מדינת ישראל נ' בוריס רדקו

1. זהו פסק דין בבקשת המדינה לביטול אזרחותו הישראלית של המשיב, לפי הוראת ס' 1(ב) לחוק האזרחות התשי"ב-1952, משום שלטענתה רכש אזרחותו על יסוד פרטים כוזבים.

2.המשיב, יליד 1959, הגיע לישראל ביום 12.1.1995 מאוקראינה כאזרח אוקראיני, וקיבל אזרחות ישראלית בהתאם להוראת ס' 4(ב) לחוק השבות תש"י-1950, דהיינו, כיהודי, זאת, על יסוד בקשתו לקבלת אשרת עולה מכח היותו בן לאם יהודיה, אשר הוגשה עוד בהיותו באוקראינה ואושרה טרם עלייתו. יצויין כי בתו של המשיב אשר הגיעה ארצה יחד איתו בהיותה בת כ-10 שנים קיבלה אזרחות ישראלית בהתאם להוראת ס' 4א' לחוק השבות, כבתו של יהודי.

לטענת המבקשת, מעת עלייתו ארצה לא היה מרכז חייו של המבקש בישראל, והוא "...שהה רבות בחו"ל...", כאשר בשנת 2006 עזב המשיב את ישראל, וחזר ארצה רק בשנת 2013. עוד נטען, כי במהלך שנת 2013, חזר המשיב ונישא לגרושתו, אם בתו שממנה התגרש בשנת 1987. רעייתו של המשיב הגיעה ארצה בשנת 2014, כשהיא מחזיקה באשרת תייר. בהמשך, ביקש המשיב להאריך את האשרה שניתנה לרעייתו כדי שתוכל לקבל אזרחות ישראלית ולחיות בישראל. ביום 11.1.2015, ניתן לרעיית המשיב רישיון ישיבה ועבודה מסוג ב1 כבת זוג של אזרח ישראלי, רישיון אשר הוארך מעת לעת.

לטענת המבקשת, "בשלב מאוחר יותר, בשנת 2016, נמצא על פי ראיות מנהליות משמעותיות כי ההכרה ביהדותו של המשיב נסמכה על מסמכים מזויפים – תעודת לידה מזויפת של אמו של המשיב". על כן, ביקשה להורות על ביטול אזרחותו הישראלית של המשיב –

נטען, כי במסגרת בירור הקשר של המשיב ורעייתו על ידי גורמי "נתיב" (לשכת הקשר ליהודי ברית המועצות לשעבר), נערכה בדיקה של רישום הלידה המשוחזר של אם המשיב (הרישום המשוחזר נערך בשנת 1945) ותמצית רישום המידע שלה, עם "...הגורמים המוסמכים באוקראינה", שבמסגרתה העבירו אותם גורמים ל"נתיב" מידע שלפיו "...התעודות שהוגשו במסגרת הבקשה לאשרת עולה ואשר על בסיסה ניתנה למשיב אשרה, אינה תואמת רישומים שקיימים בארכיון באוקראינה מהם עולה שאמו של המשיב אינה יהודייה". על יסוד מידע זה סברו גורמי "נתיב", כי תעודת הלידה של האם מזויפת, ועל כן המליצו לסרב לבקשת ההתאזרחות של רעייתו, ולבטל את אזרחותם של המשיב ושל בתו.

בהמשך, נערך למשיב ראיון על ידי בעלת תפקיד בלשכת האוכלוסין בבאר שבע, שבמסגרתו טען המשיב כי אמו היתה יהודיה משנולדה לאם יהודיה. במהלך הריאיון עודכן המשיב כי יש חשד שעלה במרמה לישראל, וכי בכוונת המבקשת לשנות את פרטי הרישום שלו בסעיף הדת והלאום מיהודי ל- לא יהודי. בהמשך נערך השינוי בפרטי המרשם של המשיב מיהודי ל- לא יהודי, חרף התנגדות המשיב.

ביום 8.8.2018 ניתנה המלצת מטה הרשות לביטול מעמד העולה של המשיב ובתו, ובאותו מועד התקיים דיון בוועדה המייעצת לשר הפנים בעניין. הוועדה המליצה ביום 26.8.2018 לשר הפנים לבטל את מעמד העולה למשיב ובתו. ביום 9.10.2018 אישר שר הפנים את המלצת הוועדה.

בהמשך, ערכו פרקליטות המדינה ומשרד המשפטים בחינה של סוגיית ביטול אזרחותם של אזרחים שנחשדו בקבלת האזרחות על יסוד פרטים כוזבים. לאחר סיום עבודת המטה הוגשה הבקשה דנא יחד עם בקשות אחרות ברחבי הארץ.

במסגרת הבקשה פירטה המבקשת את הבסיס המשפטי של הבקשה, הדגישה את חשיבות השמירה על ריבונות המדינה בהקשר זה, וטענה לקיום תשתית ראייתית המחייבת את המסקנה כי המשיב רכש את אזרחותו הישראלית על יסוד מסמכים מזוייפים.