סע"ש 7097-09-1202

1.לפנינו תביעה שעניינה פיטורי התובעת בעת הריונה, והמחלוקת סבה סביב השאלה מדוע פוטרה התובעת. התובעת טוענת, כי פוטרה בשל הריונה בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח – 1988 (להלן: "חוק השוויון"), והנתבעות גורסות כי פוטרה בשל תפקודה הלקוי.

2.התובעת הינה מהנדסת כימיה, והיא התקבלה לעבודה בנתבעת 1 החל מיום 15/1/12 בתפקיד מהנדסת תהליך. התובעת פוטרה לאלתר ביום 3/5/12.

התובעת עותרת לקבלת סעדים שונים, הנובעים מפיטוריה שלא כדין ובניגוד לחוק השוויון, לרבות זכויותיה עד לתום התקופה המוגנת, ולרבות פיצוי בגין הוצאת לשון הרע.

טענות התובעת

3.לטענת התובעת, תנאי עבודתה סוכמו בעל פה במסגרת פגישה עם הנתבעת 2, גב' גילה מימון (להלן: "גב' מימון"). התובעת החלה לעבוד ביום 15/1/12, לאחר מספר ימים הועברה אליה טיוטת הסכם העבודה, ואז היא נדהמה לגלות כי קיימים בטיוטה זו מספר סעיפים עליהם לא סוכם מראש, כמו תקופת נסיון בת 3 חודשים ודרישת סודיות רחבה. התובעת פנתה למנהל התפעול בנושא זה, והמתינה לתיקון הטיוטה.

ביום 8/2/12 נודע לתובעת כי היא בהריון. בתיאום עם רופאה תעסוקתית, התובעת הועברה לעבוד במשרד אחר, וביצעה את המטלות שהוטלו עליה לשביעות רצון כל המעורבים. ביום 17/4/12 זומנה התובעת לפגישה עם הגב' מימון, ונדהמה לשמוע כי הוחלט לפטרה נוכח הריונה. ביום 3/5/12 פוטרה התובעת במכתב מבזה וחסר בסיס עובדתי.

4.בין הצדדים מעולם לא סוכם אודות תקופת נסיון, והתובעת פוטרה אך ורק בשל הריונה.

התובעת מילאה תפקידה בצורה טובה מאוד, והנתבעות לא הביאו כל ראיה או עדות לתמיכה בטענתן בדבר חוסר תפקודה של התובעת. התובעת אף קיבלה פרמיות.

התובעת הקליטה את השיחה מיום 17/4/12, ומן התמלול עולה בבירור כי הסיבה לפיטוריה היתה הריונה.