענה כי היה מקרה אחד שבו הגישה תלונה במשטרה נגד העותר בעקבות אמירה שלו לבתה והוא הורחק מהבית לשבוע ימים. טענה כי לאחר מכן העותר חזר והיא סלחה לו ומאז לא היו תקריות נוספות. העותר טען כי פרט לתקרית הנ"ל הייתה תקרית נוספת ביולי 2015 שבה העותרת התלוננה עליו שהוא רוצה לזרוק את הילדה המשותפת שלהם מהחלון וכתוצאה מכך הגיעו שוטרים לבית והרחיקו אותו מהבית למשך 15 ימים. לטענתו, העותרת המציאה הכל והוא לא איים עליה כפי שטענה. ביום 24.2.16 נשלחה אל העותרים החלטת המשיב לפיה העותרים לא הציגו הוכחות משכנעות לכנות הקשר ביניהם ובריאיון שנערך להם התגלו סתירות ועל כן בקשתם נדחית.

 

העותרים הגישו ערר על ההחלטה הנ"ל וביום 13.4.16 נדחה הערר מהטעם שלא הוצגו הוכחות לכנות קשר ולקיום משק בית משותף וכן מאחר שמהריאיון שנערך לעותרים עלו סתירות שיש בהן כדי לשלול את כנות הקשר. כן צוין כי לא הוצגה שום תמונה משותפת של בני הזוג וכי על פי התנהלות העותר ניכר שלאור היותו במעמד מסתנן הוא עשה הכל כדי לקבוע עובדות במהירות הבזק, החל מהצעת הנישואין שהגיעה כשבוע לאחר ההיכרות וכלה בטענה להריון של בת הזוג שהתגלה לאחר 3 שבועות של קשר (כאשר טרם הוכחה אבהותו של העותר). העותר הופנה להמשך הארכת הרישיון בלשכות מנהל אכיפה וזרים ואף הוזמן לשימוע לצורך בחינת האפשרות להעבירו למרכז השהייה חולות. ביום 9.10.16 נערך לעותר שימוע בנוגע להעברתו למתקן חולות, במסגרתו טען כי יש לו חברה, העותרת, וכי הם פנו בבקשה ללשכת חדרה ולדבריו לא קיבלו תשובה. בתום השימוע הוחלט להפנות את העותר למרכז השהייה. ביום 9.11.16 התייצב העותר במרכז השהייה בהתאם לזימון שניתן לו ונערך לו ראיון קליטה במסגרתו טען כי באת כוחו אמרה לו להגיע למרכז השהייה אך הוא לא חשב שהוא אמור להישאר ולכן לא הביא עמו ציוד. העותר נקלט במרכז השהייה וביקש חופשה בת יומיים על מנת להביא ציוד.

 

יצוין עוד כי ביום 24.5.16 הגישו העותרים עתירה לבימ"ש זה (עת"מ 51879-05-16), אך לאחר שלא שילמו את האגרה עד למועד שנקבע ע"י ביהמ"ש נמחקה העתירה. העותרים הגישו בקשה לעיון מחדש בעתירה וביום 11.7.16 קבע ביהמ"ש כי הם רשאים להגיש עתירה מחודשת ולשלם את האגרה וכך הוגשה העתירה הנוכחית.

 

טענות הצדדים:

העותרים טוענים כי הם מנהלים קשר זוגי החל משנת 2013 ולהם ילדה משותפת. נטען כי נוכח חייהם המשותפים וילדתם המשותפת, אותה הם מגדלים יחד, החלטת המשיב הינה בלתי מידתית ולוקה באי סבירות קיצונית. נטען כי המשיב לא ייחס משקל לפגיעה בזכות החוקתית של העותרים לקיום חיי משפחה או למשמעות החלטתו עבור ילדתם של העותרים. כן נטען כי במהלך שנת 2014 היחסים בין בני המשפחה עלו על שרטון בשל ריב שהתפתח בין הבת הבכורה של העותרת ובין העותר, אך מדובר היה באי הבנה ובוויכוח משפחתי ולכן כאשר מצב הדברים הובהר והעניינים חזרו להתנהל כסדרם ביקשה העותרת למחוק את התלונה ובני הזוג המשיכו לנהל חיי משפחה. נטען כי בטרם נולדה בתם המשותפת הוציאו העותרים תעודת זוגיות המעידה על הקשר הזוגי שלהם. בתם נולדה בחודש פברואר 2014 והם ערכו בריתה אליה הזמינו את בני משפחתה של העותרת ואת חבריהם מהקהילה האתיופית בחדרה. נטען כי הם גרים כמשפחה עם שתי בנותיה הגדולות של העותרת (מנישואיה הקודמים). כן נטען כי בד בבד עם הגשת העתירה העותרים פתחו בתהליך לביצוע בדיקת אבהות על מנת שאבהותו של העותר בבתם המשותפת תוכר באופן רשמי על ידי המדינה.

 

לטענת העותרים, התשובות שניתנו על ידם בראיון שנערך להם בינואר 2016 אצל המשיב היו תשובות סבירות אשר אינן מבטלות או שוללות את האפשרות שהקשר ביניהם הינו קשר אמתי וכנה. כן נטען כי לא ייתכן שלמרות שהעותרים מכירים אחד את השני שלוש שנים, נולדה להם ילדה משותפת והם גרים יחד, על סמך ראיון אחד יקבע כי הקשר ביניהם אינו כנה וימנע מהם להמשיך ולחיות כמשפחה. נטען כי כנות הקשר יכולה להיבחן לאורך זמן במסגרת ההליך המדורג. נטען כי את הסתירות שעלו מהריאיון ניתן להסביר. למשל, נטען כי העותרת כינתה בריאיון אדם שקרוב לעותר וחי בתל אביב כ"אחיו" מאחר שאדם זה והעותר נקראים אחים בתרבות האפריקאית, זאת למרות שאינם אחים ביולוגיים. לכן כאשר העותר נשאל אמר שאין לו אחים בישראל, אך העותרת, שרגילה לקרוא לאותו אדם אח ענתה כי לעותר אח בישראל. נטען כי אין מדובר בחוסר כנות הקשר של העותרים אלא מדובר בתרבויות שונות ותפיסה שונה של המבנה החברתי. כן נטען כי גם העובדה שהעותר לא ידע מתי העותרת התגרשה מבעלה הראשון אינה מעידה על חוסר כנות הקשר ואין פסול בכך שהעותרים בוחרים להתמקד במערכת היחסים שלהם ולא להעלות מערכות יחסים מהעבר. נטען כי כאשר העותרים נשאלו מדוע אינם מנהלים חשבון בנק משותף השיבו "לא יודע/ת" משום שהעותרים אנשים פשוטים שלא היו מודעים לאפשרות הזו כלל. כן נטען כי ישנם זוגות רבים בישראל אשר להם ילדים משותפים והם אינם בעלי חשבון בנק משותף, לכן קריטריון זה אינו יכול להוות סיבה להחלטה כי הקשר של העותרים איננו כנה.

 

לאור האמור לעיל, טוענים העותרים כי הריאיון אשר נערך לעותרים אינו מעיד בהכרח על חוסר כנות קשר זוגי ולכן היה על המשיב לאפשר לעותרים לפתוח בהליך מדורג ולהמשיך ולבחון את כנות הקשר. נטען כי מרכז חייהם של העותרים הינו משותף, יש להם בת משותפת והם מנהלים משק בית בשיתוף מלא. כן נטען כי גם מחסור בתמונות משותפות של העותרים אינו ראיה המוכיחה כי הקשר הזוגי שלהם אינו כנה. נטען כי העותרים חיים בכבוד ומצליחים לפרנס את בנותיהם כראוי אך מצבם הכלכלי אינו מזהיר ואין בידם מצלמה זמינה אשר תתעד את חייהם הזוגיים. למרות זאת, צירפו העותרים לעתירה תמונות שלהם ושל משפחתם. כן צירפו העותרים תצהירים של חברים משותפים ושל קרוב משפחתה של העותרת, אשר מספרים על קשר זוגי אמתי וכנה. עוד נטען כי ניתן ללמוד על הקשר האמתי והמורכב של העותרים מן המקרה בו העותרת הגישה תלונה נגד העותר ואז מיד חזרה בה. נטען כי זה מעיד על כך כי הקשר של העותרים הינו קשר כמו של זוגות רבים אחרים, אשר ידע עליות ומורדות ואינו בהכרח מושלם.

העותרים טוענים כי החלטת המשיב לא נתנה את המשקל הראוי לשיקולים של קיום מרכז חיים משותף והיעדר מניעה פלילית או ביטחונית, המנויים בנוהל, והתרכזה בשיקול של כנות הקשר בלבד. כן נטען כי גם בתוך הבחינה של כנות הקשר ההחלטה התייחסה רק להיבט אחד של הקשר הזוגי ולא נתנה את המשקל הראוי להיבטים אחרים של הקשר שהינם משמעותיים ביותר, כגון העובדה שבני הזוג חיים יחד מזה שנים ומגדלים יחד את בתם. עוד נטען כי לא ניתן המשקל הראוי לפגיעה הקשה בזכותה של העותרת לקיום חיי משפחה והמניעה מבתם של העותרים את הזכות לגדול בקרב משפחתה עם שני הוריה ולהכיר את אביה. נטען כי מדובר בקשר זוגי שהתממש עד לכדי הקמת משפחה ומשק בית משותף. כן נטען כי בבחינת כנות הקשר השיקול היחיד שקיבל התייחסות בראיון שנערך לעותרים הוא השיקול של ידיעת הפרטים העובדתיים וכל יתר הפרמטרים לא נבחנו. נטען כי מדובר באי סבירות קיצונית ובחוסר מידתיות שכן קיימים אמצעים אחרים שבהם ניתן לנקוט אשר פגיעתם בעותרים מזערית.

 

המשיב טוען כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת שיהוי קיצוני בהגשת העתירה, שכן העתירה תוקפת החלטה מיום 13.4.16 והוגשה רק בחלוף כארבעה חודשים ממתן ההחלטה. צוין כי עתירה קודמת נמחקה בשל התנהגות העותרים ומחדלם בתשלום האגרה. כן נטען כי דין העתירה להידחות גם לגופה שכן העותרים לא הרימו את הנטל (שהינו מוגבר) להוכיח את כנות הקשר ביניהם ולא הציגו ראיות של ממש לכנות הקשר. נטען כי העותרים הציגו סתירות בדברים בסיסיים, זאת בשני שימועים שנערכו להם. כן נטען כי יש בכך כדי לבסס חשד, יותר מסביר, כי לא מתקיימים בעניינם חיי זוגיות כנים. המשיב טוען כי הינו רואה בקשר בין העותרים פיקטיבי ולכל היותר קשר מטעמי נוחות שאינו עולה כדי קשר זוגי ואמתי. נטען כי מטרת הקשר השתקעות העותר בישראל. על כן, נטען כי סירוב המשיב הינו בהתאם להוראות הדין והנוהל.

 

באשר לטענת העותר בדבר אבהות על בתה של העותרת טוען המשיב כי טענות אלה נטענו בעלמא וללא כל ביסוס. העותרים צירפו מסמך שנחזה להיות בקשה לקביעת אבהות בבימ"ש לענייני משפחה, אך לא ציינו מה עלה בגורל הליך זה והאם ניתנה החלטה כלשהי. נטען גם כי העותרת ידעה על הריונה כשלושה שבועות לאחר היכרותה עם העותר, עובדה המעלה ספק נוסף בדבר אבהותו של העותר על בתה של העותרת. נטען גם כי התנהלות העותרים זה כלפי זו והגשת תלונות וניהול הליכים למתן צו הרחקה יש בהם כדי לציין הרבה בדבר כנות הקשר ביניהם. נטען כי אין מדובר במחלוקת נורמלית וסבירה בין בני זוג.

 

המשיב טוען כי החלטתו התייחסה למכלול העובדות והראיות שהוצגו בפניו, כי בחן את הבקשה וטענות העותרים ואת התנהלות העותרים. נטען כי מדובר בהחלטה סבירה ומידתית, מנומקת ונסמכת על מכלול הראיות והמידע שהוצג ולא נפל בה כל פגם שמצדיק התערבות.

 

בדיון שהתקיים לפני הודיעה ב"כ העותרים כי ההליך בביהמ"ש לענייני משפחה ממתין להחלטה והבדיקות טרם נעשו שכן ממתינים לצו ביהמ"ש. כן טענה כי הסתירות שעלו בראיונות שנערכו לעותרים לא היו משמעותיות וכי העותרים לא קיבלו הזדמנות להתייחס ולהבהיר את הדברים. נטען כי העותר הגיע לבד לישראל ולעותרת אין קשר עם משפחתו. נטען כי ההחלטה אינה משקפת את המשקל הראוי של טובת הילדה והזכות לחיי משפחה.

 

יצוין כי המשיב הודיע כי הוא מסכים לראות בכתב התגובה שהוגש מטעמו ככתב תשובה.

 

דיון והכרעה:

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת המסמכים שהוצגו לעיוני הגעתי למסקנה כי בנסיבות העניין יש מקום להורות על ביטול החלטת המשיב והחלת ההליך המדורג על העותרים.

 

בטרם אפרט נימוקי החלטתי ראוי להבהיר: עקרון היסוד החולש על הליך זה הוא שלמדינה זכות להחזיק במפתחות הבית ולקבוע מי יבואו בשעריה [ראו: בג"ץ 7052/03 עדאלה נ' שר הפנים [פורסם בנבו] (ניתן ביום 14.5.2006), בפסקה 100 לפסק דינו של הנשיא ברק; בפסקה 54 לפסק דינו של המשנה לנשיא חשין; בפסקה 3 לפסק דינה של השופטת ביניש (כתוארה אז); וכן בפסקה 8 לפסק דינה של השופטת נאור (כתוארה אז); בג"צ 7146/12 נג'ט סרג' אדם ואח' נ' הכנסת ואח' [פורסם בנבו] (ניתן ביום 16.9.2013)]. בפסיקה ענפה של בית המשפט העליון נקבע כי שיקול דעתו של שר הפנים בהחלטות על פי חוק הכניסה לישראל הוא רחב ביותר ובימ"ש אינו נוהג להתערב בו [ראו: בג"צ 482/71 לאוניה מאה קלרק, ו-7 אח' נ' שר הפנים ואח', פ"ד כז(1), 113, עמ' 116-117; בג"צ 758/88 קנדל ואח' נ' שר הפנים, פ"ד מו(4), 505; בג"צ 1031/93 אליאן (חוה) פסרו (גולדשטיין) נ' שר הפנים, פ"ד מט(4), 661; בג"צ 2597/99 תאיס רודריגז-טושביים נ' שר הפנים ואח', פ"ד נח(5), 412, עמ' 447-448; בג"ץ 4156/01 מריו דימיטרוב נ' משרד הפנים, פ"ד נו(6), 289 (2002); בג"ץ 2527/03 סועאד אסעיד ואח' נ' משרד הפנים, פ"ד נ"ח(1), 139; עע"ם 7422/07 לודמילה אלכסנדרובה ואח' נ' משרד הפנים – מנהל האוכלוסין ואח', [פורסם בנבו] (ניתן ביום 2.7.2008); עע"ם 6147/11 גורוביץ נ' משרד הפנים-מנהל האוכלוסין [פורסם בנבו] (ניתן ביום 3.3.2013); עע"ם 471/12 מדינת ישראל נ' אנג'י בוטנג [פורסם בנבו] (ניתן ביום 8.7.2012); עע"ם 4909/15 CARRASCAL CABARCAS ANTHONTY STEVEN נ' שר הפנים [פורסם בנבו] (ניתן ביום 3.11.15)].

 

עם זאת החלטת המשיב אינה חסינה מפני ביקורת שיפוטית. בית משפט יתערב בהחלטה כאשר המשיב אינו שוקל שיקולים ראויים, מתעלם מנתונים חיוניים או פועל שלא בהתאם לחוק. במקרה שבפני סבור אני כי המשיב כשל בדרך בחינת הבקשה והחלטתו אינה יכולה לעמוד. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים החלטתי להיעתר לעתירה ולהורות למשיב להתיר לעותרים להתחיל בהליך מדורג במסגרתו יבחן ע"י המשיב הקשר שבין העותרים. אפרט נימוקי להלן.

 

בכל הנוגע לסתירות שהתגלו במהלך הריאיון הנני סבור כי ייתכן שחלק מהסתירות נובע מאי הבנה או חוסר תקשורת וכן מהעובדה שמדובר בתרבויות שונות ותפיסה שונה של המבנה החברתי, כפי שהוסבר על ידי ב"כ העותרים. התנהלותו של העותר כפי שפורטה לעיל מעידה על כך כי הוא מתקשה להבין היטב את ההליכים ואת שנאמר לו. כך, למשל, כאשר התבקש להתייצב לשהייה במתקן חולות ולא הבין כי עליו להביא עמו ציוד למשך השהייה. כמו כן, חלק מהסתירות שעליהן הצביע המשיב ייתכן שנובעות מכך שהעותרים אינם באים במגע יום יומי או אפילו לעיתים רחוקות זה עם משפחתו של זה. מטבע הדברים, כאשר משפחתו של העותר אינה נמצאת בישראל, העותרת אינה מכירה אותה היטב. מבחינתן של הסתירות שעליהן הצביעה המשיב ולאחר שקילת טענות ב"כ העותרים לעניין זה נראה כי קיים הסבר סביר לסתירות הנטענות על ידי המשיב.

 

ראוי להזכיר לעניין זה כי כל מטרתו של ההליך המדורג הוא לבחינת כנות קשר זוגי, בתנאים של חיים משותפים. לא בכדי נקבע הליך מדורג המאפשר למשיב לבחון את הנושא לאורך זמן ולגבש עמדתו. בענייננו, כאשר כתוצאה עקיפה מאי קבלת בקשתם של העותרים להחיל עליהם את ההליך המדורג העותר נשלח למתקן חולות, העותרים אינם יכולים לנהל חיים משותפים ובמצב דברים זה לא ניתן לבחון את כנות הקשר הזוגי.

 

בנוסף, והחשוב מכל, לעותרים ילדה שנטען לגביה כי היא בתם המשותפת. אבהותו של העותר בקשר לילדה זו עדיין נמצאת בהליך בחינה, אך לעת הזו יש להניח כי מדובר באביה הביולוגי של הילדה, עד שהעניין ייבחן ויתברר. גם אם מבחינתו של המשיב אבהותו של העותר בנוגע לילדה זו מוטלת בספק ואינה מעידה על כנות הקשר, שכן לטענת המשיב העותרת הרתה מהר מדי בשלב מוקדם ביחסים שבין העותרים (או שייתכן שהרתה קודם להיכרותה עם העותר, לטענת המשיב), עדיין ישנן ראיות לכך שהעותר משמש אב בפועל לבת זו (קיימים תצהירים המעידים על כך שהוא משתתף בגידולה, שליחתה ואיסופה מהגן וכיוצ"ב) וכאמור, אבהותו הביולוגית לילדה זו נבחנת במסגרת הליך בבית המשפט לענייני משפחה ויש להמתין לסיומו של ההליך ובירור האבהות.

 

אין חולק כי הפרדת ילד מהורה ביולוגי עלולה להוות מהלך קשה בחייו ולגרום לו לנזק נפשי ממשי וגורם זה מצריך התייחסות מיוחדת [ראו: בע"מ 1855/08 פלונית נ' פלוני [פורסם בנבו] (ניתן ביום 8.4.2008)]. כן אין ספק כי עקרון טובת הילד הוכר זה מכבר כערך מרכזי בשיטתנו המשפטית, ועל חשיבותו אין צורך להכביר מילים. ככלל "אין כל אפשרות לעסוק בעניינם של קטינים בלא לבחון את טובתם" [ראו: ע"א 7206/93 גבאי נ' גבאי, פ"ד נא(2) 241, 251; דנג"ץ 8916/02 דימיטרוב נ' משרד הפנים [פורסם בנבו] (ניתן ביום 6.7.2003)]. בהתאם, החלטה שמשמעותה הפרדת קטינה מאביה הביולוגי מחייבת שקילת כל השיקולים הרלוונטיים בכובד ראש, ובראשם עקרון טובת הילד או הילדה. בענייננו, כאמור, בעקבות ההחלטה שלא להתיר לעותרים להתחיל בהליך המדורג לא היה ביכולתו של העותר לקבל מעמד זמני כבן זוגה של העותרת והוא נשלח לשהייה במתקן חולות, כך שלמעשה הופרד מבתו הקטינה.

 

בנסיבות העניין, כאמור, סבורני כי היה מקום לשקול את טובת הילדה, גם אם טרם הסתיים הליך בירור האבהות הביולוגית, ונראה כי שיקול טובת הילדה לא נשקל על ידי המשיב באופן שבו היה אמור להישקל, כך שנפלו בהחלטה פגמים המצדיקים ביטולה. זאת בנוסף, כאמור, לסתירות שנתגלו בראיון שייתכן בנסיבות העניין שנבעו מקשיים בתקשורת או בהבדלים הנוגעים לתרבויות שונות. באשר לאירוע שבגינו הוגשה תלונה במשטרה, לטענת העותרים התגברו על כך והמשיכו בחיי הזוגיות ואינני סבור כי יש בכך כדי למנוע המשך בחינת כנות הקשר במסגרת ההליך המדורג, כאשר העותרת הביעה רצונה בכך.

 

אשר על כן, מהטעמים שפורטו, סבור אני כי החלטת המשיב לוקה בפגמים ויש לבטלה. בהתאם אני מורה על ביטולה של ההחלטה. המשיב יחיל על העותרים את ההליך המדורג ובמסגרת זו ימשיך לבחון את כנות הקשר ביניהם, הכל בהתאם לדין ולנהלים. מובן כי כנות הקשר תיבחן ע"י המשיב אשר מוסמך לבחון את עניינם של העותרים ולקבל בעתיד החלטות כפי שימצא לנכון, על בסיס העובדות כפי שיתבררו בפניו. החלטתי זו אינה קובעת ממצא בנוגע למערכת היחסים שבין בני הזוג אלא מורה למשיב לבחון את הנושא, בהתאם לסמכותו, וזאת כאשר העותרים מנהלים משק בית משותף. על המשיב לדאוג לשחרורו של העותר ממתקן חולות, על מנת שיוכל לשוב לביתו ולחיים משותפים עם העותרת ועם בתם.

 

המשיב יישא בהוצאות העותרים ובשכר טרחת עורך דינם בסכום כולל של 7,500 ₪ שישולמו עד ליום 15.1.17 שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

 

המזכירות תעביר עותק לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ט"ו כסלו תשע"ז, 15 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.

 

Picture 1

ר' שפירא, ס. נשיא

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ