ס"ק 1648-08-14 הסתדרות העובדים הכללית החדשה ואח' נ' רכבת ישראל בע"מ

לפנינו בקשת צד בסכסוך קיבוצי. במרכזה של הבקשה עומדת שאלת פרשנותו של סעיף 18 לנספח א' (להלן גם: "הנספח"), להסכם הקיבוצי המיוחד מיום 6.12.12 (להלן גם: "ההסכם הקיבוצי" או "ההסכם"), בין הסתדרות העובדים הכללית החדשה- האגף לאיגוד מקצועי, איגוד עובדי התחבורה והצוות ההסתדרותי (להלן: "ההסתדרות" או "המבקשת 1"), לבין חברת רכבת ישראל בע"מ (להלן גם: "המשיבה" או "החברה" או "הרכבת").

העובדות הצריכות לעניין:

1. המבקשת 1 (להלן גם: "המבקשת" או "ההסתדרות") הינה ארגון העובדים היציג בקרב עובדי הרכבת.

    

2. המבקש 2 הינו ועד העובדים הנבחר בקרב עובדי המשיבה (להלן גם: "הוועד"

   או "וועד העובדים").

3. ביום 6.12.12 נחתן בין הצדדים ההסכם הקיבוצי שעניינו, בין ביתר, בנושאים תפעוליים שונים ובנושאי שכר.

4. הסעיף סביבו נסבה המחלוקת בין הצדדים נשוא הבקשה הנוכחית, הינו סעיף 18 לנספח להסכם הקיבוצי, הקובע כי:

   "העבודה במתחמי חטיבת נייד תתבצע 24 שעות ביממה במשמרות של 12 שעות (12/24), ובכפוף לכל דין. ...".

    

   לטענת המבקשים, החברה מפרה את הסכמות הצדדים כפי שבאו לידי ביטוי בהוראת סעיף 18 הנ"ל, ואינה מיישמת באופן אחיד וגורף את מעבר כלל העובדים במתחמי הנייד לעבודה במשמרות של 12/24 שעות, כמתחייב מן ההסכם. לשון הסעיף ברורה ויש להיצמד אליה- בראשיתו מנוסח הכלל של עבודה במתכונת של 12/24 עם 24 שעות מנוחה בין המשמרות ובהמשכו- מנגנון חריגים, באשר לעובדים שיבקשו להחריג עצמם מעבודה במתכונת זו. לעניין טענת הרכבת כי החלת ההסדר היא פרסונלית ואינה תחומה בזמן, המבקשת סבורה שהיא טענה שאין לה אחיזה בסעיף עצמו, ומעבר לכך מדובר בטענה כבושה שלא בא זכרה בתכתובת שקדמה להגשת הבקשה הנוכחית.

   גם טענת הרכבת לעניין מיצוי תביעות בפני ועדת המעקב, דינה לפי המבקשים להידחות. טענה זו לא הועלתה ע"י המבקשת במהלך כל אותם חודשים בהם נדון הנושא בין הצדדים ועד להגשת תגובתה לבקשה הנוכחית. על כן, המדובר, לפי ההסתדרות, בניסיון דיוני עקר וחסר תום לב של המשיבה למשוך זמן, בהעדר הגנה של ממש.