ס"ק 17626-07-14, 1385-08-13, 23396-01-14 הסתדרות העובדים הכללית החדשה-איגוד עובדי התחבורה נ' אל-על נתיבי אויר לישראל בע"מ

לפנינו שלוש בקשות צד בסכסוך קיבוצי, שהגישה הסתדרות העובדים הכללית החדשה- איגוד עובדי התחבורה (להלן: "המבקשת" או "ההסתדרות") כנגד אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ (להלן: "המשיבה" או "אל על").

שלושת הבקשות אוחדו, וכולן עוסקות בסוגיית היקף זכותה של אל על לבצע חכירת מטוסים במה שקרוי "חכירות רטובות", דהיינו, חכירת מטוס, כולל צוות הטייסים והדיילים (להלן גם: "החכירה הרטובה").

התשתית העובדתית הרלוונטית להכרעתנו אינה במחלוקת בין הצדדים, והם כדלקמן:

1. ביום 1.8.13 הגישה המבקשת את "הבקשה הראשונה" (סק 1385-08-13), זאת בעקבות חכירת מטוס מחברת ישראייר לטובת הפעלת טיסות לאילת. אין מחלוקת כי "החכירה הרטובה" מושא הבקשה הראשונה הסתיימה, כאשר הסכם החכירה בין אל על ל"ישראייר" בא לסיומו בחודש אוקטובר 2013.

2. ביום 12.1.14 הגישה ההסתדרות את "הבקשה השנייה" (סק 23396-01-14), זאת בעקבות מספר חכירות רטובות נוספות שהתכוונה אל על לבצע באותה תקופה: האחת, חכירה רטובה של מטוס טורבו-פרופ מסוג ATR מחברת "ישראייר", לצורך ביצוע טיסות לאילת; השנייה, חכירה רטובה של מטוס מחברה זרה לטובת חברת "סאנדור" (בתקופה שמ-1.7.14 עד 31.10.14). אל על ניהלה מגעים עם נציגות העובדים בקשר לחכירות הנ"ל, אך בסופו של יום, אותן חכירות לא יצאו לפועל.

3. ביום 9.7.14 הגישה ההסתדרות בקשה נוספת, "הבקשה השלישית" (סק 17626-07-14), זאת בעקבות הסכם התקשרות בין חברת "סאנדור" לישראייר". הצדדים חלוקים ביניהם בנוגע למהות אותה התקשרות: לטענת המבקשת דובר היה בחכירה רטובה נוספת שביצעה אל על מול חברת "ישראייר", אך לטענת אל על, אין מדובר בחכירה רטובה, אלא הסכם ל"רכישת קיבולת" עבור סאנדור מחברת "ישראייר". מכל מקום, אין חולק כי בסופו של יום, אותה התקשרות בוטלה.

4. בדיון שהתקיים ביום 2.9.14 בבקשות המאוחדות, הגיעו הצדדים להסכמה, שניתן להן תוקף של החלטה, בדבר השאלות העקרוניות שנותרו לדיון במסגרת ההליך הנוכחי, ואלו הן:

   1. האם "חכירה רטובה" דורשת מו"מ, היוועצות או פעולה אחרת לפני ביצוע?

   2. מוסכם עלינו שלעניין האמור רלוונטי גם מכתב מנכ"ל המשיבה דאז מ- 15.12.99, (יסומן בתיק המוצגים של המבקשת כ-ת/2" (עמ' 2 ש' 2-4).