ערעור על החלטת ועדת הערר בשירות התעסוקה אשר לא ביטלה סירוב שנרשם לתובעת

1. לפני ערעור על פי חוק שירות התעסוקה תשי"ט - 1959 על החלטת ועדת הערר אשר לא
ביטלה סירוב שנרשם לתובעת ביום 2.5.99.

2. התובעת פנתה לשירות התעסוקה, וביקשה באופן ספציפי להתקבל לעבודה כמנהלת מועדון
לקוחות ומנהלת מכירות אצל המעסיק "אייס ישראל" בקניון רננים ברעננה.

היא הופנתה למקום העבודה הנ"ל, אך לדבריה לא הצליחה טלפונית להשיג את המנהל כדי
לתאם פגישה.

התובעת שלחה את קורות חייה בפקס אך לא קיבלה תשובה.

3. כעבור שבוע )על פי חובת ההתייצבות של אקדמאים - אחת לשבוע(, חזרה התובעת לפקיד
שירות התעסוקה, והודיעה לו כי לא הצליחה ליצור קשר עם המעסיק.

פקיד שירות התעסוקה סייע לה ליצור איתו קשר והיא נפגשה עם אותו מעסיק.

בעת הפגישה אמרה לו התובעת כי יתכן שתצטרך לעבור טיפולי פוריות, אם כי דבר זה עדיין
לא היה ודאי.

המעסיק הודיע לשירות התעסוקה כי התובעת מסרבת לעבוד.

מסמך הסירוב לא נמצא בידי התובעת ואף לא אצל פקיד שירות התעסוקה.

4. הנתבע טען כי התנהגות התובעת אינה מצביעה על רצון אמיתי לעבוד.

כן טען הנתבע כי היה על התובעת לידע את פקיד שירות התעסוקה כי יש לה בעיות רפואיות,
והיא לא עשתה כן.

5. מעדותה של התובעת התרשמתי כי היה לה רצון כן לעבוד, ובעיקר - במשרה הספציפית