עובדים תבעו גם את ההסתדרות בעניין מימוש הסכם קיבוצי שבו היא ייצגה אותם

סגן הנשיא י' אליאסוף

1. לפנינו ערעור ברשות )ברע 538/99( על החלטת בית הדין האזורי בתל אביב מיום
27.10.1999 )בשא 201417/99; השופטת מאירי ונציגי הציבור בליימן ו-מונוביץ(, בה
נדחתה בקשת המערערת )להלן - ההסתדרות( למחוק על הסף את התביעה נגדה שהגישו המשיבים
1 ו2- )להלן - המשיבים(.

הרקע העובדתי וההליכים בבית הדין האזורי

2. המשיבים עבדו אצל המשיבה 4 )"עץ הזית"(. עקב החלטת "עץ הזית" להפסיק פעילות
מסוימת במפעלה בפתח תקווה, נחתם ביום 29.11.1994 הסכם קיבוצי מיוחד בין "עץ הזית"
והמשיבה 3 )"שמן"( לבין ההסתדרות, בו נקבעו שני מסלולי פרישה של עובדים ב"עץ הזית".
המסלול האחד היה "מסלול הפרישה לפנסיה" לעובדים אשר גילם ביום תחילת ההסכם הוא 57
שנים ומעלה. המסלול השני היה "מסלול פיצויי פיטורים" לעובדים המפוטרים אשר ביום
תחילת ההסכם טרם הגיעו לגיל 57.

"שמן" חתמה על ההסכם הקיבוצי כבעלת השליטה ב"עץ הזית", וכערבה להתחייבויות "עץ
הזית".

3. ביום תחילת ההסכם הקיבוצי, היה המשיב 1 בגיל 56 ו8- חודשים, והמשיב 2 היה בגיל
56 ו5- חודשים. לפיכך, על פי תנאי ההסכם הקיבוצי, לא היו המשיבים זכאים לפרוש
ב"מסלול הפרישה לפנסיה".

4. בסעיף 8 של ההסכם הקיבוצי נקבע כדלקמן: